היה היתה פעם ילדה קטנה וחמודה ושמה כידוע- כיפה אדומה.
כולנו מכירים את הסיפור מפי אמא או שושנה הגננת וכשנשאל מי הרע שבסיפור נענה כולנו יחד: הזאב.
לא נכון!! פשוט זה מה שקורה למי שלא חושב על מה ששושנה הגננת אמרה. הזאב הוא לא הרע בסיפור, זאב הוא טורף מטבעו, אי אפשר להאשים אותו!
החובה להיזהר מוטלת על כיפה אדומה. היא גם לא נזהרה וגם לא שמעה בקול אמא. ילדה בוגרת שיכולה ללכת עד הבית של סבתא החולה צריכה לדעת לקחת אחריות ולא להתעסק עם זאבים זרים ביערות חשוכים. אם זו לא היתה אגדה הסוף יכול היה להיות הרבה פחות נחמד..
אם כך נסיק מסקנות: דבר ראשון- סוף מעשה במחשבה תחילה, דבר נוסף- לא להאשים אחרים על טבעם אלא לנסות להיות חכמים ודבר אחרון וחשוב מכל- לזכור תמיד אחרי שמתבגרים לחשוב טוב טוב על כל מה שלמדנו משושנה הגננת...