אם אני נפלתי בהונאה כזו - זה יכול לקרות לכולם

חייל בישיבת הסדר, הגיע לגיל 21, רגע לפני השחרור והחליט שהוא רוצה למשוך את הכספים שנצברו עבורו במסגרת תכנית 'חיסכון לכל ילד' בשנים האחרונות ולהעביר אותם לאפיק השקעה. אמנם, התכנית החלה כשכבר היה נער ולכן נצבר בחיסכון סכום של כ-8,500 ש"ח בלבד ובכל זאת, מדובר בסכום גבוה עבור צעיר בתחילת חייו והוא החליט לפעול.

במהלך המילואים בעזה, בין הפעולות, ניסה לטפל בעניין ולשם כך יצר קשר עם אביו, עובד ותיק מאוד בפעמונים וביקש הנחיות. האב, שיודע שלאחר גיל 18 אינו יכול לבצע פעולות בשם בנו, הנחה אותו להיכנס לאתר החברה שמנהלת את הכספים שלו ולחפש הנחיות לביצוע המהלך.

הילד חזר לאביו אחרי כמה ימים, הסביר שיש לו בעיות קליטה (בכל זאת - עזה) ולכן הוא לא מצליח למלא את הטופס הדיגיטלי וביקש הנחיות נוספות. האב המליץ להתקשר למוקד הטלפוני ולקבל סיוע. הבן עשה כפי שהונחה, חיפש בגוגל את מספר הטלפון של החברה והתקשר לבקש למשות את הכספים.

האב מיד הבין שמדובר בהונאה

אחרי חצי שעה הבן מתקשר לאביו ושואל האם זה הגיוני שגבו ממנו 10% מסכום הצבירה בחיסכון כעמלת משיכה? אחוז העמלה נשמע גבוה באופן מחשיד והאב שואל את הבן האם סיפק פרטי אשראי בכדי לשלם את העמלה ונענה בחיוב, כך התבקש הבן על לעשות על ידי נציגת השירות של החברה וכך עשה.

האב מיד הבין שמדובר בהונאה והסביר לבנו - הכסף שלך נמצא הרי אצלם לכאורה, נכון? הם יכולים להעביר אליך את החיסכון בניכוי העמלה שגבו ואין להם שום צורך בכרטיס אשראי לצורך זה. אם נאלצת לשלם - יש פה מישהו שבמקרה הטוב עושה תיווך וגוזר קופון למרות שאין כל צורך בשירותיו ובמקרה הרע גנב ממש.

על הקו השתררה שתיקה, הבן היה המום והתאכזב מאוד מעצמו, הרי בבית שלהם, בגלל העבודה של אבא, מדברים על הנושא בלי סוף ואבא מזהיר מכל מיני שיטות של נוכלים להוציא במרמה כספים מהציבור. איך נפלתי ככה? הוא שאל.

האב והבן חיפשו מידע ברשת אודות המוקד הטלפוני ממנו קיבל הבן את "השירות" וגילו כי מדובר בחברה בעלת שם דומה מאוד לחברה שבה מנוהלים בפועל כספי חיסכון לכל ילד, וזאת במטרה לבלבל את הלקוחות ולהגדיל את סיכויי ההצלחה של ההונאה. יתכן שלאחר התשלום, החברה אכן היתה מבצעת עבורו את גביית כספי החיסכון שמגיעים לו, בניכוי העמלה המוגזמת, אבל גם אם כן - מדובר בשירות תיווך שאין בו שום צורך. את כספי החיסכון לכל ילד, יכול למשוך כל אדם שהגיע לגיל המתאים, באמצעות טופס דיגיטלי קצר ופשוט וללא עמלות משיכה!

מדובר בעוולה צרכנית ובמעשה נוכלות, שגורם לציבור שלם לאבד אחוזים ניכרים מכספי החסכונות שלהם, רק בגלל שביקשו להיעזר במוקד טלפוני וחייגו למספר הראשון שעלה תחת שם החברה.

הסיפור הזה, באופן ספציפי, נגמר בטוב. האב התקשר לחברה המתחזה, דרש שיחזירו את הכסף שנגבה מבנו שלא כדין והבהיר לנציגים שהשיחה מוקלטת וכי הוא רואה במעשיהם הונאה וגזל. האב הסביר שהוא עובד בתחום רלוונטי ובעל קשרים ברשויות שמאוד יתעניינו לשמוע על מעשיה של החברה. תוך 5 דקות הכסף הוחזר והבן סיכם את החוויה במילים הללו: "אם אני, שכל חיי שמעתי על מקרים כאלה והוזהרתי מפניהם, אם אני נפלתי - אז זה יכול לקרות לכל אחד".

אז מה עושים כדי לא ליפול בהונאות צרכניות מסוג זה?

• בודקים את כתובות האתרים ושמות החברות כדי לוודא שהן לגיטימיות.
• חוקרים ברשת כל נותן שירות פוטנציאלי לפני רכישה או מתן פרטי אשראי, מוודאים שפרטי הקשר נכונים ושיש למקום ביקורות חיוביות של צרכנים אחרים.
• חושבים פעמיים לפני שמוסרים מספר אשראי, בעיקר במקרים בהם לא מדובר ברכישה של מוצר או שירות, כמו במקרה המתואר במאמר.
• עדיף למלא פרטי אשראי באתרים מאובטחים בלבד ולהימנע ממסירתם באופן טלפוני, אלא אם כן חייגתם בעצמכם לחברה ואתם משוכנעים בלגיטימיות שלה.
• בכל מקרה של חשד, למשל עמלה גבוהה מהרגיל או התנהלות מוזרה של נציגי השירות, עצרו את השיחה או דרשו פרטים נוספים.