רבים לא יודעים זאת אך כבר בשנת 2002 נחקק בישראל "חוק כלבים" ייעודי, או בשמו המלא: החוק להסדרת הפיקוח על הכלבים בישראל. החוק מפרט מהן החובות והזכויות שלכם בתור בעלי כלבים: בין היתר, החוק מפרט את ההנחיות לגבי טיול עם הכלב מחוץ לבית, הענקת תנאי מחיה הולמים לכלב ואף מתייחס להחזקת כלבים מסוכנים. הנה כל מה שחשוב לדעת על החוק שחל על בעלי כלבים.
רישום וזיהוי כלבים
"חוק הכלבים" קובע כי כל כלב שגילו מעל 4 חודשים חייב להיות רשום ובעל רישיון בתוקף, אותו מקבלים מהווטרינר העירוני (או איגוד ערים וטרינרי). בעל הכלב הרשום חייב להיות מעל גיל 16 (ואם מדובר בכלב מסוכן - מעל גיל 18), והכלב חייב להיות מסומן עם שבב אלקטרוני שמוחדר עם מזרק מיוחד במרפאה וטרינרית.
שימוש ברצועה ופינוי פסולת
החוק הארצי לא מתייחס באופן ספציפי לחובת טיול עם רצועה (חוץ מאשר כלבים מסוכנים עליהם נפרט בשורות הבאות) ולא לאיסוף צואת כלבים. יחד עם זאת, ברוב היישובים בישראל קיים חוק עזר עירוני המחייב את בעלי הכלבים לטייל רק עם רצועה באורך מוגדר, וכן לאסוף את צואת הכלבים בשקית ולהשליך לפח. בעלי כלבים שלא מקפידים על חוקים אלו חשופים לקנסות כספיים. לצד הקנסות, חשוב לזכור שצואת הכלבים מזהמת ויכולה להיות מסוכנת לסביבה ואף לכלבים אחרים, ולכן חשוב לאסוף אותה (גם אם אין פקחים בסביבה).
אילו כלבים נחשבים למסוכנים – ואיזה תקנות חלות עליהם?
ההגדרה של כלבים מסוכנים בישראל משתנה בהתאם לגזע ואופי הכלב: למשל כלב מעל גיל 3 חודשים שנשך וגרם לפציעה וכן כלב השייך לגזע בעל רמת תוקפנות גבוהה, או כלב שיכול לגרום נזק רב בגלל תכונותיו הפיזיות. בין הגזעים שנכללים ברשימת הכלבים המסוכנים: אמסטף, רוטווילר, בול טרייר, טוסה אינו, מסטיף ברזילאי ועוד.
על כלבים אלה חלות תקנות מחמירות יותר, כמו אורך רצועה מקסימלי של עד 2 מטר, חובה לנעול את החצר שבה שוהה הכלב עם שלט "זהירות כלב מסוכן", חובה לטייל עם הכלב רק כשיש לו מחסום פה, חובה לבצע עיקור או סירוס ועוד.
אספקת תנאי מחיה הולמים
החוק קובע גם כיצד על הבעלים לדאוג לתנאי מחיה הולמים עבור הכלב שלהם: למשל לספק לכלב אוכל ומים בתדירות מתאימה לגיל וסוג הכלב, לבצע פעילות גופנית הולמת ולהוציא אותו לטיולים, לא לקשור אותו בצורה שמונעת ממנו תנועה ופעילות גופנית או מסכנת את חייו, לספק מלונה מתאימה לגודל הכלב ועוד.
בנוסף, החוק מציין במפורש איסור התעללות ואיסור שיסוי, וקובע עונשים כבדים לבעלי כלבים שמזניחים את הכלב שלהם, מענים אותו או משסים אותו בבעל חיים אחר כמו חתולים וכלבים אחרים. בעלי כלבים שמפרים את החוק עלולים להיות חשופים לקנס כספי כבד ואף לעונשי מאסר.
איסור על נטישת בעלי חיים
מתוך הכרה בצער ובכאב שנגרמים לכלבים נטושים, החוק אוסר על נטישת בעל חיים שמצוי בבעלותנו. בנוסף, כל מי שמגדל בעל חיים חייב לספק את צרכיו ולאפשר לו לחיות בכבוד. החוק מתייחס גם לטיפול ושמירה על בעל חיים חולה, והוא מחייב בעלי כלבים לספק טיפול רפואי הולם במקרה של מחלה או פציעה.
איך שומרים על הכלב – וגם על הכיס?
החוק להסדרת הפיקוח על הכלבים נועד לספק הכוונה לצורך התנהלות נכונה עם הכלב, בבית ומחוצה לו. החוק קובע שעלינו להעניק יחס וטיפול הולם לכלב (ובינינו, לא צריך את החוק כדי לדאוג לחבר הכי טוב שלנו). אך מה עושים כשצריך לממן טיפולים רפואיים יקרים? יש דברים שהחוק להסדרת הפיקוח על הכלבים לא מסדיר, ובדיוק עבורם נועד ביטוח חיות מחמד – שנועד לכסות מגוון הוצאות רפואיות הקשורות לכלב שלכם. עם ביטוח חיות מחמד של הפניקס אתם יכולים להעניק לחבר הכי טוב שלכם את הטיפול הרפואי הטוב ביותר, באמצעות כיסוי הוצאות רפואיות שונות לרבות תרופות, טיפולים רפואיים, ניתוחים, צילומי רנטגן ובדיקות מעבדה.
בנוסף, באמצעות ביטוח חיות מחמד של הפניקס באפשרותכם לבחור כל ווטרינר או מומחה שתרצו, ואפילו ליהנות מכיסוי צד ג' המכסה נזקים בגוף או ברכוש שנגרמו ע"י הכלב לצד שלישי, בגובה של עד 700,000 ₪. והכול בעלות השתתפות עצמית קבועה בגובה 250 ₪, שלא גדלה גם במקרים שבהם ההוצאה הרפואית גבוהה.
שוקלים להכניס כלב הביתה? אתם כבר בעלי כלבים? הכרת עיקרי החוק תאפשר לכם מצד אחד לדאוג לחבר הכי טוב שלכם, ומצד שני לוודא שאתם לא עוברים על החוק. ומה לגבי רכישת ביטוח חיות מחמד? היא תאפשר לכם גם לדאוג לחבר הכי טוב – וגם לשמור על הכיס.
מידע זה הינו כללי אודות התכנית בלבד וכל האמור כפוף לתנאי הפוליסה המלאים ולסייגיה. בכל מקום של סתירה בין המידע המופיע בפרסום זה לבין תנאי הפוליסה- תנאי הפוליסה גוברים. ההצטרפות לביטוח הינה בכפוף לתהליכי הצירוף ומדיניות החיתום של החברה. המידע לעיל אינו מהווה חוות דעת או המלצה ואינו מהווה תחליף ליעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המבוטח.
בשיתוף הפניקס