בימים אלו ממש מתנהל קמפיין חדש. לא לגלידה, גם לא למכשיר נוקיה חדש או לחומר ניקוי אלא לרעיון חדשני במיוחד: צמצום היקפו של השרות הלאומי.
לפי הרעיון החדש, בת שרות לאומי תשרת רק חלק מימות השבוע, ובשאר ימות השבוע תלמד קורסים תורניים שיוכרו גם אקדמית.
כשניסיתי למחות, לספר והסביר על התרומה הענקית של בת שרות לאומי ועל החשיבות של שנה או שנתיים של נתינה נטו, ענו לי במשפט אחד: "הכי חשוב שהבת תתחתן ותקים בית נאמן בישראל".
טוב נו, נגד המשפט הזה אין לי כבר מה להגיד - כי מה זה משנה מה כישרונותיה של הבת, מה היכולות שלה, וכמה נפשות היא יכולה להציל, פשוטו כמשמעו, העיקר שהיא תהיה מוכנה בגיל 18 להקמת בית נאמן בישראל ; אבל מאחר ומאחורי כבר שנים רבות של וותק בשמיעת הגישה הזאת, הבנתי שאין לי מה להוסיף, והורדתי את ראשי בכניעה.
כבר באולפנא למשל, כל פעם שהתלוננו על משהו, לא משנה אם זה על עומס מבחנים, על חומר קשה או על העכברים בחדרים, תמיד ענו לנו באותו משפט: כבר היתה לנו תלמידה עם הבעיה הזאת, היום היא נשואה יש לה ילדים והכל בסדר.
תראו, בכל העולם הנאור (ואנחנו מחשיבים את עצמנו נאורים לא?) כבר מזמן הפסיקו להתיחס לאישה כאל רחם מהלך על שניים. לא הגיע הזמן שיבינו אצלנו שגם לנשים יש מה לתרום לעם ולמולדת? מתי נבין סוף סוף, שהנשים שלנו מסוגלות להיות עוד משהו חוץ ממורות וגננות?
הרי נאמר שעתיד אדם לתת את הדין על כל הנאה שיכול היה להנות בעולם הזה ולא נהנה, מה עם ההנאות שיכול היה אדם להנות את העולם ולא הינה אותו? האם באמת לא ניתן את הדין על כל הכשרונות שהתפספסו לנו במרוץ למציאת הבעל? יש לי חברה שהתקבלה ללימודי רפואה בשלוש אוניברסיטאות, אך ויתרה הלכה ללמוד איזה מקצוע נשי מובהק, ביודעה שגברים רבים בציבור שלנו פשוט לא יצאו עם סטודנטית לרפואה. נו, ומה אם היא היתה יכולה להיות מנתחת בחסד? או הייתה הופכת לחוקרת ומגלה תרופה לסרטן? לא חבל?!
תרשו לי לחזור לרגע לעניין השרות הלאומי. כשספרו לי על התכנון, עוד לפני שהבנתי שחבל על הזמן, אמרתי שתוכנית כזאת לא תצליח כי הבנות לא יוותרו על השירות הלאומי במסגרתו הנוכחית. בתגובה אמרו לי: נו, זאת בעיה שהציבור לא שומע לרבנים.
אבל הבעיה אינה שהציבור לא שומע לרבנים, אלא שהרבנים לא שומעים לציבור. כידוע, גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה בטלה מאליה, נכון? השאלה היא לדעתי, האם גדולי הדור יכולים לגזור כל גזרה, ואם הציבור לא יעמוד אז לא יעמוד, או שפשוט עדיף, להיות קשובים לרחשי הציבור ולהבין מראש לאן הציבור הולך, ובמה הוא יכול לעמוד ומה לא!
הגיע הזמן להבין, שהימים שבהם האישה ישבה כל היום בבית, כיבסה וטיפלה בילדים, עברו מזמן מן העולם, ויותר מזה - הגיע הזמן שההנהגה הגברית תפסיק לפחד מנשים חכמות, ותיתן לנשים אפשרויות לפעול ולהשפיע, כי אנחנו נמשיך לתרום בשרות לאומי, נמשיך לרכוש השכלה גבוהה, ונמשיך להכנס לעמדות ניהול. אז עדיף שזה יהיה בהיתר הרבנים ותחת הנהגתם, ולא בלעדיהם ונגד רצונם.
לא נורא, עד החתונה הכל יעבור...
כל פעם שהתלוננו על משהו, לא משנה אם זה על עומס מבחנים, על חומר קשה או על העכברים בחדרים, תמיד ענו לנו באותו משפט: כבר היתה לנו תלמידה עם הבעיה הזאת, היום היא נשואה יש לה ילדים והכל בסדר.
