'מנהיגה רוחנית' גם לגברים

לפני שנתיים נכנסה ד"ר ג'ני רוזנפלד לתפקיד "מנהיגה רוחנית" באפרת במקביל לרב ריסקין. מאז העניקה ייעוץ לזוגות במשבר,להורים שילדיהם יצאו מהארון ולבעלי בעיות נפשיות. במקביל היא מנהלת את בית הדין לממונות במועצה ובטוחה שלפחות בדיני ממונות לא ירחק היום ואשה תשב כחלק מההרכב

אביטל טרקיאלטאוב
כב בכסלו התשעז
,
22 בדצמבר, 2016 15:41
מאיר קרוטר

מאיר קרוטרצילום: מאיר קרוטר

ד"ר ג'ני רוזנפלד מסכמת כמעט שנתיים בתפקיד "מנהיגה רוחנית" באפרת וכמעט שלושה חודשים כמנהלת בית הדין הרבני לענייני ממונות ביישוב. רוזנפלד, בת 36, גדלה והתחנכה במוסדות החינוך היהודיים בארה"ב, מה שלטענתה מאפשר לה להבין את אלו שלא מוציאים את מקומם בקהילה. "חווית העולה היא לא חוויה פשוטה, אני מרגישה שזה כן נתן לי את המקום הזה של להבין את מי שמרגיש בחוץ".

רוזנפלד שהתה בארץ במשך שנה לאחר תיכון, במסגרת מדרשת לינדנבאום, ולאחריה חזרה ללימודים אקדמאיים בארה"ב שם סיימה דוקטורט בספרות אנגלית. לפני שמונה שנים עלו רוזנפלד ובעלה עם בתם התינוקת וכיום הם מתגוררים בשכונת קטמונים בירושלים. רוזנפלד סיימה לא מזמן לימודי הלכה מקיפים הכוללים 26 שעות לימוד שבועיות במשך חמש שנים, במכון למנהיגות הלכתית ע"ש סוזי ברדפילד במדרשת לינדנבאום, טקס הענקת היתר ההוראה לד"ר רוזנפלד יתקיים אחרי חנוכה. על תפקידה החדש כמנהלת בית הדין היא אומרת "כשיש רק גברים ואני האישה היחידה בחדר, זה פשוט פותח את הדברים אחרת ונותן טון אחר", רוזנפלד משתתפת בשיח הפנימי בין הדיינים ומדגישה כי "זו תחילת הדרך, הדברים האלה ישפיעו ועם הזמן נראה איך בדיוק".

50 בתי כנסת

"לפני קצת פחות משנתיים נכנסתי לתפקיד מנהיגה רוחנית ביישוב אפרת מטעם הרב ריסקין, רב המקום" מספרת ד"ר רוזנפלד. "העבודה הזאת לא קשורה ספציפית לבית כנסת אחד, באפרת יש עשרת אלפים תושבים ובין 40 ל-50 בתי כנסת, כל אחד שרוצה יכול לפנות אלי עם שאלה הלכתית, רוחנית, או עם התייעצות. אני מנסה להגיע לקהילות השונות באפרת, להעביר שיעורים או לתת דבר תורה, אבל זה אתגר כי זה מקום גדול" כמקובל במגזר, חלק נכבד מבתי הכנסת ביישוב מקיימים מניינים במקלטים או במבנים ציבוריים אחרים, אך אינם בעלי מבנה רשמי או רב.

ד"ר רוזנפלד מספרת כי במסגרת ההנהגה הרוחנית היא נכנסת לבתי הספר באפרת ומעבירה שיעורים, הכנה לבנות מצווה והכנה לשירות לאומי. "אני מנסה להסתובב בתוך בתי הספר כדי שיכירו אותי, אני משתדלת גם להיכנס לבתי אבלים. כמובן החלק הכי מרכזי בעבודה הוא בפניות שמגיעות אלי לצורך התייעצות, זו יכולה להיות התייעצות הלכתית של שתי דקות בטלפון, זה יכול להיות ליווי יותר ממושך במקרים של גירושין, של חולי נפש, של בעיות כספיות, של בעיות בנישואין, מצוקות סביב הילדים, כל מיני דברים שהם באמת מעבר לתחום ההלכה ויותר ליווי רוחני".

פונים אלייך הרבה אנשים?
"כן" נאנחת רוזנפלד בחיוך. "אני רצה ממקום למקום ומרגישה שאנשים מאוד נעזרים בי. אבל כשחושבים על אחוזים, על כמה מעשרת אלפים התושבים באמת מתקשרים אלי ונפגשים איתי, זה יהיה אחוז מאוד קטן. זה מספיק בשביל להעסיק אותי המון, אני כאן במשרה חלקית אבל זה יכל בקלות לתפוס גם משרה מלאה".

מקבלים אותך כסמכות הלכתית?
"מי שמתקשר אלי וחוזר ופנה אלי שוב, כן. הרבה אנשים אמרו לי שהם שמחים שיש עוד כתובת, לפעמים לא הייתה כתובת כי לבית כנסת מסוים אין רב, או כי מישהו ספציפי לא רצה לפתח קשר עם הרב, או נשים שלא הרגישו בנוח לפנות לגבר. אנחנו לא יודעים למי כל אחד ירצה לפנות לייעוץ תורני, הלכתי, רוחני, ולאפשר עוד בחירה זה אומר שיותר אנשים יהיו בקשר עם דמות הלכתית, וימצאו דרך להתחבר איתה" אומרת רוזנפלד וניכר כי היא שמחה שנפתחה בפני הציבור כתובת נוספת להתייעצויות.

(צילום: המחשה בלבד, חברת עדיאלי בעמ)

היישוב אפרת, עשרת אלפים תושבים ועשרות בתי כנסת

את מקבלת פניות רק מנשים או גם מגברים?
"בהתחלה זה היה בעיקר פניות מנשים או זוגות שהגיעו ביחד להתייעץ. אני מרגישה שעם הזמן אני כן מקבלת יותר פניות מגברים, הייתי אומרת שבחצי שנה האחרונה אני רואה עלייה במספרים. שמתי לב גם שבהתחלה פנו אלי יותר מקהילת דוברי האנגלית וכיום אני מקבלת שאלות גם באנגלית וגם בעברית, אני מרגישה שזאת עוד דרך שבה הדברים התרחבו".

מה אופי השאלות שמגיעות אלייך?
"בתקופות מסוימות בשנה אני אקבל שאלות נקודתיות סביב התקופה, לפני יום כיפור קיבלתי המון שאלות מנשים בהריון או מניקות שרצו לדעת מה לעשות לגבי הצום. לפעמים יהיו שאלות נקודתיות סביב מעבר דירה או קניית מזוזה, אנשים שעלו לארץ ויש להם שאלות סביב מנהגים שונים בארץ ובחו"ל ורוצים לדעת מה לעשות, אבל רוב השאלות הם באמת יותר מהסוג של התייעצות. הרבה פעמים זה ליווי בתהליך גירושין או אחריהם, בעיות בנישואין, מסורבות גט, בעיות נפשיות, הרבה פעמים כל הדברים האלו קשורים גם לבעיות כלכליות, אז אני נמצאת בקשר ובשיתוף פעולה עם גורמי הצדקה באפרת. בנוסף יש התייעצות סביב ילדים, שאלות על מיניות וילדים, ילדים שיצאו מהארון וההשפעה שלהם על מבנה המשפחה, איך המשפחה מתמודדת עם הדברים האלו. אלה שאלות שנמצאות באחוז שווה בכל האוכלוסייה ודברים שחזרו על עצמם".

"קיבלתי גם שאלות חד פעמיות משעשעות. אחת השאלות הראשונות שקיבלתי הייתה ממישהי עם איפור חצי קבוע שאמרה 'איזה יופי שמגיעה אישה לפה, אני יכולה להתייעץ איתך לגבי האיפור, כי לא הייתי רוצה להתייעץ עם הרב'. אבל אני כזאת שלא מתאפרת לא בקבוע, לא בחצי קבוע ולא בלא קבוע" צוחקת רוזנפלד. "יצא לי לענות על שאלות שלמרות שאני אישה לא נוגעות לי אישית. שאלות בנוגע ללק ג'ל וטבילה, אלה דברים שאולי נשים מעדיפות לשאול אישה אבל לא תמיד בגלל שאני אישה זה אומר שיש לי ניסיון בכל התחומים האלה. אבל העיקר שהאדם ירגיש בנוח לפנות" מדגישה רוזנפלד.

"היו גם גברים שהרגישו יותר בנוח לפנות אלי וגם זה בסדר. אני רואה את התפקיד כמקביל לזה של רופא, לכולנו יש בחירה ללכת לרופא או לרופאה לפי מה שאנחנו רוצים, הבחירה הזאת צריכה להיות פתוחה בפני קהילה בשאלות ההלכתיות והרוחניות שלה. בסופו של דבר ככל שיש יותר אנשים ונשים שעובדים בעבודת הקודש זה רק יגדיל תורה, יותר אנשים יהיו מסוגלים לשאול שאלות, להתייעץ ולהיות מעורבים".

שאלות של גברים סבבו סביב נושאים שונים מאלה של נשים?
"במהות לא, קיבלתי שאלות מגברים שהיו נקודתיות סביב הכשרת פלטה לפסח ודברים טכניים כאלו, והיו גם התייעצות של גברים שנמצאים בתהליך גירושין וגם נושאים אחרים, של חינוך ילדים ועוד. כמובן לא על הלכות נידה כי בדרך כלל את זה האישה שואלת, אבל חוץ מזה אני לא רואה הבדל משמעותי בנושאים".

בנושאי טהרת המשפחה מגיעות אלייך הרבה נשים?
"באפרת, עוד לפני שאני הגעתי, היו חמש יועצות הלכה מטעם נשמת. אז מגיעות אלי שאלות בנושא אבל זה חלק מאוד קטן. לכן אני מרגישה שזה מעולה שיש בקהילה עוד ועוד דמויות שאנשים יוכלו לתקשר איתן".

(צילום: מאיר קרוטר)

ד"ר רוזנפלד מונתה בתחילת ספטמבר למנהלת בית הדין לענייני ממונות, בית דין המטפל בסכסוכי ממונות שנמצא במועצה הדתית באפרת וקיים כ-17 שנה. "מגיעים בעיקר אנשים מתוך אפרת או מהגוש שרוצים להגיע לדין תורה. סכסוכים בין בעל הבית לשוכר, סכסוכי שכנים, מי משלם על נזילות וכו'. גם סכסוכים של בעלי מקצוע ואנשים שהעסיקו אותם. כל מיני מקרים בהם אנשים היו יכולים ללכת לבית משפט לתביעות קטנות, אבל מעדיפים ללכת לדין תורה אם זו אפשרות שקיימת. אני מאמינה שבית הדין קודם כל עושה טובה מאוד גדולה לקהילה, בזה שהוא מראה שאפשר לעשות שלום בין אנשים. זה משהו שאנחנו שואפים אליו, אג'נדה שיש לבית הדין- להשכין שלום בין אנשים. אני לא אומרת שזה משהו שתמיד יוצא אל הפועל אבל זה משהו שמאוד חשוב גם לדיינים, שבתוך התהליך יהיה גישה של כבוד בין כל הצדדים".

ד"ר רוזנפלד מוסיפה כי "תמיד קשה ללכת לבית משפט או לבית דין כי בשניהם אנשים אומרים שהם בעצם לא מצליחים לפתור את הבעיה לבד, כשכנים, ומערבים גורם מקצועי. אבל אם כבר יחסי השכנות התדרדרו וצריך להגיע לגורם נוסף, אני חושבת שהאופציה ללכת לדין תורה, למשהו מקומי שהוא בתוך היישוב, זה וודאי עדיף מללכת לבית משפט".

מה המשמעות של ניהול בית הדין, זה תפקיד טכני או גם תוכני?
"זה גם וגם. זה כולל הרבה מהצד הטכני, לגבי פתיחת תיקים ותקשורת עם הצדדים, עם הדיינים, קביעת הרכב הדיינים לכל דיון, להיות נוכחת בדיון ולרשום את הפרוטוקול הרשמי של מה שקורה. אבל אני מרגישה שיש לי שם תפקידים יותר מהותיים גם. כשאישה הגיעה לבית הדין עד היום היא הייתה לפעמים האישה היחידה בחדר, מול הגבר שתבע אותה לדין או שהיא תבעה אותו ובנוסף שלושה דיינים. עצם היותי שם זה גם משהו שמשפיע, שיש שם עוד אישה. זה משפיע גם כשיש רק גברים ואני האישה היחידה בחדר, זה פשוט פותח את הדברים אחרת ונותן איזשהו טון אחר".

את משפיעה על תוכן הדיונים? מתייעצים איתך, את מרגישה צורך להגיב?
"כן. אני נמצאת עם הדיינים בדיון הפנימי שלהם כשהם קובעים את פסק הדין. חשוב לי להדגיש שלא יהיה בלבול, אני מנהלת בית הדין, אני לא אחת מהדיינים. אני כן יושבת עם הדיינים ולוקחת חלק בשיח. זו תחילת הדרך, אני חושבת שהדברים האלה כן ישפיעו ועם הזמן נראה איך בדיוק. כמנהלת בית הדין יוצא לי בעצם לדבר עם כולם, ולפעמים תוך כדי השיחה אפשר לנסות לקרב את השלום, להגיע לפרשות או הסכמות משני הצדדים. אבל אלה תהליכים עדינים וכל מקרה לגופו".

יש לך שאיפה להצטרף לצוות הדיינים?
"זה אולי דבר שמתייחסים אליו כאל משהו גדול, אבל כשמדברים באמת על נושאים ממוניים בלבד, בית הדין מקבל את הכוח שלו רק מתוקף חתימת הסכם בוררות, שאומר ששני הצדדים מקבלים את הדיינים ואת מה שהם יחליטו. בעצם יש לכל אחד בעולם את הרשות למנות בורר כפי רצונו, זאת אומרת שאם בענייני ממון שני הצדדים מסכימים שהם רוצים בית דין של נשים, אין שום בעיה".

"מה שאני מנסה להגיד זה שהצדדים נותנים את הכוח לדיינים. הם לא באים בשום כוח אחר כיום, אז אני חושבת שדווקא בענייני ממונות, ואני יודעת שהרב ריסקין מאמין בזה, יבוא היום שבו ירצו בית דין של נשים ושבעזרת ה' ניקח חלק בתהליך הזה. אבל זה בהחלט לא משהו שאני יושבת ומצפה שיקרה באופן מיידי. אני יותר נוטה לחשוב, וחושבת שזו גם המחשבה של הרב ריסקין, שהדברים האלו יתפתחו באופן אורגני, עם הזמן ועם הצורך".

(צילום: יחצ, חיים סנאו)

הרב ריסקין

מי הדמויות ההלכתיות שאת מתייעצת איתן?
"אני מתייעצת עם הרב ריסקין ועם הרב שוקי רייך שלימד אותי הלכה הרבה שנים בתכנית למנהיגות הלכתית. יוצא לי להתייעץ איתם לא מעט".

את חושבת שהעובדה שגדלת בחו"ל אפשרה לך לרכוש נקודת הסתכלות יותר פתוחה ויותר מכילה על עולם ההלכה ועל מקומם של נשים ביהדות?
"שאלה קשה. לא בהכרח. העובדה שהגעתי מחו"ל נתנה לי להבין את ההרגשה של להיות 'האחר'. חווית העולה היא לא חוויה פשוטה, אני מרגישה שזה כן נתן לי את המקום הזה של להבין את מי שמרגיש בחוץ".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ארכיון צילום: shutterstock

שני מתים נוספים מנגיף הקורונה, מניין החולים עלה ל-8,611

קרא עוד