שלום יקרים, מה שלומכם?
כשהרהרתי במה לשתף אתכם בטור הנוכחי, נזכרתי בסעודת פורים שהתקיימה אצל ההורים שלי, לפני המון המון זמן, בתקופה בה אני ובעלי, יצאנו.
את הטור הזה אני רוצה להקדיש לבחורות הרווקות שמחפשות בחורים רוחניים, מלאי עומק, ייחודיים ומיוחדים וגם לנשים הנשואות "יודעות הכל". (ספויילר, הייתי גם כזו וגם כזו)
זוכרים איפה הפסקתי בטור הקודם? שהבחור הנחמד לא רצה לצאת איתי. אך לאט לאט הוא השתכנע ומצאנו את עצמנו בתקופה די מטורללת. בגללי.. אמנם לא הייתי ילדה קטנה, הייתי כבר בת 26, אך במבט לאחור אני יכולה להבין שעוד לא הייתי בשלה לקשר. הייתי גרושה טרייה, לא עברתי שום עיבוד של מה שקרה לי, עוד לא בניתי את עצמי מחדש וכנראה הכניסה לקשר בשלב זה, היתה טעות. (לכאורה. כי הכל מה', נכון?) מה שקרה זה, שהיינו יוצאים ואז בריב הראשון, הייתי מחליטה שאנחנו לא מתאימים, הייתי נפרדת ממנו ותוך שבוע, אם לא תוך יומיים, חוזרת אליו.. או טוענת שהוא לא עמוק מדי בשבילי, שא"א לשחנ"ש איתו.. וככה כמעט שנתיים. נפרדת, חוזרת, נפרדת, חוזרת.. באמת שאף אחד לא הבין כבר מה הוא עושה איתי ולמה הוא נותן לי לשגע אותו, אבל האיש הזה באמת אהב אותי וגם אני אותו. מה שבטוח, כמה דברים בסיסיים בהבנת קשר, לא היו לי.
וכאן אני חוזרת לאותה סעודת פורים. אני, בשביל להתבשם- לא צריכה הרבה.. וככה, כשגיסי (המבוסם בעצמו) אמר לבחור שלי: "נו, תתחתן איתה כבר, תיקח אותה כבר" (אחרי כשנה וחצי יחד), אני אומרת מתוך היין: "הוא לא ממלא אותי רוחנית". (!!)
בחורה מתוקה, אני מכירה את הרצון הזה שלך שבעלך יהיה הרב שלך, המורה הרוחני שלך, "ממלא הרוחניות" שלך. בטעות גם אני הייתי שם. חלקנו למדנו באולפנות, במדרשות, וראינו שם דמויות גבריות רוחניות, שמתעסקות כל היום באורות.. ונכנס לנו לראש, שככה אנחנו רוצות את הבעל שלנו, יודעות על מה אני מדברת?
מן רצון לאיש מעופף כזה, שכל כולו בשמים, פילוסוף כזה, רצוי נפש אומן, רצוי מוזיקלי- שנשיר יחד בשני קולות.. שיהיה עמוק, שיהיה כמו חברה ונדבר שעות, שיהיה עסוק ברוחניות כל הזמן וממנו גם אני "אתמלא רוחנית"..
אז נשמה, יש לי חדשות בשבילך.
מה שחשוב בבן הזוג זה המידות הטובות שלו, היושר שלו, העשייה ופחות הדיבורים, הנתינה והלב הטוב (וברוך ה', זכיתי שיש את כל אלו בבעלי), ודרך אגב בהקשר הרוחני, תדאגי לעצמך! תלכי לשיעורים, תשמעי הרצאות, תהיי מכוונת לעבודה רוחנית. אל תצפי שמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילך. נכון, יש גברים ורבליים ואם את צריכה גבר כזה, חפשי גבר כזה. אם חשוב לך אחד שלומד תורה, חפשי אחד כזה. אבל אל תצפי שהאיש שלך ימלא את כל צרכייך הרגשיים והרוחניים. (בסופו של דבר, אני מאמינה שבני הזוג כן ממלאים את זה אבל צריך לדעת מאיזה מקום לבוא כדי לקבל את זה)
מה שקרה זה, שלאחר שנתיים שיצאנו ככה און- אוף, נפרדנו, וכל אחד פנה לדרכו. האמת שאף פעם לא הפסקתי לאהוב אותו והתגעגעתי אליו.. במשך מס' שנים, בניתי את עצמי, סיימתי תואר ראשון ולימודי הנחיית קבוצות, התחלתי לעבוד בעבודה משמעותית, ותוך כדי המשכתי לחפש את ה"אחד" וממשיכה להתגעגע אליו.. לאחר 4 שנים מאז הפרידה, חזרנו להיות בקשר והחלטנו לתת עוד צ'אנס. כבר באתי ממקום הרבה יותר בוגר, שמבין מה העיקר ומה הטפל, שמתחיל להבין שכשרבים בקשר, זו לא סיבה לפרידה, אלא לשיח על זה.. והשורות הבאות מוקדשות לנשואות שבינינו- נכון שתמיד אנחנו יודעות הכל? מבינות בהכל? קוראות כתבות, ספרים, הולכות לסדנאות זוגיות, הורות.. הידע כולו אצלנו, לא? אז זהו שלא! בתור אחת שחשבה ככה והשאירה כמעט אפס מקום לבעלה, (משתלטת זו אני) הפסדתי כ"כ הרבה! גם את זה לקח לי די הרבה זמן להבין, ובזכות כמה אנשים שהאירו את עיניי (וגם לימודים של אימון זוגי שהיטיבו איתנו), התחלתי לשנות מדרכי. פעם לא הייתי מתייעצת עם בעלי, חשבתי שתמיד הידע והאמת אצלי.. (נו, מה לעשות, את חטאי אני מזכירה היום) אך משלב מסוים התחלתי לשאול אותו ולהתייעץ איתו על כל דבר ותשמעו... כל פעם מחדש אני מופתעת מהרעיונות שלו, מההיגיון, מהעצות. וכמה אחריות זה מוריד מהכתפיים שלי. בקיצור, ממליצה בחום.
רווקות אהובות! אל תחפשו להתחתן עם מורה רוחני, מעופף כזה. תחפשו בחור עם לב טוב, ישר, שעושה ולא רק מדבר. ואז- תתייעצו איתו על ה כ ל ותראו איזה מורה רוחני קיבלתן.
באהבה ופורים שמח!
סיגל אברהם- "ביחד משנים מציאות". מנחת קבוצות ומלווה תהליכי צמיחה אישיים וזוגיים.
לשאלות ותגובות: sigalevi@gmail.com / 0586518290