"המצב שאנחנו שנינו עכשיו בבית, סגורים עם ילדים קטנים עושה לנו פשוט גרוע לזוגיות. יש עצבים וצעקות. מרגישה שכולנו בנקודת קצה. שנינו סטודנטים שצריכים ללמוד ופשוט מרגיש שאין מרחב לנשימה. אין מקום לשיח והקשבה, כדי לפתור דברים. ואז יוצא שמטאטאים מתחת השטיח וכל פעם כל דבר קטן מקפיץ את הכל. מתסכל ממש המצב הזה".
אנחנו נמצאים במלחמה כבר קרוב לשנתיים וללא ספק בשבוע האחרון היא הגיעה לשיאים חדשים. גם בלי להיות מומחים ברור לכולנו שהמצב הנוכחי מביא איתו המון לחץ, אינטנסיביות שאולי חווינו רק בזמן הקורונה. המצב הלא אופטימלי מביא אותנו לקצה וכשאנחנו נמצאים בתחושת הישרדות ופחד קיומי - זהו כר פורה למריבות וחיכוכים על בסיס יומיומי. אז מה אפשר לעשות?
1. להכיל את הכאב
אם ביומיום אנחנו נדרשים לרגישות, על אחת כמה וכמה בתקופה הזו. להבין שגם את לא במיטבך וגם בן הזוג שלך. חלק מלהיות במערכת זוגית זה לדעת לקבל אחד את השנייה לא רק ברגעים הפוטוגניים אלא גם ברגעי הקושי והשבירה. ברור שזה לא נעים לחוות חוסר סבלנות או עצבים - ועדיין, לזכור שזו נקודה אחת על רצף של חיים שלמים. זה מצב קיצון. ולכן כדאי שכל אחד מכם יקח אחריות על עצמו - לדאוג לרווחה ולרוגע של עצמו כמה שאפשר. לשים לב לתגובות ולהשתדל לנהוג בעדינות מוגברת. ממליצה בחום לכל אחד מכם למצוא זמנים של התאווררות מתוך סיר הלחץ שאתם נמצאים בו. הwell being של שניכם כאן קריטי כי רק ככה תוכלו להגיע לשלב הבא.
2. למצוא זמן לשיח
אני תמיד אומרת שמצבים של מלחמה או משבר לא יוצרים יש מאין, הם מגבירים את הקיים. אני מאמינה שהדפוס של טאטוא מתחת לשטיח הוא דפוס שאתם מכירים כבר מהעבר והוא לא נוצר כיום בעקבות המלחמה ולכן נדרשת כאן בחירה של שניכם: מתי אנחנו מדברים על הדברים ואיך אנחנו מדברים על הדברים? מבחינת מתי - אז למצוא את הזמן. ממש כמו שמוצאים זמן לאכול, לשתות ולישון. זה יכול להיות כלל ברזל: אחרי שהילדים הולכים לישון יושבים ומדברים או מדי בוקר פותחים את הבוקר על כוס קפה ומדברים. ואיך מדברים? לא מתוך האשמה או טרוניה אלא מתוך שיתוף של הכאב שהזכרתי בחלק הראשון. מתוך מקום של מה חשוב לכם ואיך אתם עובדים יחד כצוות אל מול הבעיה ולא אחד כנגד השניה.
3. אי של שפיות
בתוך מציאות של כאוס שלא נגמר מצאו לכם זמן שבו אתם לא רק מלבנים את הדברים אלא גם חוזרים להיות בני זוג שנהנים ביחד. אני יודעת שהזמן לחוץ אבל גם כאן נדרשת בחירה - איך אתם רוצים לצאת מהתקופה הזו ובאיזה אופן תצאו מחוזקים לעולם? לפעמים יש לזוגות מין מחשבה כזו שהזוגיות תסתדר - דואגים לילדים, ללימודים, לבית. והזוגיות, מה תהא עליה? מי ידאג לה? אז הרבו במחוות אהבה אחד כלפי השניה, מצאו את הזמן לשחק ביחד, לצחוק ביחד ולעשות פעולות שהן מעבר להישרדות אלא כאלו שיזכרו לכם בלב לדורות.
בת-חן וייל היא מדריכת כלות, יועצת זוגית ומינית, מנחת סדנאות ומנהלת קהילת "להיות אישה" לנשואות טריות. לתגובות batchen10@gmail.com. להצטרפות לקבוצות הווטסאפ לנשואות צרי קשר במספר 0525445887.