אני לא יכולה לשתוק יותר. גבר אלמן באיזור גיל 60 פנה אלי לאחרונה וביקש ממני שאכיר לו רווקה מהממת שאני מכירה בת 40. "מה? הזדעקתי יש בינכם הפרש של כמעט 20 שנה".
"היא בטוח תסכים לצאת איתי תשאלי אותה", כך הוא הגיב.
סירבתי. היה לי מחנק אמיתי בגרון. אני לא משתפת פעולה עם זה. לא.
בתוך עולם שיש בו רווקות גדולות שמייחלות לזוגיות ומצד שני רווקים בני 45 ומעלה שבאים ומבקשים אישה צעירה פוריה בין טווח של 8-12 שנים ביניהם, אני חושבת שכל זמן שאנחנו משתפים פעולה עם ההזיה הזאת אנחנו גורמים במו ידינו לסיפור של הרווקות המאוחרת להתפתח ולגדול ולא לבוא לידי פיתרון בשום שלב.
בציבור החילוני והמסורתי הדברים שונים לגמרי גברים יוצאים עם נשים שגדולות מהן בלי שום בעיה. אין שום סיבה בעולם שבחור בן 45 יבקש לצאת עם בחורה עד גיל 35.
נשמה, אתה זוכה בחיי רווקות ארוכים ומייסרים אז אין מה לעשות זה חלק מהסיפור גם בצד השני. אתה בוגר, אתה בשל, חכם, מצליח, למדת משהו על החיים, ואתה צריך מישהי שהיא לא רק "פונקציונלית" אלא באותו גודל נפשי, שעברה מסע, שניכם ביחד תבינו אחד את השניה. ילדים זה מאיתו יתברך. אין התחייבות. ואם רצית מישהי צעירה ובסוף לא יהיו ילדים זה מקח טעות? מה תעשה? מי שחי עם לב פתוח יודע להכיל גם גרושה/אלמנה עם ילדים, גם חד הורית, גם לעשות אומנה. תבין את השלב ואת הגיל שאתה נמצא בו, גם אם זה מתוך צער על מה שאבד בדרך.
אני ממש כואבת את זה.
הקלות בה מציעים לגברים נשים שקטנות מהם בעשור היא פשוט ביזיון לנו כחברה. בכלל, שימו לב שכשיש התניות הן תמיד על נשים, תמיד יש סיבה לפסול. אף פעם אין סיבה גורפת לפסילה של גברים. עוד נקודה למחשבה.
יש לנו יכולת לשנות את זה. אני מבקשת מכל השדכנים והשדכניות לא לשתף פעולה עם כאלה דרישות הזויות ומוגזמות. מלמדים לב פתוח, מלמדים ליצור קשר וחיבור, ולא חוזה משפטי על העתיד. מרגיש לי שכולנו צריכים לחזור בתשובה בעניין ואין יותר מתאים מימים אלו לעשות את השינוי הזה.
רחלי הומינר היא שדכנית ותיקה ומייסדת אתר ההיכרויות "הבאר".