בבית א-להים נהלך ברגש

ניתן לומר שברוב המצוות השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה. כלומר, אנו הנשים, מצוות ברוב ככל המצוות שבתורה כמו הגברים. עם זאת, ישנן מצוות מסוימות, שבהן גזרת הכתוב היא שאיננו מצווות לקיימן

חדשות כיפה מאת הרבנית ד"ר חני פרנק, אתר לדעת להאמין 18/09/19 11:59 יח באלול התשעט

בבית א-להים נהלך ברגש
הרבנית ד"ר חני פרנק, צילום: באדיבות המצולם

מטבע ברייתנו כנשים, נולדנו עם יכולת גמישות והשתנות. כל אישה בוגרת במהלך שנות פוריותה, מתרחבת ומתכווצת ומשתנה מעת לעת. המחזוריות החודשית שלנו, וכמובן היכולת להרות וללדת ולהניק, לאפשר הבאת חיים חדשים לעולם, אין כמוה כיכולת השתנות, הכלה, התמלאות והתרוקנות, כדי להתמלא ולמלא את העולם מחדש. כל המערכת המופלאה הזו, ודאי לי שהיא משפיעה גם על הנפש שלנו.

הקב"ה בטובו, שברא אותנו עם היכולות המופלאות הללו, גם זיכה את עמו להיות עבדיו, עושי רצונו, ונתן לנו ברחמיו המרובים תורה המדריכה אותנו בדרך הישר והטוב לזכות ולעשות רצונו. החיפוש שלי אחר דרכים ישרות לעובדו באמת, הוא חיפוש שבא מתוך האמונה הזו.

באופן כללי ניתן לומר שברוב המצוות השווה הכתוב אישה לאיש לכל דינים שבתורה. כלומר, אנו הנשים, מצוות ברוב ככל המצוות שבתורה כמו הגברים. עם זאת, ישנן מצוות מסוימות, שבהן גזרת הכתוב היא שאיננו מצווות לקיימן. איננו מצוות אינו אומר איננו רשאיות. הרשות ביד כל אישה לקיים גם מצוות עשה שהזמן גרמן, שמהן פטר אותה הכתוב. עם זאת, כשאני מתבוננת באתגרי ההשתנות שעומדים בפני נשים, מדי חודש בחודשו, ובמיוחד בתקופות של הריונות, לידות וגידול הילדים, אני מוצאת ברכה גדולה באפשרות שלא להיות מחויבת למערכת זמנים נוקשה שמחייבת אותי במצוות כאיש.

מאותו מבט ניתן להתבונן גם על אי ספירתנו למניין. ייתכן שהיא נובעת מחוסר הזמינות התמידית שלנו להיות חלק מאותו מניין. אך עולם התפילה ומרחב בית הכנסת אינו עומד רק על הספירה למניין. לדעת רוב הפוסקים נשים חייבות בתפילה, ואפילו בשתיים או שלוש תפילות ביום. יש על מי לסמוך להקל ולהסתפק בבקשה, באותן שנים שבהן נשים אינן פנויות לעמוד בתפילה שלוש פעמים ביום. אך כיוון שדעת רוב הפוסקים היא שנשים חייבות לפחות בשתי תפילות ביום, ראוי לכל אישה בשנים בהן היא פנויה יותר, להקפיד על אותן תפילות. לכאורה נראה שמרחב בית הכנסת הוא המקום הראוי יותר לתפילה, שכן לכך הוא מיועד ובו פחותות הסחות הדעת המפריעות למתפללת. מעלה נוספת יש בו: התפילה בציבור. גם אם נשים אינן נספרות כחלק מהמניין, עדיין הן נחשבות כחלק מציבור המתפללים, וזכות הציבור עומדת גם להן בעת התפילה. לכן, נראה שיש מעלה לנשים להצטרף למרחב הראוי הזה ולהתפלל בו, כל עוד אין זה בא על חשבון הבית והמשפחה בשנים שבהן הם זקוקים לה ביותר.

באופן כללי יותר ניתן לשאול כיצד אמורה להיראות עבודת ה' של נשים. אמרנו שאנו משתנות כל הזמן. האם וכיצד זה משפיע על עבודת ה' שלנו? בעבר, כאשר הבית דרש את כל כוחות האישה לאורך כל השנים, כיון שנשים נישאו בגיל צעיר מאוד, כמעט עם התחייבותן במצוות, ונשאו בעול הבית לאורך כמעט כל שנות חייהן, לא היה מרחב זמן פנוי לנשים שבו הן יכלו להתפתח בעבודת ה' מעבר לעבודת הבית שאף היא כמובן בכלל עבודת ה' החשובה של כולם, גברים ונשים כאחד. אולם עם התקדמות הטכנולוגיה והשיפור הגדול ביכולות הפרנסה וההשכלה, גם הנשים הצטרפו למהלך הזה, ולנשים היום יש מרחבי זמן לאורך שנים רבות, בהם הן פנויות לקחת חלק פעיל בכל תחומי החיים. לכן, לפי האפשרות והיכולת, כאשר מרחבי הזמן של הנשים בכל תחומי החיים החילוניים מתמלאים בעשייה מחוץ לבית, נראה שיש לצפות שנשים ירחיבו את עבודת ה' שלהן כאשר זה מתאפשר להן. כיצד? קודם כל לימוד התורה. אמנם אנו הנשים איננו מצוות שלא לבטל תורה ולהקדיש כל רגע בחיים ללמוד אותה. אך אין זה אומר שאנו רשאיות ליבטל ממנה. כבר כתבו גדולי הפוסקים שאישה חייבת ללמוד את כל ההלכות המעשיות שהיא חייבת בהן ובנוסף לכך היא חייבת ללמוד אמונה. כך מוסכם היום על כל הפוסקים. בדורות האחרונים אנו רואים תהליך מבורך מאוד בו נשים משקיעות ולומדות את כל מרחבי התורה, מתוך חשק גדול ויראת שמים. לכן, נראה שבדורותינו אנו, שאנו לומדות תחומי חיים רבים ושונים, אנו מחויבות גם להשקיע ממרצנו ומכוחנו בלימוד תורה רציני, שיקדם את עבודת ה' שלנו. מכאן שאישה שמחפשת להוסיף בעבודת ה' שלה, בראש ובראשונה תוסיף ותתקדם בלימוד התורה.

אפשרויות נוספות בהוספות בעבודת ה' של נשים, מתבטאות בשני מסלולים שונים:

מסלול ראשון הוא זה שמפתח "עבודת ה' נשית". טקסים חדשים שלא היו מוכרים ומקובלים בדורות עברו, מתפתחים בדור האחרון כמעגלי נשים שפועלים להוסיף יראת שמים. כך יש לראות את טקסי הפרשת החלה ההמוניים, סעודות אמנים וכיוצ"ב. זהו מסלול חדש, שייצרו נשים מעצמן. תבורך מי שמסלול זה מתאים לה, כל עוד יש הקפדה בעת קיומו על גדרי ההלכה.

המסלול השני הוא המסלול המסורתי יותר, זה הנשען על עבודת ה' שהייתה מקובלת לאורך הדורות בקרב הגברים. ישנן יותר ויותר נשים משכילות בימינו, שמבקשות לחבור למסורת אבות ולהצטרף לאותו מסלול. כך יש לראות בעיניי את בקשת קרבת ה' של נשים החפצות לקרוא במגילה; את הנשים המבקשות לרקוד ולשמוח עם התורה בשמחת התורה וכדומה. כל עוד הבקשות הללו אינן פוגעות בצניעות הראויה להישמר בכל תחומי החיים, צריך לראותן באור של מי שמבקשות להוסיף ולהצמיח את עבודת ה' שלהן. לכן טוב תעשה כל קהילה שתזהה את הבקשות הללו, בכל אחד מהמסלולים שהצענו, ותאפשר ותעודד ותתן את המקום לנשים החפצות לגדול ולצמוח ולהעמיק את עבודת ה' שלהן בעולם.
 

המאמר המלא מופיע באתר לדעת להאמין
הרבנית ד"ר חני פרנק - רכזת תוכן איש-אישה במכון ידעיה. יועצת הלכה ומקימת סניף מתן בשומרון.