בית ראשון נחרב בין היתר בגלל חטא עבודה זרה. אולם מנקודת מבט מודרנית, קשה להבין מה כל כך חמור בעבודה זרה. בעולם שאמון על פלורליזם וחופש דעות, למה שלא כל אחד יאמין באיזה אל שהוא רוצה? מה זה משנה, כל עוד הוא לא פוגע באף אחד? ולמה עדיף למות מאשר להשתחוות לפסל טיפשי, שאפילו לא מאמינים בו באמת?
אלא שהטעות נמצאת בצורת ההסתכלות הזו עצמה. את הפלורליזם לא מעניינת האמת, אלא רק שאנשים יחיו בשלום זה עם זה. ממילא הוא נוקט בסובלנות כלפי כל דעה, בתנאי שהיא לא מובילה לפגיעה גלויה באחרים.
היהדות כמובן רואה גם היא בשלום ערך חשוב, אך אינה מוכנה לוותר על האמת. היא רואה את ייעודו של עם ישראל לא בהשגת תועלת והנאות ארציות, אלא בעבודת ה' - שהיא התכלית שלשמה נברא העולם. רק באמצעות עבודת ה' מגיעים האדם והעולם לתיקונם ומגשימים את ייעודם בגאולה השלמה.
תארו לעצמכם צוות פועלים שנשלח לתקן מפעל חיוני, חיילים שיוצאים למשימה גורלית, או אסטרונאוטים שממריאים לחלל כדי לערוך שם מחקר חשוב. אם הם יחליטו שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, ובלבד שלא יפגע באחרים - כל המטרה של שליחותם תתפספס. על מנת למלא אותה כראוי עליהם לא רק להיות נחמדים וסובלניים אחד כלפי השני, אלא לברר מה האמת ולפעול לפיה. ואם מישהו מהם פועל בצורה שגויה, שמנוגדת לתכלית המשימה, יש לנקוט בצעדים נגדו כדי למנוע ממנו לעשות זאת.
זהו ההבדל בין הגישה הדתית לחילונית ביחס לייעודו של האדם בעולם. לפי היהדות, האדם נשלח לעולם כדי לבצע משימה חשובה ולהגשים את ייעודו, ואילו לפי הגישה החילונית, העולם והאדם התפתחו בתהליכים עיוורים, אין להם שום מטרה או תכלית מהותית, ולכן אפשר לעשות מה שרוצים כל עוד לא פוגעים באחרים. ממילא בגישה החילונית יש מקום לפלורליזם, שמגלה סובלנות גם כלפי עבודה זרה, ואילו ביהדות אין מקום לכך (במסגרת היהדות עצמה יש ריבוי דעות, 70 פנים לתורה - אבל לא כל דבר נחשב לגיטימי).
חשוב להבין, שעבודה זרה אינה סתם טעות, אלא הטעות הגדולה ביותר שיכולה להיות. אם אדם טועה לגבי עובדות טבעיות מסוימות, אין זה נורא כל כך, אך התפיסה באלוקים היא התשתית והבסיס לכל השקפת העולם והערכים האנושיים. היהדות לא סתם דרשה לעבוד אל אחד מבין אלים רבים אחרים; היחס לאלוהים שהציגה שינה לחלוטין את התפיסות הדתיות, המוסריות והתאולוגיות שרווחו בעולם העתיק, והעמיד השקפה מחודשת של היחס בין אלוהים לאדם, לעולם, למוסר ולצדק - השקפה שיש לה השלכות משמעותיות על כל תחומי החיים. ההתקדמות הרבה שהשיגה האנושות בתחומים שונים, נעשתה במידה רבה בזכות המהפכה שחוללה היהדות בעולם. הרבה ערכים והשקפות נראים לנו היום מובנים מאליהם, אבל הם כלל לא היו כאלה בעולם העתיק, אלא התפשטו בעולם בעקבות היהדות, ונעשו כה רווחים עד שרבים כלל אינם זוכרים שהיהדות היא זו שהביאה אותם.
במילים אחרות, השאלה באיזה אל להאמין אינה שאלה לגבי איזה ריהוט להכניס לסלון, אלא על אלו יסודות לבנות את הבית. היא משפיעה על כל צורת החשיבה, המוסר, האדם והחברה, ולכן טעות בנושאים אלה היא גורלית ביותר. לפעמים אפשר לראות את התוצאות בפועל, כאשר עבודת האלילים מובילה לאורח חיים אכזרי, מושחת וצמא דם, כפי שהיה בעולם העתיק; לפעמים ההשלכות הן עדינות יותר, וכלפי חוץ לא נראה שהיא גורמת לנזק, כמו אצל סוגי עבודה זרה שונים מהמזרח. אך גם במקרים כאלה ישנן השלכות, הן על החברה והמציאות הארצית, ועוד יותר מזה על נשמתו של האדם. לא כל מה שמרגיש טוב הוא אכן טוב, ורק מי שברא את האדם יכול להורות לו את הדרך הנכונה להגיע לשלמותו הרוחנית.
לעובדי האלילים לא היה אכפת איזה אל עובד האדם; הם היו פלורליסטים. אבל זאת משום שכל האלים שלהם היו פחות או יותר אותו הדבר, ואף אחד מהם לא הציג חזון גדול לאנושות. היהדות הציגה חזון שונה ומיוחד, ולכן לא היתה סובלנית כלפי תפיסות שטחיות ופגומות שהיו מנוגדות לו - ובסופו של דבר אכן ניצחה במידה רבה, והמונותאיזם התפשט בעולם בעוד האלילות הגסה נעלמה, נדחקה לפינות נידחות או עברה זיכוך.
כך שהדרישה לעבודה בלעדית של ה', אינה נובעת מקנאות סתם, אלא מהרצון להוביל את העולם והאנושות לייעודם. התוצאות שאנו חותרים אליהן אינן ריבוי הנאות ארציות, אלא מימוש הייעוד שקבע עבורנו אלוהים, שהוא הטוב האמיתי והשלם. לכך ניתן להגיע רק על פי הוראותיו של ה', מבלי לחרוג מהן ובטח שלא להחליף אותו בספר הוראות שונה לחלוטין.
מסיבה זו היו מוכנים יהודים למסור את נפשם אפילו על מנת שלא להשתחוות לפסל כלפי חוץ. משום שהאמת חייבת להיות מדויקת, וכל חריגה ממנה, גם אם היא נעשית למראית עין. תוביל לסטייה מהדרך הנכונה, שעלולה בסופו של דבר לקלקל את כל התהליך. כאשר מדובר בדברים עקרוניים כל כך, אין מקום לשום פשרה.
המאמר המלא מופיע באתר 'לדעת להאמין'