”גם אם אהיה היחיד בארץ שמתנגד להעברת השבת ליום שלישי, אני אתנגד למשאל עם. יש לדבר גבולות. משאל עם על עניין המנוגד להלכה - איננו תקף“ - כך קובע הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת רמת גן, בדברים שמסר בכנס שקיימו אתמול (א‘) מכללת הרצוג בשיתוף עמותת ”יסודות“. הכנס בחן את ההיבטים התורניים והדמוקרטיים של הכרעת רוב באמצעות בחירות ומשאל עם.
בדיון, סירב הרב שפירא להעניק למשאל העם תוקף הלכתי-עקרוני וטען כי יש לבחון כל מקרה לגופו. ”ישנם דברים שאסור הלכתית לעשות עליהם משאל עם ואם יתחילו במשאל עם בנושאים מסויימים זה יוכל להתדרדר לדברים אחרים“, טען הרב שפירא. לדבריו, ”ההכרעה הראשונה והחשובה ביותר היא ההלכה היהודית ורק לאחר מכן הדמוקרטיה“.
”רק מנקודת מבט של שליחות אלוהית, ניתן לטפל בבעיות מהותיות שעל הפרק. הדמוקרטיה היא לא מקור הסמיכות אלא יהדות היא המקום להכניס את הדמוקרטיה מהפן היהודי. יחד עם זאת, לעיתים משאל עם יהיה הטוב שבבחירות הגרועות", הוסיף הרב שפירא, שציין כי הוא "בטוח שרבים כמוני אוהבים לחיות בדמוקרטיה. יש בה חופש ומרחב עצום לכל האזרחים ואני בתוכם. אך אנו חיים תחילה במדינה יהודית ורק לאחר מכן בדמוקרטית".
הרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון ויו"ר "יסודות", הצטרף לדבריו של הרב שפירא וטען כי ”יש גבול למה שניתן לשאול את העם לגביו. דעת העם צרה ובדרך כלל אנשים לא בודקים את הדברים לעומק אלא מחליטים - כן או לא. זה פופוליסטי הרבה יותר מהכרעה אמיתית. מיסודו, משאל עם איננו דבר חיובי בעיניי“.
בניגוד לעמדת הרבנים, ח“כ עתניאל שנלר אמר בכנס כי ”היהדות לא ניתנה לרבנים אלא ליהודים. אני לא רואה שום פטרונות לשום אדם שיש לו אסמכתא לקבוע דברים משום שישנם הרבה פרשנויות. אנחנו לא כת והפטרונות היא גישה מאוד מאוד מסוכנת“. לטענתו, ”תפקיד הרבנים לרתום את ההלכה לדמוקרטיה ולא ליצור ניגודים. אין סתירה בין הדמוקרטיה להלכה“.