אלו ואלו: האם יש מקום למכוני הוראה בישיבות?

שאלת מכוני ההוראה בישיבות עוררה בעבר סערה כשפילגה את "הר המור" מישיבת "מרכז הרב". המחלוקת, מאז, בעינה עומדת. האם יש חשיבות למכללות, או שמא די בלימודים בישיבה?

חדשות כיפה חדשות כיפה 07/01/13 17:17 כה בטבת התשעג

כוונתך רצויה - ומעשיך?

הרב מנחם שחור

אפתח בהערה, טבעו של מאמר בן 300 מילה שהוא עלול לשטחיות ולהכללה. וודאי וודאי שבמכללות ובמכוני הוראה ישנם גם מחנכים דגולים באמת העושים עבודת קודש. לצד תלמידי חכמים אמיתיים המלמדים תורת אמת. עם זאת המבנה שהמערכת צועדת אליו מצדיק את הבחינה מחדש- האם מעשינו רצויים ככוונתנו?

אין ספק שהרעיון להכשיר בוגרי ישיבות להוראה הוא מתבקש וחיוני בדורינו זה. על מי מוטלת האחריות הכבדה להעמדת מחנכים ומורים לבתי הספר הדתיים והחילוניים!! - אם לא על הישיבות - הנושאות את נשמת האומה ושלשלת מסירת התורה מדור לדור.

כמו כן, אין ספק שהעובדה שאדם למד תורה הרבה אינה מכשירה אותו באופן אוטומטי להכנס לכיתה וללמד והוא נזקק להתמחות ספציפית בתחום הזה. ולכן - כמה טוב היה שימצאו בישיבות מחנכים ותיקים , בוגרי הישיבות עצמן , שינחו את הלומדים המבוגרים יותר ברזי ההוראה והחינוך.

האם זהו התפקיד שממלאים היום מכוני ההוראה בישיבות?

לצערנו, היום מכוני ההוראה והמכללות למורים מוכפפים כמעט כולם לעולם האקדמי, ובמקום לעסוק בהקניית כלים להוראה מתעסקות בעקר בלמוד תכנים תורניים ואקדמיים.

בחור ישיבה הלומד במכון הוראה ,תושב"ע ותנ"ך, עוסק שני שלישים מזמנו בלימוד תכנים של תנ"ך ותושב"ע בהם הוא אמור לעסוק בישיבה, אלא שהפעם נדרש לקבל תכנים אלו בכובע אקדמי. בשליש השלישי של זמנו עוסק התלמיד בלמוד, תאורטי ואקדמי בעיקרו, של "למודי חינוך" פסיכולוגיה סטטיסטיקה וכד'. רק חלק קטן מהזמן מוקדש להתנסות אמיתית בהוראה ובחינוך.

צאו ושאלו בין המחנכים - האם אלו התכנים החיוניים להם כמחנכים ?

ידוע לי על גורמים רבים במשרד החינוך ובמכללות עצמן שצועקים בקול גדול על העיוות הזה.

ועוד טענה באוזני אישיות בכירה במשרד החינוך: מחנך ותיק - אינו פנוי בדרך כלל לרכוש תואר ד"ר, שהרי הוא מצוי בשדה, בין התלמידים. וממילא, הפקדת תחום הכשרת המחנכים בידי "ד"ר לחינוך/תנ"ך/ תושב"ע- מדירה מראש את רגליהם של רוב המחנכים הותיקים מהכשרת פרחי ההוראה!

בחוד החנית של ההכשרה להוראה מבחינה תורנית - צריכים לעמוד תלמידי חכמים וראשי ישיבות. בחוד החנית של ההכשרה המעשית והדידקטית להוראה - צריכים לעמוד מחנכים ותיקים בעלי נסיון בפועל. ובעיקר, מלווים שילוו את פרח ההוראה במשך שנות ההוראה הראשונות. עולם הישיבות צריך לחבור אל המכללות ולהרים יחד את הדרישה אל הגורמים הרלוונטיים - הסירו את עול האקדמיה מהכשרת פרחי ההוראה.

כי תורה - לומדים בישיבות וחינוך - לומדים בשטח. מאנשי חינוך פעילים.

לא קלה תהיה הדרך - אך חיונית היא מאין כמותה למורים ולתלמידים.

הכותב הוא ר"מ בישיבת קדומים.


מקצוענות - רק דרך המכללות

הרב אמנון בזק

בחסדי ה' זכינו בדורנו לזכות גדולה, עם הקמתן של מכללות להכשרת מורים הפועלות במסגרת הישיבות בעולם הדתי-לאומי. זכות זו תורמת בשני תחומים מרכזיים: היא מאפשרת לאדם לגדול בתורה ולהעמיק את עולמו הרוחני באמצעים שתלמיד ישיבה רגיל אינו זוכה להכיר, וכמובן, היא מכשירה את הלומד להיות מורה המשלב ידע נרחב עם יכולת פדגוגית ודידקטית, שילוב שבדורנו מעלתו גדולה במיוחד.

ללימודים במכללה נחלקים, באופן כללי, לשניים: תחום הידע והתחום הפדגוגי. תחום הידע מומלץ למעשה לכל תלמיד ישיבה, גם אם אין בכוונתו לעסוק בחינוך, שכן בדרך כלל תכני הלימוד במכללות אינם נלמדים בישיבות. הלימוד בישיבה עוסק בתכנים עצמם: אדם הלומד סוגיה בגמרא, איננו עוסק בדרך כלל בשאלות כגון כיצד נערכה הגמרא, מתי היא נכתבה, מדוע ישנן סוגיות סותרות ועוד - שאלות שלעתים אינן נוגעות להבנת הסוגיה עצמה, על אף שחשיבותן עצומה, הן מבחינת עצם הידע, הן מבחינת ההשלכות הרעיוניות הנובעות מהן. הלומד במכללה יעשיר את עולמו הרוחני על ידי היכרות עם שאלות אלו ורבות אחרות. לא פעם אני מופתע לגלות שתלמידים שלמדו שנים רבות בישיבה לא שמעו מימיהם על איגרת רב שרירא גאון או על מחלוקת הראשונים האם המשנה הועלתה על הכתב בידי רבי או דורות רבים מאוחר יותר. הלומד גם יכיר את השאלות העולות מעולם ביקורת המקרא, ויקבל - פעמים רבות לראשונה בחייו - כלים כיצד להתמודד עם שאלות אלו. לא פעם נתקלתי בתלמידים שלא למדו במכללות ואחר כך נחשפו לשאלות אלו, שנקלעו עקב כך למשבר רוחני עצום, למרות שנותיהם הרבות בישיבות.

התחום השני מיועד, בעיקר, לאלו המקדישים את חייהם לתחום החינוך. גם כאן, תרומתה של המכללה להעצמת יכולת ההוראה של התלמידים לא תסולא בפז. רק במכללה יוכל החניך להכיר את אמצעי ההוראה החדשים, לדעת כיצד לשלב את המחשב בהוראתו, כיצד לערוך מבחנים בצורה נכונה או כיצד להיערך כראוי לבניית שיעור מובנה ורציני. במכללה הוא ייתקל לראשונה בצורך לכתוב עבודות רציניות ומושקעות, ויידרש להיבחן על ידיעותיו. משום כך, אין פלא שאני שומע שוב ושוב ממנהלי ישיבות תיכוניות, אולפנות ובתי ספר יסודיים, בקשות להפנות אליהם בוגרי מכללה, תוך שהם מדגישים את הפער העצום הקיים בין בוגרי מכללה רצינית לבין אלו שעשו מסלול עוקף זה או אחר.

שתי הסתייגויות לסיום: ראשית, הדברים נכתבו מתוך היכרותי את מכללת הרצוג שעל ידי ישיבת הר עציון, ואיני מכיר מכללות אחרות. שנית, איני טוען שאין במכללות פה ושם שיעורים שניתן היה להסתדר בלעדיהם. אולם, דומני שבמבט רחב הדרך הטובה ביותר להיות תלמיד חכם אמיתי, בעל תפיסת עולם עמוקה ורצינית, ובמיוחד - הדרך להיות מורה מקצועי ומשפיע, עוברת רק דרך המכללות להכשרת מורים.

הכותב הינו ר"מ בישיבת ההסדר "הר עציון" ומרצה במכללת הרצוג.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן