חוקות גויים

הרב אבינר מסביר מדוע לגברים אסור להאריך שיער והאם מותר לנשים לשים נזם באף?

חדשות כיפה הרב שלמה אבינר 16/12/18 11:57 ח בטבת התשעט

חוקות גויים
הרב אבינר שלמה , צילום: פלאש 90. יונתן סינדל

ש: מה הגדר של בחוקותיהם לא תלכו?  האם כל דבר שהגויים עושים אסור עלינו?

ת: ודאי לא.  למשל משקפיים ושעון יד מותרים.  התוספות הגדירו שיש שני סוגים: דבר שעושים לשם חוק עבודת כוכבים או דבר שעושים לשם הבל ושטות (סנהדרין יא א ד"ה ואי).  המהרי"ק כותב שני גדרים: או דבר שאין טעמו נגלה או דבר שיש בו פריצות גדר הצניעות (שו"ת מהרי"ק פח) ודבריו נפסקו ברמ"א (שו"ע יו"ד קעח א הגה).

ש: הגר"א מחמיר (שם סק"א).

ת: כן.  הוא סובר שכל דבר שגויים עושים ואינו מוזכר בתורה הינו אסור. כל המחמיר תבוא עליו ברכה, אבל לא חייבים להחמיר כמותו, כי הוא דעת יחיד.

ש: האם מותר ללבוש בגד אופנתי?

ת: הגר"מ פיינשטיין מחלק אם הוא בגד צנוע ,מותר, ואם אינו צנוע ,אז מלבד איסור פריצות, יש גם איסור חוקות הגויים, על פי דברי המהרי"ק הנ"ל (שו"ת אגרות משה יו"ד א פא).  והוא מוסיף עוד נימוק שבעצם, אין זה בגדי גויים דווקא, כיון שכמעט כל היהודים לובשים אותו, ויש לומר שמראש נעשה בגד זה גם עבור גויים וגם עבור יהודים (שם).

ש: מה דין בגד אדום?

ת: אסור, כי אינו צנוע, בהיותו מושך את העין, לכן אסור לפי המהרי"ק וזה מובא בפוסקים, אפילו קיצור שולחן ערוך (ג ב), ובעצם זו גמרא מפורשת לגבי הסיפור על אשה שלבשה כרבלתא (ברכות כ א).

ש: בגדי שרד כגון של עורך דין או שופט?

ת: על זה בדיוק תשובת המהרי"ק, שמתיר בגד המיוחד לחכמים, שזה דבר שיש בו טעם, כלומר ציון ששייך לאותה חכמה.

ש: שיער ארוך לגבר?

ת: אכן יש אסרו משום חוקות הגויים, כיון שזה כדי שישימו לב ליופיו, לכן זה נגד הצניעות.  ורבנו הרב צבי יהודה הוסיף עוד שתי בעיות: א. חציצה בתפילין ומתוך כך גם ברכה לבטלה.  ב. לא ילבש, שיש בטיפול ובטיפוח הגוף של הגבר, לכן אסור לו להוציא שערה לבנה, וגם להסתכל בראי, אלא אם כן, נצרך להסתכל כדי לנקות עצמו.

ש: האם מותר לאשה לשים עגיל באוזניים?

ת: המהרי"ק (ס' פח) אומר שחוקות הגויים כוללים דברים שהינם שחץ וגאוה.  עגיל במקום רגיל באוזן - מותר (סיפר הג"ר אהרן ליכטנשטיין – ראש ישיבת הר עציון: היה לי דיון עם בתי, שרצתה לעשות באזניה חורים לעגילים, האם דבר זה מותר?  לי היו פקפוקים על כך, והסכמנו שנלך אל הגרש"ז אוירבך לשאלו, וכפי מה שיפסוק כך תעשה.  ר' שלמה זלמן לא הבין מה אני רוצה, ואמר לי: "מה בכלל השאלה שלך? אצלנו היו מלים את הבנים, ועושים חורים באזנים לבנות"! ועלהו לא יבול ב קעב.  ומובא בהתורה המשמחת עמ' 298). 

ש: האם מותר לעשות נזם באף?  הרי רבקה עשתה?

ת: לא.  אסור משום חוקות הגויים, מדין שחץ.  וכן עגיל בטבור, בלשון, בגבה וכדומה.  בזמן רבקה אמנו, זה היה דבר רגיל (עי' שו"ת שאילת שלמה א, שלט אות ב).

ש: האם אסור לגבר נשוי לענוד טבעת?  יש בזה חוקות הגויים?  או לא ילבש?

ת: אין בזה חוקות הגויים, כי אין חוק כזה אצל הגויים.  אין בזה לא ילבש, אם זו לא כטבעת נשית.  הגר"מ פיינשטיין כותב שאין בזה חוקות הגויים אלא נוי וסימן שהוא נשוי, אבל מוסיף שאולי מכוער ליראי ד', אך שאין לאסור (שו"ת אגרות משה אה"ע ח"ד לב ב.  וכן מתיר הג"ר ניסים קרליץ בספר "פאת זקנך" ח"ב.  וכן בשו"ת אור לציון ב כג סי' יא.  שו"ת עשה לך רב ח"ה עמ' שפו).

ש: קישוט בית הכנסת בשבועות בצמחים, כיון שגם גויים נוהגים בזה?

ת: הגר"א אוסר לשיטתו, כיון שאינו מוזכר בתורה אבל הרמ"א כותב שכך נהגו, כי יש לזה טעם, כלומר ליופי (שו"ע או"ח תצד ג הגה.  מ"ב סק"י בשם הגר"א).

ש: האם מותר להניח זר פרחים על קברים כמו בלוויה צבאית?

ת: לפי הגר"א אסור, אך לרמ"א יהיה מותר כיון שזה ליופי ולכבוד. אך לא נהגו כן כל הדורות, לכן יש להימנע. אך אם בצבא עושים את זה, אין להביע התנגדות.  הגר"ע יוסף (שו"ת יביע אומר או"ח ח"ג כג).

ש: ויריית מטחים בלוויה צבאית?

ת: כנ"ל.  זה לכבוד הלוחמים לכן מותר, וכמובן עדיף  להימנע.  שרידי אש (שו"ת שרידי אש יו"ד לט).

ש: יש לו גם תשובה על חגיגת בת מצוה?

ת: כן ,זו אותה תשובה.  הוא מתיר, וגם בבית הכנסת, ורואה בזה ערך (שם).  כמובן הכל בצניעות ובלי לשנות סדרי תפילה.

ש: ועוד לגבי הצבא, מה בדבר הקמת אנדרטא?

ת: לשיטת הגר"א יהיה אסור, וכך הביא הג"ר אשר וייס (מנחת אשר ויקר לג ד).  אך מן הדין, מותר כנ"ל.

ש: ומה עם הצפירה ביום השואה וביום הזכרון לחללי צה"ל?

ת: כנ"ל, לפי הגר"א אסור (מנחת אשר שם) אבל מן הדין מותר, ובמיוחד שמנהג קבוע של צפירה לא קיים אצל הגויים, אז אי אפשר להחשיבו כחוקות הגויים (רבנו הרב צבי יהודה.  תחומין ג 388).

ש: סבתא שלי אומרת לי שלא נהוג לשרוק.  זה נכון?  האם זה אסור משום חוקות הגויים?  אם מותר, גם בשבת?

ת: אין שום איסור לשרוק.  אך בחו"ל גויים שרקו, לכן יהודים התרחקו מזה.  מסקנה: אל תשרוק בנוכחות סבתך משום כבודה.  וכן מותר בשבת (שו"ת שאילת שלמה א קפב.  וכן הגרי"ד סולוביצ'יק אמר שאין בזה חוקות הגויים והוכחה מההיתר בשו"ע או"ח שלח, שמותר בשבת, ואין בו משום משמיע קול, וק"ו בחול.  דברי הרב קצז-קצח).

ש: מותר שיהיה ליהודי שם גוי?

ת: כן.  יש מלא במשנה ובגמרא.  המהר"ם שיק אוסר (או"ח קסט) אך הג"ר אשר וייס מוכיח שמותר (מנחת אשר שם).  פעם הגיע רב מארץ ישראל לאמריקה ודיבר בפני רבני אמריקה, והתרעם שיש ליהודים באמריקה שמות גויים?  רב אחד, שהיה לו שם כזה, קם ואמר: ומה עם רבנו פטר?! (אחד מבעלי התוספות).  אבל ודאי, לכתחילה צריך שם יהודי, כמו במצרים שלא שינו שמם.

ש: תאריך נוצרי?

ת: כנ"ל אסור במהר"ם שיק.  ורבינו הרב צבי יהודה הרבה להזהיר על כך.  אם אין ברירה, אז להוסיף לתאריך היהודי, להשמיט את השנה אם אפשר אן לכתוב שתי ספרות אחרונות.  יש מחלוקת מה יותר גרוע, מספר חודש או שם החודש.

ש: האם גילוח זקן יש משום חוקות הגויים?

ת: החתם סופר מוכיח שלא, כי גילוח זקן של גויים אינו קשור לעבודה זרה, אלא ענייני נימוס (שו"ת חת"ס או"ח קנט).  כמובן ,אסור לגלח בתער, וכמעט כל הפוסקים פסקו שגם מכונת גילוח אסורה מדין תער, כיון שהסכינים מאוד קרובים לעור.

ש: מופע של ספורט כמו שהיוונים נהגו?

ת: הגר"מ פיינשטיין כותב שאין בזה משום בחוקותיהם תלכו, כיון שהגויים לא עושים זאת משום עבודה זרה, אלא לשם תענוג.  אבל הוא אוסר משום מושב ליצים (שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ד יא א).  כמובן, לעסוק בעצמו בספורט זה מבורך ובריא, אבל לשבת ולהסתכל על אחרים, הן במגרש, הן בטלוויזיה, זה הבל הבלים ומושב ליצים.

ש: ותיאטרון?

ת: כנ"ל.  ועיין במשנה ברורה סי שז (ס"ק נט), ויותר גרוע כי כותב הגרמ"פ שיתכן שיש שם תכנים שליליים, של כל מיני ניבולי פה וגירוי יצר הרע דעריות (שו"ת אגרות משה שם).

ש: ובסיכום?

ת: תורתנו הקדושה והטובה.

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן