שאלה: האם מותר לשיר את הפיוט "מעוז צור"?

האם מותר לשיר את הפיוט מעוז צור? הרב אבינר מגלה לנו שהלחן של הפיוט הפופולארי נכתב בכנסיות גרמניות ועונה לשאלה האם מדובר בהנאה מעבודה זרה

הרב שלמה אבינר
כד בכסלו התשעו
,
06 בדצמבר, 2015 8:50
Shutterstock

Shutterstockצילום: Shutterstock

המילים של מעוז צור חוברו בגרמניה בערך בשנת תתק"ן בזמן מסע הצלב השלישי. המנגינה היא יותר מאוחרת, וגם היא גרמנית. ליתר דיוק, היא מורכבת משלוש מנגינות גרמניות כנסייתיות. כידוע נצרות היא עבודה זרה ואסור להנות מעבודה זרה. הרמב"ם כותב שנצרות היא עבודה זרה גם עבור הגויים (הלכות עבודה זרה ט, ד). אמנם יש שיטה בתוך רבנו תם שנצרות אינה עבודה זרה לגויים, בהיותה עבודה זרה בשיתוף, כלומר עבודת ד' ועוד מישהו (תוס' סנהדרין סג ב ד"ה אסור), אלא שיטת ר"ת היא דעת יחיד וגם הפירוש הזה בתוך ר"ת הוא שנוי במחלוקת. אבל כל זה אינו נוגע לנו, כי לנו ודאי אסורה עבודה זרה בשיתוף.

אם כן, איך השתמשו במנגינה כנסייתית? הרי גם אשכנזים משתמשים במנגינה זו, וגם הספרדים וגם התימנים (לגבי מוסיקה בכלל, עיין בספרו של הרב טל אורות, פרשת האזינו. ולגבי מוסיקה נוצרית, עיין שו"ת שאילת שלמה ד, קסה. וכתב הרב על האזנה למוסיקה כנסייתית בתחומין כרך יז עמ' 369-365).

תירוץ: אכן אסור לשמוע מוסיקה ששרים בכנסייה נוצרית לעבודה זרה, אך יש לשאול איזו עבודה זרה יש פה? תשובה: כתוב בספר חסידים (סי' רלח): "לא ילמוד אדם לגלח (=כומר נכרי) אותיות (=עבריות), ולא ינגן לפניו זמר נעים פן ינגן הגלח בע"ז שלו אותו ניגון. וכל שמנגנים בפני ע"ז לא יעשה אותו ניגון להקב"ה". אמנם זה חידוש של ספר חסידים שלא כתוב בגמרא, כי זה לא אותה מוסיקה שהיתה בכנסייה אלא אותם תווים,אך מובא במג"א (נג ס"ק לא) בשם ספר חסידים לא לקחת מנגינות של עבודה זרה ולעשות מהן ניגון להקב"ה. גם לפי זה, הבעיה היא שמשתמשים בו לעבודת ד' ואין בעיה לשיר בעלמא.

הב"ח שם אומר שאין פסול גורף במנגינה משום שהיא היתה מנגינה של עבודה זרה. אפילו אם חוברה במיוחד עבור עבודה זרה ,היא לא נטמאה. הב"ח מסכים עם ספר חסידים אבל הוא מחלק :אם המנגינה משתמשת רק לעבודה זרה היא אסורה ואם לעבודה זרה ולדברים אחרים היא מותרת. וכן היה עם הרבה מנגינות עממיות שבא מלחין ועיבד אותה בצורה יפה, ואחר כך הכניסוה לכנסייה ,אבל ממשיכים להשתמש אותה גם בחוץ. לפי הב"ח, הכל תלוי בזמן. כלומר, אם היום המנגינה משמשת רק לעבודה זרה, אי אפשר להכניסה לבית הכנסת. אבל אם היום היא משמשת גם לעבודה וגם לדברים אחרים, כלומר היא לא יחודית - היא מותרת, אפילו פעם היתה משמשת רק לעבודה זרה. למשל, יוהאן סבסטיאן בַּאך חיבר הרבה מנגינות. היו לו ילדים רבים והצטרך לפרנסם ,ולכן עבור כל מי שביקש, הוא חיבר מנגינה. הוא גם חיבר מנגינות עבור הכנסייהלשם הפרנסה אבל גם השתמש באותן המניגות לדברים אחרים.

והוא הדין ביחס למנגינה הנפוצה של מעוז צור, שלא ברור אם אפילו משמשת בכלל היום לעבודה זרה.

אמנם הג"ר משה פיינשטיין לא מסכים עם זה (שו"ת אגרות משה יו"ד ב, נו). לדעתו אף מוסיקה כנסייתית ישנה עומדת באיסורה. הגרמ"פ לא הביא מקור לדבריו, אלא רק מה שהגמרא מספרת על אלישע בן אבויה, שיצא לתרבות רעה משום שזמר יווני לא פסק מפיו (חגיגה טו, ב). רש"י הסביר שהדבר אסור משום שאסור לזמר אחר החורבן. הגר"מ פיינשטיין תמה על דברי רש"י: וכי בגלל איסור דרבנן כזה יצא לתרבות רעה?! ולא עוד אלא שזמר אינו אסור לגמרי אחרי חורבן הבית, אלא בתנאים מסויימים, וסתם זמר בפה אינו אסור בהחלט ; וגם אין זה שייך למינות. לכן הוא מפרש כמהרש"א, שהיה אלישע בן אבויה שר זמר של עבודה זרה, וזה מה שהוביל אותו למינות. הגר"מ פיינשטיין מסיק: "ואם כן חזינן, דהוא איסור גדול שאפשר שיביא ח"ו לידי מינות".

אך דברים אינם מוכרחים, כי אי אפשר לבנות הלכה מחודשת על פי פירוש של המהרש"א בחלק אגדה, ביחוד כאשר הוא חולק על רש"י. בוודאי רשאים אנו לילך על פי פירוש רש"י בסוגיא, שזה היה משום זלזול בחורבן. לפי זה נשמט כל יסוד ההוכחה של הגר"מ פיינשטיין. אמנם הוא מוסיף: "וגם יש ממילא גם איסור הזכרת שם אלילים, שאסור בלאו הכי, ד'לא ישמע על פיך', שאסור אף לצורך כדאיתא בשו"ע יו"ד קמז, א" .עד כאן. ואם מנגנים מוסיקה כנסייתית, הרי בזה ממילא מזכירים את הנצרות, וזה אסור כמו שאסור לומר לחברו להמתין על יד כנסייה מסויימת - אולם מסיבה זו הזכרנו לעיל שכאשר שומעים את המוסיקה הזאת אין להזכיר שהיא של נוצרים, ושהיא הולחנה עבור עבודה זרה. יש לומר סתם, שזו מוסיקה של תקופה מסויימת, ולנתח את הצד המוסיקלי לבדו בלי הקשרים עם הפולחן הנוצרי, איפיוניו וצרכיו.

לגופו של ענין, יותר נראה ללכת על פי רש"י מאשר על פי המהרש"א. בנדוננו החמיר הגר"מ פיינשטיין עוד יותר מהמהרש"א, כי המהרש"א מדבר על מנגינה של ע"ז שעדיין היתה נהוגה בזמנו, ואילו הגר"מ פיינשטיין חידש להחמיר על פיו גם במנגינה שכבר פסקה, והלא יתכן שהמהרש"א יהיה מתיר בימינו מנגינה שכבר אינה משמשת בכנסייה.

לכן באופן פשוט, מנגינה ישנה שנשכחה משימושה לעבודה זרה או שיש לה שימוש אחר, הינה מותרת. והוא הדין שירי עגבים, כמו שכתב הג"ר עובדיה יוסף. שירי עגבים הם שירים לא צנועים. אסור להשתמש בהם לחזנות, כי יחשבו על דברים פרוצים, אבל אם כבר נשכח שורשם, הם מותרים (שו"ת יביע אומר ו או"ח ז. שו"ת יחוה דעת ב ה).

הג"ר עובדיה יוסף שם מביא משו"ת שואל ומשיב (מהדו"ק ג, עב) שאפשר "לגייר" מנגינה, וככה נהגו לרוב. הרי כל מה שנקראת מוסיקה חסידית, לא הבעש"ט חיבר, אלא היא מנגינות של קוזקים. הקוזקים הם רוצחים, שרצחו אותנו בגזרות ת"ח ת"ט, אבל היו להם מנגינות יפות. באו אדמו"רים, לקחו את המנגינות וגיירו אותן. הרי גם קוזק עצמו אפשר לגייר.

יש חידוש גדול של שו"ת כרך של רומי (סי' א) לרבי ישראל משה חזן, הרב הראשי של רומא. הוא אומר שרבנים נכנסים לכנסיות, מתגנבים אחרי הפרגוד, מקשיבים למנגינות של הכנסייה ומכניסים אותן בתוך בית הכנסת. הוא אומר שהמנגינות האלה תופסות את הלב ומעוררות את הכוונה.

אבל שו"ת ציץ אליעזר (יג, יב) תוקף אותו ע"ז בחריפות, וגם כרך של רומי חולק לגמרי על ספר חסידים. אמנם מותר לחלוק על ספר חסידים אם יש הוכחות חזקות, כי הוא לא גמרא, הוא ראשון. גם הרבה דברים בספר חסידים הם דברים של קדושה, טהרה ומידות טובות בלי הוכחות מהגמרא. אמנם שו"ת כרך של רומי לא פוסק שזה מותר אלא מעיד שככה עשו אז הרבנים. אבל האחרונים לא קיבלו דעתו.

ונוסף לכך, כאמור המנגינה של מעוז צור היא מורכבת משלוש מנגינות כנסיתיות ועירבו אותן יחד. יוצא, שאף כנסייה לא השתמשה דווקא בה.

אך החזן המפורסם לייבל'ה גלנץ כתב מאמר חריף בעיתון 'דבר' שאין להשתמש במנגינה נוצרית למעוז צור ויש מנגינה אחרת, אבל לא צלחה, וגם הוא אומר שאולי גם הלחן השני מושפע מהמנגינות הנוצריות. הרי אין דבר כזה בימינו מוסיקה יהודית. המנגינות של היהודים מרוסיה הן מנגינות של קוזקים, המנגינות ממערב אירופה הן מנגינות של שטראוס, המנגינות של יהודי צפון אפריקה הן מנגינות של ברברים והמנגינות של יהודי מצרים הם של הזמרת המצרית אום כולתום. מנגינות שחכמים הכניסו. הכל לוקח. אין דבר כזה מוסיקה יהודית.

לכן, מותר לשיר מעוז צור המנגינה הידועה: א. ספר חסידים אמר לא לקחת מנגינות של עבודה זרה ולעשות מהן ניגון להקב"ה. ב. הב"ח מתיר מנגינה עם היא לא יחודית לעבודה זרה. ג. הג"ר עובדיה יוסף מתיר שיר אם מקורו נשכח. ד. הגר"ע אמר אפשר לגייר מנגינה. ה. המנגינה של מעוז עוז היא מורכבת משלוש מנגינות כנסיתיות, ואף כנסייה לא השתמשה דווקא בה.

רשם מתוך שיעור: הרב מרדכי ציון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נתניהו וטראמפ.  צילום: צילום מסך מיוטיוב

בעוד שנה וחצי: זה התפקיד הבא של נתניהו

קרא עוד