חדשות כיפה

פשיטת מגילת אסתר בכותל המערבי

האם מותר לפתוח ספר תורה או מגילה כדי לראות את כתב היד שלא לצורך קריאה או לימוד? הרב אבינר נותן ארבעה נימוקים לתשובתו שכל אחד מהם מספיק בפני עצמו

קריאת המגילה

קריאת המגילהצילום: פלאש 90. יונתן זינדל

שאלה: בשושן פורים בכותל המערבי, הוצבה מגילת אסתר הגדולה בעולם. פשטו את כל המגילה ושמו על כני ציור, כדי שיוכלו לראותה וכן כתב היד המפואר. הרב האם מותר לנהוג כן עם מגילה או עם ספר תורה, או שזה בזיון כתבי קודש?

תשובה: בודאי הוא אסור משום ארבעה נימוקים, שכל אחד מהם מספיק.

א. באופן כללי, חז"ל אמרו שאין להשתמש בספר תורה, פסוקיה ואותיותיה אלא לדבר קדוש. מי שמשתמש בהם לדבר חול כגון לשירה, אז התורה חוגרת שק ואומרת: עשאוני בניך כמין זמר (סנהדרין קא, א.  משנה ברורה תקס ס"ק יד). כלומר, יש לשיר פסוקים לעבודת ד' ולא כדי להנעים לנו (עי' שו"ת אגרות משה יו"ד ב קמב). והוא הדין בהוצאת ספר תורה או מגילת אסתר.  מותר להוציאם כדי לקיים בהם מצוה כגון קריאת התורה או קריאת המגילה, או ללמוד בהם.  

גם מותר להוציא ספר תורה במשך היום כדי שבר מצווה יתרגל לקרוא, בתנאי שזה בחרדת קודש, כי הוא לומד בה. אבל אם פותחים ספר תורה או מגילה כדי להנעים לנו, אז התורה חוגרת שק ואומרת: עשאוני בניך כמין ציור!

ב. אמנם רוב העולם אוחזים את ספר התורה עם הצד הנפתח לא מול האוחז, יש שמוליכים אותו עם הצד הנפתח מול האוחז ולא מסובבים את התורה בהוצאתו מארון הקודש, כי זה יותר מכובד (עיין רמ"א יו"ד קמז ד). 

יש מנהג כזה אצל חסידי בעלזא המקפידים שלא להפוך את הספר תורה, שהוא כעין זלזול לספר תורה, וכיון שבשעת גלילה הספר תורה מונח עם הכתב כלפי המגביה, וכן בשעת הוצאת ספר תורה מן הארון, ע"כ גנאי הוא להפכו (מעשי חושב עמ' ש-שא ובהערה). וכן אומרים שהחזו"א נהג כן (דברי שי"ח ד י). בין כה ובין כה, אין לפתוח את כל ספר התורה או המגילה, הרי זה לא לכבודם.

אפילו בהגבהת התורה, שיש לפתוח כדי להראות שלושה עמודים (מ"ב קלד סק"ח), יש גדולי ישראל שהתרעמו שאין לפתוח יותר מזה, הרי הם לא משקלות להראות כמה אדם חזק, וזה בזיון התורה. והוא הדין כאן.

ג. כתוב בשולחן ערוך (או"ח תרצ, יז): "מנהג כל ישראל שהקורא קורא ופושט כאגרת להראות הנס, וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך". ומסביר המשנה ברורה (ס"ק נו): "היינו שפושטה כולה, ואינו מניחה כרוכה אלא כופל אותה דף על דף, ויזהר שלא יגררה ע"ג קרקע. ועיין בפמ"ג שכתב דלאו דוקא על גבי קרקע, הוא הדין תלויה מעל השולחן ושטענדע"ר נמי הוי גנאי כתבי קודש".  יוצא, שחייבים לפשוט את המגילה כאגרת ואי אפשר לקרוא כשהיא כולה פתוחה, והרי אפילו במצב כזה הוא גנאי כתבי קודש, וכל שכן בנידון דידן.

ד. נראה שה'מנהג' לפשוט את כל הספר תורה או מגילה הגיע מהרפורמים, הפושטים את כל הספר תורה בשמחת תורה, וכל אחד אוחז קצת וכל אחד קורא קצת, ויש בזה איסורים רבים. 

סיכום: אין לפשוט את מגילה אסתר "להראות העמים והשרים את יופיה, כי טובת מראה היא" (אסתר א, יא).

רשם והוסיף מקורות: הרב מרדכי ציון

 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מסעדה. אילוסטרציה צילום: shutterstock

"רבני צהר, הודו בטעותכם וחיזרו בכם"

קרא עוד