ואלה שמות בנות צלפחד

נועה? מחלה? חגלה? תרצה? ד"ר יעל לוין מציעה מדרשי שמות לשמותיהן של בנות צלפחד

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 07/08/16 09:43 ג באב התשעו

ואלה שמות בנות צלפחד
Shutterstock, צילום: Shutterstock

בנות צלפחד מוזכרות בשמותיהן בארבעה מקומות בתנ"ך. הן נמנות לראשונה בפרשת פנחס במסגרת מפקד בני ישראל בערבות מואב בתור בנותיו של צלפחד בן חפר, צאצאו של מכיר בן מנשה (במדבר כו, כט-לד). בהמשך הפרק (שם, נב-נו) מובא הציווי לחלוקת הארץ, ובראש פרק כז (א-יא) מאוזכרת תביעתן לזכות בנחלה; עמידתן לפני משה רבנו, פנייתו לה' וקבלת תשובה לטובת עניינן. הפרק החותם את ספר במדבר בפרשת מסעי (לו, א-יג) מתייחד לפרשת בנות צלפחד, ומביא בראשיתו את פנייתם של ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה, שהעלו את החשש שנחלת בנות צלפחד תעבור לשבט אחר. משה הנהיר את ההלכה הנוגעת לנחלת הבת והדגיש שעל בנות צלפחד להינשא לבני אותו השבט. בנות צלפחד נמנות שם בשמותיהן בהקשר לאזכור דבר נישואיהן לבני דודיהן. פרשת בנות צלפחד מובאת בתמציתיות בספר יהושע (יז, א-ד) בתיאור חלוקת הארץ לשבטים ושמותיהן מתפרשים.

במניין בנות צלפחד בשתי הופעותיו בפרשת פנחס וכן בספר יהושע סדר אזכורן הוא כלהלן: מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה. לעומת זאת בפרשת מסעי מצויחילוף, ותרצה נמנית שנייה ונועה אחרונה. נודעים שינויים ברשימות השמיות הללו בנוגע להימצאות או לאי הימצאות ואו החיבור קודם השמות.

בספרי במדבר (פנחס, קלג, מהדורת כהנא, ב, עמ' 444-445) מועלית האפשרות ש"כל הקודם במקרא קודם במעשה", אולם השקפה זו נדחית ומסיקים שכולן שקולות זו לזו. לעומת זאת בבבא בתרא (קכ ע"א) מובאת דעה לפיה בפרשת פנחס מנאן הכתוב דרך חכמתן ואילו בפרשת מסעי מנאן דרך גדולתן. אולם תנא דבי רבי ישמעאל חולק וסובר שבנות צלפחד שקולות היו, ומובאת כסיוע ההנמקה הבאה: המילה "ותהיינה" (במדבר לו, יא) מורה ש"הויה אחת לכולן".

בספרות חז"ל עצמה אין מובאים מדרשי שמות של בנות צלפחד. לעומת זאת בפירוש התורה המיוחס לרוקח, שאינו חיבורו של הרוקח עצמו אלא מעשה ידי חכם אנונימי מחוגי חסידי אשכנז, מצוי קטע ובו הסברים אטימולוגיים לשמותיהן. וכך נאמר: "'מחלה' 'נועה' שיר במחולה ומחלה פני השם ומחוללת לו. 'נועה' מנענעת, כמו 'מנענעים' (ראו שמואל ב ו, ה) כלי שיר. 'חגלה' מחוג וגילה. 'מלכה' הצריכה להימלך משה מפי הגבורה. 'תרצה' מרוצה ורוצה רצון קונה" (פירוש הרוקח על התורה, מהדורת קלוגמאנן, במדבר כו, לג, עמ' קיג).

קטע פרשנות זה זכה להידרשות מפורטת במאמר פרי עטו של פרופ' אפרים חזן ("ושם בנות צלפחד", דף שבועי 1023) וכן במאמר פרי עטי (דף שבועי 1025). במרבית השמות ניתן למצוא שורשים המבטאים תנועה. מבחינה רעיונית מציין פרופ' חזן שאפשר לומר שהפרשן "מוצא בשמותיהן אהבת השם ודבקות בקב"ה, חכמה, שמחה ושלמות עם עצמן ועם קונָן. ומכלל התכונות ניתן ללמוד על זריזות, חריצות ועשייה". עיון פרטני במדרשי השמות הללו ובמקורותיהם שהתקיים על ידי, מעלה כי מדרשי השמות המתייחסים לדמויותיהן של מחלה, נועה ותרצה מיוסדים על מקורות בספרות חז"ל.

בדברים הבאים ברצוני להעלות מערך הידרשות נוסף פרי רעיוני הקשור לשמות בנות צלפחד. התבנית המוצעת כאן מתייחסת לעולמן הרוחני של נשים אלה, והיא תואמת והולמת את פרשיותיהן גם מבחינה תוכנית ומהותית. בהקשר זה יש לציין כי בספרות החסידית מצויים הסברים אטימולוגיים אחדים לשמותיהן של בנות צלפחד, בין היתר בספר אוהב ישראל לאדמו"ר אברהם יהושע השל מאפטא, ובכוונתי להקדיש לכך עיון נפרד. מדרשי שמות אלה דורשים בין את פרשת בנות צלפחד שבפרשת פנחס (פרק כז) ובין את פרשתן שבפרשת מסעי בצורה סמלית, ובכל מקרה לא קיימת חפיפה וזהות כלשהן בין מדרשי שמות אלה לבין הפרשנות המוצעת כאן. כמו כן אפשר להצביע על ביאור בן זמננו של זאב ח' ארליך הסובר ששמות כלל בנות צלפחד קשורים בתנועה. מחלה היא מלשון לחולל ולרקוד; נועה היא מלשון לנוע; חגלה מלשון לחוג ולהסתובב; מלכה מלשון ללכת; ותרצה מלשון לרוץ (ויקיפדיה בערך בנות צלפחד, וכן ראו עוד את מאמרו של אברהם פרנקל, "שמותיהן של בנות צלפחד" באתר שיתוף פיוט). מבחינה זו קיימת חפיפה חלקית בין ביאורו של ארליך ובין הביאור המיוחס לרוקח.

נפרוס עתה את שיטתנו בביאור שמות בנות צלפחד. השם מחלה פותח את כל ארבע הרשימות שבהן נמנות נשים אלה. קיים מקום להשקיף על שם זה במשמעות של פילולן וייחולן לקבלת דרישתן, ועתירתן לקביעת עניינן לטובתן. זאת בדומה לכתוב "ויחל משה" (שמות לב, יא) המתבאר בשמות רבה (מג, ג, עב ע"ב) במובן של הפיכת המר למתוק: "ורבנן אמרין מהו 'ויחל משה' עשה את המר מתוק" (ועיינו תורה שלמה, חלק כא, עמ' 106-107, מאמר צד בביאור). בהקשר לבנות צלפחד נוכל לשייך את המוטיב הזה גם לכך שהסוגיה שהן הציגו יושבה בסופו של דבר לשביעות רצונן בהתאם למתווה שהן עצמן העלו.

באשר לשם נועה אפשר להשקיף עליו כמכיל בקרבו את המילה "ענה". כך מבחינה סמלית ניתן לומר ששמה מייצג את המענה וההיענות לתביעתן באופן שמצוקתן באה על פתרונה ונמצא להן מזור. את השם מלכה אפשר לבאר כטומן בחובו את המילים "לך" ו"לכה" ובסיקול אותיות "הלך" במשמעות הלכה. כך נוכל לומר כי באמצעות בנות צלפחד נקבעה הלכה בישראל לדורות בעניין ירושת נחלה על ידי בנות.

השם חגלה צופן בחובו את המילה "גלה". פנייתן של בנות צלפחד הביאה לגילוי ולחשיפה של הלכה שהייתה מכוסה וכמוסה עד אותה עת, ובאמצעות תביעתן היא יצאה לאור ונתגלתה. על כך אפשר להוסיף את המוזכר בספרות חז"ל שפרשת בנות צלפחד היא אחת משש הלכות שנתעלמו ממשה (ראו בין היתר ספרי דברים, יז, מהדורת פינקלשטין עמ' 29-30). את שמה של תרצה אפשר לבאר מלשון "תרץ" ולומר שתביעתן של בנות צלפחד הביאה לתירוץ וליישוב בעייתן ולקביעת ההלכה בעניין ירושת נחלה על ידי הבת ולהעמדתה, ובזכות נשים אלה ודרישתן התקבל תירוץ ומענה לסוגיה כללית זו. לפי הסברנו זה השם תרצה מגלה דמיון רעיוני מסוים לשם נועה.

הביאור המוצע כאן ממקם את ההסברים האטימולוגיים של שמות בנות צלפחד בעניינים הקשורים באורח ישיר וברור לפרשות שלהן. כמו כן כלל השמות מתבארים ברובד הרוחני-רעיוני, בעוד אשר דגמים אחרים משייכים את שמות בנות צלפחד גם למרחב הפיזי.

פרשת בנות צלפחד קרויה בספרות חז"ל "פרשת נחלות", כגון בספרי במדבר (פנחס, קלג, מהדורת כהנא, ב, עמ' 447 ובמקבילות), שם נאמר: "וראויה היתה פרשת נחלות שתיאמר על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד שנאמרה על ידיהן. לכך מגלגלים זכות על ידי זכיי וחובה על ידי חייב". בהקשר זה יצוין כי כינוי זה אינו מופיע בצורתו זו במקרא. בפנייתן הראשונה בנות צלפחד מבקשות: "תנה לנו אחוזה" (במדבר כז, ד), ובמענה של ה' נאמר: "תתן להם אחוזת נחלה" (שם, ז). בהמשך הפרשה ההתייחסות היא אל "נחלה" או "נחלת" בלשון יחיד, וכן הוא בפרשתן בסוף ספר במדבר ובפרשתן בספר יהושע.

תחילה יש לומר שהמילה נחלה כלולה למעשה בשמות נ'ועה מח'ל'ה'. כמו כן, אם נידרש למונח "פרשת נחלות" יתחוור כי אותיות "נחלות" כלולות בשמותיהן של בנות צלפחד. שלוש מאותיותיה של מילה זו; הראשונה, השלישית והאחרונה, מופיעות בראש שמותיהן של בנות צלפחד; נ'ועה, ח'גלה ת'רצה. כמו כן האות חית מופיעה בשמה של מח'לה, והאות למד מצויה בהמשך השם חגל'ה. העיצור של האות ואו מופיע בשם נועה, שכן היא נכתבת בכתיב חסר, אולם הצירוף "נוע תנוע" (ישעיהו כד, כ) מופיע בתנ"ך בכתיב מלא. האות ואו מצורפת לשם נועה באמצעות ואו החיבור המקדימה את השם בשלוש מהופעותיו, למעט בבמדבר כז, א. אם כן, גם מההיבט הזה של הדמיונות בין המילים "נחלה" ו"נחלות" לבין שמותיהן של בנות צלפחד, אפשר לומר, כסניף להצגת מדרשי השם, ששמותיהן של נשים חכמניות, דרשניות וצדקניות אלה קשורים באופן אורגני ומהותי לפרשיותיהן.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן