דווקא בדור השפע אנו יכולים לחתור לקיים את מצוות שמיטת כספים

השמיטה היא טרגדיה או אתגר ריאלי? קיומה של שמיטת הקרקע בזמנינו הוא מצומצם מאד, ודווקא על הרקע הזה מתבלטת מצוות שמיטת כספים | "אפשר להרוויח עזרה אמיתית למי שזקוק לה, יחד עם שמיטה אמיתית מצד המלווים"

הרב אסף ברלינר 19/05/22 12:51 יח באייר התשפב

דווקא בדור השפע אנו יכולים לחתור לקיים את מצוות שמיטת כספים
כסף, צילום: shutterstock

פרשת בחוקותי סוגרת מעגל שנפתח בפרשת בהר 'אז֩ תִּרְצֶ֨ה הָאָ֜רֶץ אֶת־שַׁבְּתֹתֶ֗יהָ כֹּ֚ל יְמֵ֣י הֳשַׁמָּ֔ה וְאַתֶּ֖ם בְּאֶ֣רֶץ אֹיְבֵיכֶ֑ם' ובניסוח חז"ל: 'בעוון שמיטין גלות בא לעולם'. לדאבוננו קיומה של שמיטת הקרקע בזמנינו הוא מצומצם מאד. כפי שהתבטא הרב ליכטנשטיין זצ"ל, השמיטה כיום היא 'טרגדיה הלכתית'.

דווקא בדור השפע שלנו נראה שביכולתנו לשוב ולחתור לקיום מצווה זו

אלא שנדמה שדווקא בחזית שמיטת הכספים, מציאות זמנינו מאפשרת התקדמות וקיום של המצווה יותר מבזמן חז"ל. כידוע הלל הזקן תקן פרוזבול, כשראה שהעם נמנעים מלהלוות זה לזה. אך יש לזכור שמדובר בעקיפה והתפשרות. כפי שמכנה זאת האמורא שמואל: עולבנא דדייני. דווקא בדור השפע שלנו, שבו רבים (ולאו דווקא העשירים) חיים ברווחה יחסית, ומאידך ישנם רבים מאחינו הסובלים מקשיים כלכליים, נראה שביכולתנו לשוב ולחתור לקיום מצווה זו. 

ראשית כל יש לזכור שהלוואה היא דרך הסיוע המפורשת בפסוקי התורה. ראוי שאדם ייתן כסף שאינו בשימוש כרגע לאחיו הזקוק לו, ללא ריבית כמובן. שמיטת הכספים באה להשלים את המהלך הזה ולאפשר פעם בשבע שנים, לאדם שאינו יכול להחזיר את חובו, להשתקם ולהתחיל מחדש. זוהי התועלת של הלווה משמיטת הכספים.

כוונת התורה היא לסייע ולא לבטל

ואולם נראה שיש כאן גם מסר עמוק למלווה. לשון התורה היא 'שָׁמ֗וֹט כָּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָד֔וֹ... לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו'. השמיטה ממוססת את תודעת הבעלות הנוקשה של האדם, ויוצרת תודעה של 'פקיד' על ממונו, שניתן לו כדי שיעשה בו טוב בעולם. כך בשמיטת הקרקע, וכך בשמיטת הכספים. חוסר הודאות של המלווה – האם תוחזר הלוואתו הוא ביטוי הכרחי לשינוי תודעתי זה. יש בכך גם ביטוי של אחווה. ביטול יחסי 'עבד לווה לאיש מלווה' וראיית האחר כשותף מאפשרת ויתור על החוב לטובת אחי הנזקק לכסף כרגע.

ואולם אליה וקוץ בה. כוונת התורה היא לסייע למי שאינו יכול להחזיר את חובו, ולא לבטל את החובה המוסרית הפשוטה להחזיר חוב. לכן קובעים חז"ל ש'המחזיר חוב בשביעית, רוח חכמים נוחה הימנו'.

שני נביאים נתנבאו בעניין זה, כל אחד בסגנונו. הראי"ה קבע ש"ההשמטה של שביעית צריכה עם זה שמירה, שלא תחליש את רגש היושר והצדק מנגוע ברכוש רעהו...". הרש"ר הירש הולך צעד נוסף וכותב "הופך כל חוב להתחייבות מוסרית גרידא; סילוק החוב נמסר לשיקול דעתו של מי שנתחייב בו, ועצם האימון שהתורה רוחשת לו תיתן לו תחושת התרוממות מוסרית".

הצעה מעשית לקיום שמיטת כספים בגמ"חים קהילתיים או ישוביים

שמיטת הכספים בנויה על אמון ואחווה בין המלווה ללווה. מתוך עקרונות אלה התגבשה הצעה מעשית לקיום שמיטת כספים בגמ"חים קהילתיים או ישוביים, ואלה עיקריה: אנשים יפקידו בגמ"ח סכומים משמעותיים יחסית (כ-500-2000 ש"ח). הגמ"ח ירכז את הכספים האלה, וילווה אותם ללווים שאנו מניחים שירצו להשיב את חובם. המלווים יחריגו הלוואה זו מהפרוזבול.

בהגיע סוף שנת השמיטה, יאמר כל אחד מן המלווים 'משמט אני'. ללווים יוסבר מראש שראוי להחזיר את החוב, והם יוכלו לומר שברצונם לעשות כן, ולתת את הכסף כמתנה. הכסף שיתקבל מכלל הלווים יתחלק לכלל המלווים באופן יחסי לסכום אותו הלוו. סביר להניח שחלק גדול מכספם של המלווים יוחזר, אך אין ודאות כזו. הכל יתנהל דרך הגמ"ח בדיסקרטיות מלאה כדי לשמור על ערך הנתינה בסתר. כך נרוויח עזרה אמיתית למי שזקוק לה, יחד עם שמיטה אמיתית מצד המלווים.

הכותב הוא חוקר במרכז 'אחווה' למדיניות יהודית חברתית

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר