בתחילת פרשת תצווה (שמות כח:כט-ל) אנו קוראים:
וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-שְׁמוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, עַל-לִבּוֹ--בְּבֹאוֹ אֶל-הַקֹּדֶשׁ: לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד. ונָתַתָּ אֶל-חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט, אֶת-הָאוּרִים וְאֶת-הַתֻּמִּים, וְהָיוּ עַל-לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה'; וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת-מִשְׁפַּט בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל עַל-לִבּוֹ, לִפְנֵי ה' תָּמִיד
התורה לא מסבירה בדיוק מה הם האורים והתומים. לפי רש"י, האורים והתומים הם שם ה' המפורש שנכתב על קלף והונח בתוך כיסי החושן. רמב"ן מסכים עם דברי רש"י ומוסיף שההוכחה לכך היא שבמעשה האומנים לא מוזכר בכלל האורים והתומים. נאמר בשמות לט:ב,ח: "ויעש את האפוד...ויעש את החשן" אך לא נאמר "ויעש את האורים והתומים".
רק נאמר "שים בחושן את האורים והתומים" מאחר שהם לא היו מעשה אומנים. לא האומנים ולא בני ישראל היו שותפים כלל בתרומת זו, כי הם היו סוד שהועבר מה' למשה והוא כתב אותם בקדושה.
האורים והתומים היו שמות קדושים של ה', ובזכות הכוח הטמון בשמות אלו, האותיות הכתובות על אבני החושן היו מאירות לפני עיני הכהן ששאלו עליהם את המשפט. אנו רואים בבמדבר כז:כא שבזכות הכתיבה הזו נקרא המשפט: "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה'..."
כאשר שאלו בשופטים א:א: "מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו?" הכהן היה ממקד את מחשבותיו על אותם שמות אלוקים שהיו על האורים (אור), והאותיות שהיו יוצאות משם הצביעו על שבט יהודה.
עבור המילה "יעלה" האות "י" הוצגה מהמילה "לוי", ה"ע" משבט שמעון, ה"ל" משבט לוי וכן הלאה. התומים "תם" (שלמות) עזרו לכהן להבין את סדר האותיות. המשנה במסכת יומא עא: נותנת רקע לגבי מה שצריך ללבוש הכהן הגדול ואיך משתמשים באורים והתומים:
הכהן הגדול משרת בשמונה בגדים והכהן הרגיל בארבע. הכהן הרגיל משרת בכתונת, מכנסיים, מצנפת וחגורה. הכהן הגדול, בנוסף לזה, עונד עוד ארבעה בגדים: החושן, האפוד, המעיל והציץ. כשהוא לבוש בשמונה בגדים אלו, הכהן הגדול נשאל בעניין האורים והתומים. ולא היו שואלים אותם עבור כל אדם, אלא רק עבור מלך או עבור מישהו שהציבור זקוק לו.
איך האורים והתומים פועלים?
הגמרא ביומא עג. מסבירה את התשובה:
היועץ (המלך או ראש הסנהדרין) עומד מול היועץ (הכהן הגדול), והיועץ עומד מול השכינה. היועץ שואל: "האם עליי לרדוף אחרי החיילים הללו?" והיועץ עונה: "כה אמר ה': עלה ויצלח". כאשר מלחמות ישראל התקיימו בארץ ישראל, הדת והמדינה היו מאוחדות. זהו רעיון שונה לחלוטין ממה שקורה בשאר העולם, שם יש הפרדה בין דת ומדינה.
תלמוד ירושלמי, יומא ז:ג שואל:
למה הם נקראים אורים?
הם נקראים אורים (אור) כי הם האירו את ישראל.
למה הם נקראים תומים?
הם נקראים תומים (שלמים) כי הם יישרו את הדרך לפניהם. כל עוד בני ישראל הלכו בדרך הישרה, הם הראו את הדרך הנכונה. תארו לעצמכם אם היו לנו היום את האורים והתומים, היינו יכולים לדעת על ידי ה' איך להילחם ולנצח במלחמה הזו.
הרבנית שרונה מרגולין הליקמן היא בוגרת ישיבה יוניברסיטי-תואר ראשון ושני ובוגרת תוכניות אשכולות (תנ"ך) והלכתא במתן. היא עמיתה בתכנית חושן משפט במתן, המייסדת והמנהלת של עמותת תורת ריבה ירושלים, ושימשה כמדריכה הרוחנית הראשונה בארצות הברית. עלתה מניו יורק לפני 21 שנים.