ילדי המקודש

הרב ארז משה דורון עם דרכים בעבודה הלב מתוך פרשת השבוע

חדשות כיפה הרב ארז משה דורון 23/04/12 10:43 א באייר התשעב

ילדי המקודש
יחצ, צילום: יחצ

"כי האדם, בעת שהוא יוצא לעולם, עדיין אין לו שום זכות שיצא לעולם ואזי הוא בבחינת מקבל, שמשם אחיזת העצבות והדין, שמשם אחיזת הערלה, שהוא בחינת פגם הברית. כי מקודם לזה לא היה בגדר אדם כלל" (ליקוטי הלכות העושה שליח לגבות חוב ב' אות י"א)

שוב אני כה קטן. עוד לא יצאתי לאוויר העולם. דומה בעיני שכל מה שמקיף אותי נברא רק לצרכי, להנאתי, לתענוגי. בלי להבין איך זה קורה אני שוב גר בארץ אין בה איש. בכל מקום אני רואה רק את השתקפותי. מה שעובר מולי הוא רק צילי. מה שמדבר מפי הוא רק כפילי. כשמשעמם לי אני מייצר דרמות וממנה אחרים למלא את תפקיד הבוגר שאני מסרב לקחת. לא צריך לומר להם דבר. אני פשוט נהיה נורא מסכן וחלש. ואז אני גונב את דעתם, משחק באהבתם, משתמש בליבם, שלא בידיעתם. אני רוצה רק לקבל כל הזמן. חיה בדמות אדם.

למה אני לא יודע מה זה להתקרב בלי לשלוט, ובלי להיות נשלט?

כי בתוכי יש עדיין ילד קטן.

ילדי המקודש, כל מה שחיפשת זה אצלי, זה אני. תיקון העולם מתחיל בתיקון שלי וזאת היא תפילתי: "ריבונו של עולם, עזור לי להיות בשביל הילד הזה מה שאיש לא היה בשבילו. עזור לי לתת לו מה שלא נתנו לו".

אני רואה את הדברים הכי חמורים על עצמי ואני מאושר, כי אני רוצה את האמת. והאמת היא שמתחת לדברים הרעים יש אותי באיבוד הכרה מרוב תת תזונה של חוסר אהבה. מה שאני חווה זה רק ערלה. זה רק חולצה לא נקייה שאני לובש. זה ביזיון מאד גדול להשליך את השקרים והעיסוק המתמיד בעצמי. אבל כשאני מקבל את הביזיון הזה באהבה ורוצה להיות באמת - אז אני מתנקה.

"כי אלו הבגדים הצואים הם מונעים אותם מלחזור לקדוש ברוך הוא, והם מפסיקים כמו נהר המפסיק, שאי אפשר להלוך דרך אותו הנהר. ועל ידי שמפשיטין ומשליכין מעליהם הבגדים הצואים, נתבטלים כל המניעות והמסכים המבדילים בינם לבין הקדושה" (ליקוטי מוהר"ן תורה י"ד)

ריבונו של עולם, עזור לי להפשיט את בגדי ילדותי. אין לי עוד מקום בלב להתפלש בבגדים צואים. אני מבקש למצוא וללבוש את בגדי מלכותי הטהורים.

עד עכשיו הייתי ערימה של שקרים ונגעים. אבל זה לא אני. אני רוצה להיפרד מהטוב שהמצאתי לעצמי ולהפסיק לזהם את תוכי המקודש ברחמים עצמיים. תחתיהם אני אחשוף את כוחותיי האמיתיים. אני אמול את כל עורלתי בכל הסכינים. אני אפתח בתוך תוכי מקום אין סופי לחיים.

"וכשנעשה האדם על ידינו נתבטל בחינת מקבל ונתבטל העצבות ועי"ז נתבטל הערלה בשורשה ואזי נתגלה הברית, שהוא צדיק יסוד עולם, שהוא בחינת משפיע, בחינת צדיק חונן ונותן, היפך בחינת מקבל".

מבקש להתבטל אל הטוב שברא אותי ולאפשר לו למלוך . דרכי, ובי, על כל מי שתלוי בי, יתפלשו רחמיו האין סופיים. דרכי, ובי, תתגלה מלכותו, מלכות כל עולמים. בזכות וכוח צדיק חונן ונותן, בזכות וכוח כל הצדיקים הקדושים והאמיתיים, מבקש גם אני להפוך למה שנודעתי מקדם - צינור לחסדי הבורא, כלי טהור לחיים.

באדיבות לב הדברים