חדשות כיפה

על רגישות ועל מנהיגות

כשאדם מקשיב לחדשות, לעיתים רבות הוא מרגיש כי בנקודה מסוימת הלכה לאיבוד הסולידריות  של העם בישראל. הרב דוד פיין מציע ללמוד ממדרש "משה הרועה והגדי" כדי להבין מה שאמר ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון על עם ישראל

הרב דוד פיין

הרב דוד פייןצילום: באדיבות המצולם

כשאדם מקשיב לחדשות, לעיתים רבות הוא מרגיש כי בנקודה מסוימת הלכה לאיבוד הסולידריות  של העם בישראל. התחושה שאין על מי לסמוך וכי בג'ונגל הנקרא מדינת ישראל, הציניות והמרמה שולטות, עלולה לעיתים לא רחוקות להשתלט על האדם לגרום לו לניכור בתוך בני עמו. לצאת בבוקר לעבודה ולחזור בערב מבלי להפנות את פניו לעוברים ושבים פן ייפגע.

אלמלא היה לנו ממי ללמוד, הייתי אומר כי נכון לעשות כך. העם היהודי התברך במנהיגים שראו את טובת הכלל לפני טובתם האישית. אם רק נשכיל ללמוד מהם, הסולידריות הכה חשובה להישרדות העם היהודי תפרח שוב במוחם של אנשים.

לפני שה' הטיל על משה רבינו להוציא את עם ישראל ממצרים, היה משה רואה צאן אצל חתנו יתרו. כאשר ברח גדי קטן מן העדר, משה שלא רצה לאבד אף פרט מהצאן, רץ לחפש אותו ומצא את הגדי כאשר הוא שותה ממעיין מרוחק. משחשש כי הגדי עייף ומותש, נשא אותו משה על כתפיו כל הדרך בחזרה אל שאר העדר.

בתנ"ך אין מקריות. הכול מתוכנן על ידי ה'. במעשה זה רצה לבדוק האם למשה יש את התכונות המתאימות להיות מנהיג לעם ישראל. במסירות שלו לגדי הקטן הסורר, הוא הראה שהאיכות של מנהיג אמיתי נמדדת ברגישות שלו לכל אחד, גם לזה הבודד ו"חסר החשיבות". אם הצליח להוכיח זאת בצאן הבקר, יוכיח זאת גם שיוביל את עם ישראל אל הארץ המובטחת.

מקרה זה מוכיח כמה עיקרון הסולידריות והקהילתיות חשוב לחוזקו של עם ישראל. הן אם מדובר בקהילה דתית או חילונית, חשיבותה של הקהילה היא לקרב את החברים שבשוליים כך שאף אדם לא ירגיש נטוש ומנודה.

"מדינת ישראל תבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה המוסריים" כך אמר אחד מגדולי מנהיגי ישראל בכל הזמנים דוד בן גוריון. ניתן להבין באמרה זו את שאיפותיו של ראש הממשלה הראשון לשלול כל סימן של אנוכיות ולסגל תכונות של אהבת הזולת - אשר היא הבסיס להצלחתנו כאומה וכעם.

הכותב הינו מייסד מרכז ברקאי להכשרת רבנים ופיתוח קהילות

04.01.2018

1. משה נלקח מאחר צאן האדם......... (משה אהרון)

יתכן ששוב אקומם עלי שוב מגיבים נמהרים וחסרי פתיחות לבחון אמיתות אחרות.
אותם שכל מחשבה שמעבר לקופסה מתפרשת כאיום....
אך בעיניי אין מנוס מכך על רקע מאמר זה
האם הביטוי "אמת נעדרת" מלשון אמת שהיא תוצאה של עדריות סוחפת. הוא הכותרת הראויה לפרשנות הקלאסית הנסמכת על מדרשים לעיתים על פניהם מופרכים ולעיתים אף מתנגשים חזיתית עם פשט המקרא.
לפעמים אני משתעשע באותה המשאלה שהלוואי וכבר יתעורר הדוקטורנט צעיר ונמרץ שיטול על עצמו האתגר להוכיח עד כמה הליכה שבי אחר של מדרשים מסויימים ולדעתי הם רבים נעלה את המחשבה והסיטה אותה במשך הדורות מתלמים אחרים.
וכך נבנו קונסטרוקציות קדושת המגבילות את כח המחשבה והיצירה
במה דברים אמורים דרך משל במדרש שבכאן על משה והגדי .
מדרש שכשלעצמו לי אישית נראה מדרש מאולץ חסר אחיזה בפשט המקרא ומיותר .
כך או כך מני אז כולם מדקלמים את המדרש הזה כקונסטרוקציה משעבדת .
כבסיס לבחירתו של משה כמנהיג .
דהיינו משה נלקח מהצאן .....
ולעניות דעתי אמיתה של תורה הוא הכיוון ההפוך משה נלקח מאותה המעבדה המזקקת מנהיגים אמיתיים דהיינו משדה אחר גבוהה יותר מרעיית וראיית צאן אדם.
רוצה לומר משה נבחן ונבנה על בסיס מקרים אנושיים וקונקרטיים לחלוטין .
הרבה בטרם הפך הוא גם לרועה .
וכבר אז עמידתו באותם הנסיונות או המבחנים סימנה אותו כפוטנציל אדיר למנהיגות
והנה בראייה ההפוכה הלזו הצאן ורעייתו על ידי משה בא בכלל בסוף כתוספת של השלמה בלבד. הנה אם כן מבחנו הראשון של משה היה בלגלות עניין בסבלותיהם של אחיו ואחר כך בתרגום מעשי ונחרץ בהיחלצות למען אנשים מוכים בחתירה תלויית מחיר כבד בעד הצדק ושמירתו כשלא היסס והרג קלגס מצרי ואף ניסה למנוע אלימות בין אחיו .
אחר כך משה כפליט עם מעמד רעוע לא מהסס הוא לעמוד לצד הרועות [בנות יתרו] להושיען ולמנוע קיפוחן בשימוש בבאר .
ורק לבסוף חודדה דמותו הנאצלת גם בעניין הצאן
ולעניין הצאן אין זכר בתורה לסיטואציה סםציפית כל שהיא.
אלא יש הערה על רעייתו של משה את הצאן אחר המדבר.
משה לא רק השתדל לכבד את חותנו ככהן מדיין בכך שהצאן צאנו חלילה לא ישיג גבול של אחרים לפיכך לקח על עצמו משה את האתגר הקשה של ימים שלמים לצלוח את המדבר על מנת למצוא שטחי מרעה מרוחקים ופנויים. במסעות אלה איכויותיו האנושיות של משה כלפי הצאן התבטאו באלף צורות של רוך נועם רגישות והתחשבות .
מבט נוסף זה בדמותו של משה שיכלל אותו לא רק כמנהיג אלא גם כאיש אלוהים שלא בכדי הסמיכה התורה את עניין זה של הנהגת הצאן אחר המדבר עם ביאתו של משה להר האלוהים
כאילו לסגור מעגל של סמליות מי שכל כך דואג לאנשים ראוי להיות להם כמנהיג
מי שלא נרתע מלהנהיג צאן דרך כל המדבר ראוי גם להנהיג את צאן האדם - ישראל בלצלוח את המדבר

דווח על תגובה לא ראויה
06.01.2018

2. זובחי אדם עגלים ישקון (palmoni777)


היכן הייתה רגישותו כאשר בגלל שליחותו נפוץ העם בכל ארץ מצרים לקושש קש לתבן? ולולי זעקת שוטרי בני ישראל עליהם, היינו אנו ובני בנינו עדיין נפוצים בכל ארץ מצרים וכאילו אין זה נוגע לליבו. למרות שהמצופה ממנו סה"כ להרים טלפון לאלהים, ולידעו על כך. ואם אסור למתוח ביקורת על אלהים, אז מדוע העז למתוח עליו ביקורת רק אחרי שקבל צעקות?

היכן היתה רגישותו כאשר הוציאם על כורחם המדברה לארץ לא זרועה "וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים"? ומדוע רק אחרי תלונות הפנטרים השחורים "מה נשתה"? רק אז נזכר לזעוק אל ה'.

את החשבון הוא יגיש בסוף שנת הארבעים. ולא בגלל איזו שטות של הכאת הסלע. אלא בעבור "לא האמנתם בי להקדישני" ו"האמנתם" הינו פועל יוצא ומוסב על בני ישראל. שאילו משה היה רגיש למצוקות העם טרם התעוררם, והיה מתפלל לפני כן, היה סיכוי שהעם יאמין שאלהים מצוי ומשגיח ויודע סתרי כל חי. אך משה גרם להם לפקפק שאלהים יודע מה נעשה. וללא הפגנות הפנטרים השחורים, אינו מודע כלל שהעם זקוק לדברים הכי בסיסיים כאש"ל.

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ראש הממשלה נתניהו צילום: פלאש 90. נעם רבקין פנטון

נתניהו על החלת הריבונות: "יהודה ושומרון - נחלת אבותינו"

קרא עוד