כשאדם מקשיב לחדשות, לעיתים רבות הוא מרגיש כי בנקודה מסוימת הלכה לאיבוד הסולידריות של העם בישראל. התחושה שאין על מי לסמוך וכי בג'ונגל הנקרא מדינת ישראל, הציניות והמרמה שולטות, עלולה לעיתים לא רחוקות להשתלט על האדם לגרום לו לניכור בתוך בני עמו. לצאת בבוקר לעבודה ולחזור בערב מבלי להפנות את פניו לעוברים ושבים פן ייפגע.
אלמלא היה לנו ממי ללמוד, הייתי אומר כי נכון לעשות כך. העם היהודי התברך במנהיגים שראו את טובת הכלל לפני טובתם האישית. אם רק נשכיל ללמוד מהם, הסולידריות הכה חשובה להישרדות העם היהודי תפרח שוב במוחם של אנשים.
לפני שה' הטיל על משה רבינו להוציא את עם ישראל ממצרים, היה משה רואה צאן אצל חתנו יתרו. כאשר ברח גדי קטן מן העדר, משה שלא רצה לאבד אף פרט מהצאן, רץ לחפש אותו ומצא את הגדי כאשר הוא שותה ממעיין מרוחק. משחשש כי הגדי עייף ומותש, נשא אותו משה על כתפיו כל הדרך בחזרה אל שאר העדר.
בתנ"ך אין מקריות. הכול מתוכנן על ידי ה'. במעשה זה רצה לבדוק האם למשה יש את התכונות המתאימות להיות מנהיג לעם ישראל. במסירות שלו לגדי הקטן הסורר, הוא הראה שהאיכות של מנהיג אמיתי נמדדת ברגישות שלו לכל אחד, גם לזה הבודד ו"חסר החשיבות". אם הצליח להוכיח זאת בצאן הבקר, יוכיח זאת גם שיוביל את עם ישראל אל הארץ המובטחת.
מקרה זה מוכיח כמה עיקרון הסולידריות והקהילתיות חשוב לחוזקו של עם ישראל. הן אם מדובר בקהילה דתית או חילונית, חשיבותה של הקהילה היא לקרב את החברים שבשוליים כך שאף אדם לא ירגיש נטוש ומנודה.
"מדינת ישראל תבחן לא בעושר, לא בצבא ולא בטכניקה, אלא בדמותה המוסרית ובערכיה המוסריים" כך אמר אחד מגדולי מנהיגי ישראל בכל הזמנים דוד בן גוריון. ניתן להבין באמרה זו את שאיפותיו של ראש הממשלה הראשון לשלול כל סימן של אנוכיות ולסגל תכונות של אהבת הזולת - אשר היא הבסיס להצלחתנו כאומה וכעם.
הכותב הינו מייסד מרכז ברקאי להכשרת רבנים ופיתוח קהילות