על הפסוקים הראשונים של פרשתנו אומר רש"י שמוסבים הם על הברכה והקללה שינתנו על הר גריזים ועל הר עיבל; ואולם תמוה הדבר שכן מדוע אם כן אומר הכתוב "היום" וחוזר על כך כמה פעמים? זאת ועוד פרשת הברכות והקללות על הר גריזים והר עיבל לא יתוארו פה בהמשך הפרשה כי אם רק בעוד שתי פרשיות ונשאלת השאלה מדוע? (וכן הפסוק כולל בתוכו בעיה פנימית שהרי פותח הוא בלשון יחיד וממשיך בלשון רבים.)
והרי ידוע שעניינן של ברכות וקללות אלו הוא קבלת הערבות ההדדית בין איש לאחיו בישראל, שדבר זה תלוי בעברם את הירדן והמצאותם בארץ ישראל. והנה מעיון בגמ' רואים אנו ששני סוגים של ערבות הן – האחת על החטאים הגלויים כמו שפירשו חז"ל את הפס' "וכשלו איש באחיו" - איש בעוון אחיו מלמד שכולן ערבין זה בזה. ערבות זו קבלו בני ישראל עליהם עוד לפני עברם את הירדן. ואולם קיימת עוד סוג של ערבות שאותה קבלו ישראל רק אחרי עברם את הירדן והיא הערבות על העבירות שבסתר כמאמר חז"ל על הפס' "הנסתרות לד' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם".
שתי ערבויות אלו נתקבלו במקומות שונים - את הערבות הראשונה קבלו עליהם בערבות מואב לפני כניסתם לארץ וזאת שכתוב עליה "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה". לכן בפרשתנו מודגשת המילה "היום", כלומר עוד לפני מעבר הירדן. ולאחר שנהיים בני ישראל ערבים זה בזה על הנגלות מזכיר להם משה את הברית אותם הם עתידים לקבל שבה יהפכו להיות ערבים זה בזה גם על הנסתרות. (ואם נתבונן נראה כי כל י"א הארורים האמורים בפרשת "כי תבא" מכוונים לעבירות שבסתר.
ואמנם, זו הסיבה שישנה הפסקה בין ברית זו הנתנוה בפרשתנו לבין הברית השניה המובאת בפרשת "כי תבא" שהרי לא תנתן להם כי אם לאחר עברם הירדן.
(ונראה לי לענ"ד שמתוך הבנת עניין זה נוכל להגיע להבנה הפס'. שהרי פותח הכתוב בלשון יחיד ומיד באותו הפסוק עובר ללשון רבים "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". ראה הוא בבחינת הדבר הגלוי, לפניכם הוא בבחינת הדברים הנסתרים בפנימיות)
כעת ברור מדוע פותח הפסוק בלשון יחיד ועובר הוא ללשון רבים - שהרי לפני כריתת הברית היו בני ישראל עדיין בגדר פרטים לכן היה צריך לדבר אליהם בצורה שתדגיש את בחינת הכלל. ואילו לאחר כריתת הברית ייהפכו להיות בגדר אגודה אחת ולכן באה האזהרה לכל אחד ואחד (ועל כן בא בפרשתנו העניין של "לא תתגודדו" שלא יעשו בני ישראל אגודות אגודות שהרי בנים אנו לד' אלקינו - וכמאמר הגמרא "ותהי האמת נעדרת" מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה, כי כאשר מתקבצים מסביב לדעות מחולקות אפילו ניצוץ האמת הנמצא שם לכתחילה הולך ונעלם).
אחריות הדדית זו המלכדת את החברה הישראלית אין פירושה שכולם נעשים זהים זה לזה ונוצר שלטון נוסח הטליבן באפגניסטן המאיים על חופש הפרט. מדובר דוקא ביצירת התנאים המתאימים כדי שההבדלים בין הפלגים השונים של החברה, במקום להפריד ביניהם יעשירו אלו את אלו. היסוד לזה נקרא אהבה שאינה תלויה בדבר או אהבת חינם - שהיא הנצרכת בימים אלו.
אחריות הדדית כביטויה של אהבת חינם
מהי הערבות ההדדית המלכדת את עם ישראל; ומדוע מוזכרות שתי בריתות שנושא זה?
