פרשת פקודי (שמות לח:כא-כב) נפתחת במילים:
אלה פקודי המשכן, משכן העדות, אשר פקד על פי משה, עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן. ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר ציווה ה׳ את משה.
ספורנו מציין שהתורה מתחילה למנות את הדרכים הרבות שבהן המשכן היה נעלה על בתי המקדש שבאו אחריו.
ראשית, הוא נקרא "משכן העדות" מכיוון שארון העדות עם לוחות הברית הונח בו.
שנית, "אשר פקד על פי משה" – המשכן הוקם בהוראת משה.
שלישית, "עבודת הלוים ביד איתמר" – כל עבודת הלויים נמסרה לידיו של איתמר בן אהרן, שהיה בעל מעמד רם.
רביעית, "ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה" – בצלאל, שניחן בהשראה אלוהית, היה האדריכל הראשי של המשכן.
בזכות כל היתרונות הללו, המשכן לא נפל לידי אויבים.
לעומת זאת, בית המקדש הראשון, שהוקם על ידי שלמה המלך, נבנה ברובו על ידי פועלים מצור. אף על פי שהשכינה שכנה בו, הוא נהרס לבסוף, וכל מה שבו אבד. נחיתותו של המבנה באה לידי ביטוי בכך שהוא נזקק לתיקונים כמעט שנתיים (מלכים ב כב:ה).
בית המקדש השני היה נחות עוד יותר, ולא נקרא "משכן העדות" מכיוון שהלוחות כבר אבדו. הוא גם לא הוקם בציווי אלוקי, אלא בעקבות חלום של גוי בשם כורש מלך פרס, שחשב שעליו לבנות בית לאלוקי השמים (עזרא ח:טו).
בנוסף, כמעט לא היו לויים שחזרו לארץ ישראל באותה תקופה להשתתף בשיבת ציון.
יתר על כן, בין הבונים של בית המקדש השני היו גם עובדי אלילים מצידון ומצור, כפי שמתועד בספר עזרא.
מדבריו של ספורנו אנו למדים כי המשכן המקורי, שנבנה במדבר, היה איכותי יותר מבתי המקדש הראשון והשני ונבנה כולו על ידי בני ישראל.
בעיצומה של המלחמה בישראל כיום, עולה השאלה מי יהיו הבונים אם איננו פותחים את דלתנו לפועלים מיהודה, שומרון ועזה. כמו כן, רבים מהעובדים הזרים חזרו לארצותיהם. זה הזמן לתמוך באזרחי ישראל המעוניינים לקחת חלק בבניין המדינה, על ידי הכשרת המעוניינים לעבוד בתחום הבנייה ובתשלום שכר הוגן.
הרבנית שרונה מרגולין הליקמן היא בוגרת ישיבה יוניברסיטי-תואר ראשון ושני ובוגרת תוכניות אשכולות (תנ"ך) והלכתא במתן. היא עמיתה בתכנית חושן משפט במתן, המייסדת והמנהלת של עמותת תורת ריבה ירושלים, ושימשה כמדריכה הרוחנית הראשונה בארצות הברית. עלתה מניו יורק לפני 21 שנים.