מתי יכול הנזיר לשתות יין?

הרב אברהם סתיו חושב שאנחנו לא באמת מבינים את פרשת הנזיר לעומקה, וכיצד עלינו להתמודד עם האיסורים והתאוות הרבות שמציבה לפתחנו המציאות

חדשות כיפה הרב אברהם סתיו 05/06/19 14:43 ב בסיון התשעט

מתי יכול הנזיר לשתות יין?
יקב, צילום: פלאש 90. דייויד כהן

אני לא חושב שאנחנו מבינים מספיק את הדרמטיות של פרשת הנזיר. יותר נכון של מה שאין בה. הרי כל הסיפור התחיל מזה שמישהו (או מישהי) רואה סוטה בקלקולה, ומחליט שאי אפשר להמשיך ככה וחייבים לעשות משהו.

הדבר הכי מתבקש בעולם הוא שהמשהו הזה יהיה לפרוש קודם כל מן האישה (או מן האיש) שלו, וללכת לאיזו מערה בראש ההר עם קופסה של חרובים מיובשים. בדיוק כמו שעושים הנזירים בנצרות ובהינדו ובאינסוף דתות אחרות.

אבל התורה אומרת לו עצור, מה פתאום, זה שאתה רוצה להיות נזיר זה לא אומר שאתה לא משכיב את הילדים היום בערב ואל תחשוב לרגע שיש בכלל סתירה בין נזירות למיניות. אם אתה רוצה להיות נזיר אתה יכול לגדל שיער ארוך שכולם יראו שאתה באמת נזיר, ולפרוש מן המוות ומן השכרות. וזהו.

זה כמו נגיד שאתה שומע על עוד אישה שעברה התעללות במועדון לילה בתל-אביב, ואתה אומר לעצמך השם ישמור לאן היצר הרע יכול לגרור אותנו. ואז אתה מחליט להוציא את הילדים מהסניף המעורב ולהפסיק לשמוע שירת נשים ברדיו ויושב וכותב מודעה גדולה לבנות ישראל שהגיע הזמן קצת להאריך את השרוול. ואתה מרגיש שזה לא מספיק אז אתה מחליט לקבל על עצמך להתענות ביום שני הראשון בכל חודש ולוותר סופית על הקפה של אחר הצהריים.

אבל התורה אומרת לך שזה בכלל לא העניין. זה לא הארוס, זה התנטוס. זה היופי הבריא של החיים שהתחלנו לשכוח. זה השעות הארוכות שאנחנו משקיעים במשחקי-מחשב שנועדו אך ורק כדי להרוג את הזמן, זה השעמום הנורא שלא פוסח על שום גיל, זה שיעור האובדנות. וזה גם הניסיון לקפוץ מעבר לחיים, להשתכר עד אובדן חושים פעמיים בשבוע, להתנסות בסמי פיצוציות, להתמכר לקנאביס.

ולכן אם אתה רוצה לתקן, אם אתה רוצה להיות קדוש, אתה צריך לחזור אל החיים עצמם. לחיות אותם במליאות. בלי לפלרטט עם המוות ובלי לרחף בעולמות של חומרים פסיכואקטיביים. לחיות חיים של יצירה ועשייה, של חסד ולימוד תורה, למצוא משמעויות חדשות ולתחזק את הישנות. להוסיף עוד חיוך למנקה בכל בוקר ולחבק את הילדה שלך בערב עוד חיבוק אחד ודי. ואחר, אחר ישתה הנזיר יין.