פרשת ניצבים:אם יהיה נדחך בקצה השמיים

האם אנו משמשים כצופים בלבד בפרויקט של הקב"ה או שעלינו ליטול חלק באופן אקטיבי? על פירוש מדהים של דברי יוסף הצדיק לאחיו

הרב רוני גורביץ
כה באלול התשעו
,
28 בספטמבר, 2016 10:10
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

"אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ".

הבעל שם טוב שואל שאלה מעניינת: מדוע נכתב בפסוק "קצה השמיים" - האם לא היה צריך להיכתב 'אם יהיה נדחך בקצה הארץ'?! על כך הוא עונה - באחרית הימים נראה יהודים רבים שהתרחקו מאד מקיום תורה ומצוות. ומה יקרה איתם בזמן הגאולה? מה יקרה לכל אותם תינוקות שנשבו? כאן מגיעה הבטחה מהקב"ה שכל יהודי בעל זיקה כלשהיא לתורה - עם "קצה" בענייני שמיים - ייגאל.

אבל כאן נשאלת שאלה נוספת ועקרונית לגבי הגאולה: האם אנו אמורים ליטול חלק בפרויקט הגדול של ריבונו של עולם ולדאוג לקירוב הרחוקים, או שמא עלינו לעמוד מן הצד ולשמש כצופים בלבד? אין לי ספק שישנה כאן הזדמנות אדירה של קיום מצווה שאין כדוגמתה. בוודאי שהקב"ה הוא שמביא את הגאולה, אבל באותה מידה ברור שיש לנו מקום בתהליך המופלא הזה.

אספר סיפור אישי. נולדתי וגדלתי בריו דה ז'נרו בברזיל, למשפחה ששמרה מסורת באופן חלקי. למדתי בתיכון גוי - בעיר שאחוז ההתבוללות שלה עומד על קרוב ל-80 אחוזים. כאשר הייתי באוניברסיטה - במקום להתחבר לחברה הלא יהודית, החל אצלי דווקא תהליך של חזרה בתשובה. כשסיימתי את הלימודים, עליתי ארצה והחלטתי ללמוד חצי שנה בלבד בישיבה. אלא שאז התפעלתי כל כך מתורתנו הקדושה ולא יכולתי לעזוב את הישיבה! השנים חולפות והתכניות משתנות - החלטתי שלא אעשה MBA, אלא אלמד הוראה ורבנות. בינתיים התחתנתי והרגשתי שאני חי בגן עדן. חיים פשוטים, אבל נהדרים. הייתי מאושר. קצת לפני סיום מבחני הרבנות - כאשר אני מלא בחשק גדול לחזור לגמרא האהובה עליי, הגיעו אליי הצעות לצאת לשליחות כרב קהילה. אמרתי בליבי - לא אצא מגן עדן ושום דבר לא ישכנע אותי.

אבל רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום. באחד הימים, כאשר הייתי בבית המדרש, דפדפתי בספרו של אחד מגדולי האדמו"רים ונתקלתי בחידוש שנפל עליי כרעם חזק ביום בהיר (לצערי שכחתי את שם הספר ולא מצאתיו עד עצם היום הזה. אודה אם מישהו יודע!). על פי האדמו"ר, פירוש דברי יוסף הצדיק לאחיו - "אם לא תביאו אתכם את אחיכם הקטן לא תוסיפו לראות פניי": אל לנו לחשוב שמובטחים לנו חיי העולם הבא, מפני שאם לא נביא אתנו את אחינו הקטן - שלא זכה להכיר וליהנות מהתורה - הרי שלא נראה את פני ה'. כרטיס הכניסה לעולם הבא הוא לא בודד, אלא אנו מוכרחים להביא חבר. כמה שיותר חברים, כך טוב יותר.

התביישתי. כיצד שכחתי מהיכן באתי? הרי גם עליי ריחפה סכנת נפשות ענקית! הזדעזעתי. באותו הרגע החלטתי שעליי לחזור לריו כרב קהילה ולנסות לקרב יהודים רבים ככל האפשר לבוראם. לא בזכותי, אבל התוצאות היו מדהימות ואין כאן המקום לפורטן. מה שחשוב לדעת הוא שעם ישראל צמא לתורה, כאשר מעבירים אותה בצורה הנכונה. במילותיו של הרב עמיטל זצ"ל: להראות שהתורה היא אמת, טוב ויפה.

כאן אני שואל את הקוראים הנכבדים. האם אתם יכולים לדמיין את עצמכם כאנשים שאינם שומרי שבת, כשרות ותורה? האם לא הייתם חרדים לחיי הנצח שלכם? גם על זה נאמר - מה ששנוא עליך, לא תעשה לחבריך.

על כך דיבר הבעל שם טוב. יגיע זמן שמצוות היום, הדבר הכי יקר בעיני ה', יהיה קירוב לבבות. בכך תלויה הגאולה הפרטית שלנו והגאולה הכללית של עם ישראל. הבה ניקח חלק, כל אחד לפי יכולתו: נזמין חברים לסעודת שבת, נביא משלוח מנות, ואפילו נשלח סיפור נפלא בווטסאפ. הדרכים רבות ועלינו רק לעורר את האכפתיות שלנו לגבי אחינו כל בית ישראל.

הכותב הינו הרב של תכנית אמל"ט (אמריקה הלטינית) במדרשת לינדנבאום, מבית רשת אור תורה סטון

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אריה דרעי צילום: פלאש 90

לאחר התקרית בירדן: דרעי שוקל 'להעניש' את ירדן

קרא עוד