אתמול נפגשתי עם זוג צעיר שמספר שנים מנסה להרות ללא ההצלחה. מבלי להיכנס לפרטים האישיים של הזוג והאתגר הספציפי העומד בפניהם, היה ניכר התסכול הגדול אך לצד זה הם לא הביעו ייאוש. בשיחה עמם, דנו בעניינים ההלכתיים וההליכים הרפואיים העומדים בפניהם. בסוף השיחה האיש הביע תסכול רב מההלכה, ואף ניתן לומר הבעת טרוניה כלפי הקב"ה. הוא אמר "איך זה ייתכן שאני לא יכול להביא ילדים לעולם. אני אדם בריא ודתי ולא יכול לקיים את מצוות פרו ורבו. זה הפוך על הפוך?!".
שוחחנו מעט על אתגרים שונים שיש לכל אחד שמייצרים לעיתים מורכבות וקושי גם בקיום מצוות. למשל חייל שאיבד את ידו ומתקשה להניח תפילין או אישה עם קשיי הליכה המתקשה להיכנס בבטיחות למקווה. תוך כדי השיחה עם הזוג המתוק, תהיתי לעצמי, אולי לא אמור להיות קל, אולי לכל אחד יש תחום שלא קל בו, מצווה ספציפית או אלמנט באמונה שמאתגר. אנחנו לא בוחרים את האתגר שלנו. המבחן הוא באמונה, ואולי קיום המצוות לא קל, אך כך נולדנו, כך הקב"ה ברא אותנו.
אין לי עדיין יכולת לספר את הסוף השמח של הזוג הזה. הם עדיין במסע שלהם להורות, עם העדינות והמסירות הייחודיים להם. המסע עם משא כבד, הוא לא פשוט והאור בקצה המנהרה עוד לא נראה. אך אני מאמינה שכמו "נעשה ונשמע" שמופיע בפרשתנו (שמות כד, ז) כך גם כאן, קודם מגיעה האמונה האיתנה באלוקים שהכל לטובה ואז בא ה"נשמע" - איך מתמודדים ויוצאים מזה.
בפסוקים הקודמים לאמירה של "נעשה ונשמע"(שמות כד, ג), וגם סמוך למתן תורה (שמות יט, ח) עם ישראל הביעו את הסכמתם באמירה של "נעשה". החידוש באמירה עכשיו היא שמעתה הם מתחייבים גם למה שישמעו בהמשך, ולא רק כציות מעשי, אלא גם כקבלה פנימית. בשאר המקומות שכתוב "נעשה" אין את הצימוד עם המילה "נשמע", כאן ההבנה היא שיש המשך למעמד הנוכחי ושמצוות ה' מתווספות.
בתיאור של קטטה בין שני אנשים בפרשתנו (כא, ט) הפסוק מסתיים במילים "ורפא ירפא". זהו אזכור משמעותי וראשון בתורה בדבר מעמדו של הרופא כחלק מסדר העולם הראוי והנכון. ומכאן למדו חכמים שניתנה רשות לרופא לרפאות (ברכות ס,א, בבא קמא פה,א).
מסופר שפעם הגיע חולה לחוזה מלובליןוביקש שיבקש עליו רחמים ויזכירנו בתפילתו, כי הרופאים התייאשו מחייו. אמר לו החוזה: רק לרפא התירה התורה לרופאים. להתייאש מחיי החולה, לכך אין כוחם יפה ועל כך לא ניתנה להם רשות.
בחזרה לזוג המתוק שאני מלווה במסע הפוריות שלהם. אתגר הפוריות קשה עליהם, ומעורר אצלם קשיים באמונה ובקיום מצוות, אך, ב"ה, הם לא מיואשים. הם מאמינים שהכל מאת ה', ובעזרת הרפואה המתקדמת שניתנה מתבונת אלוקים, יום אחד, בעזרת ה' בקרוב ממש, יהפכו גם הם להיות הורים.
הרבנית שירה כפיר היא יועצת הלכה מלוות פוריות של מדרשת נשמת בשיתוף קרן גפן. יועצות הלכה מלוות פוריות נותנות מענה הלכתי חינם במהלך כל שלבי מסע הפוריות. ניתן לפנות ליועצות הלכה מלוות פוריות בוואטסאפ- 02-6404330.