פרשת משפטים מקשרת את התורה גם לצדק חברתי ותיקון עולם

בשמות כג:י-יא נאמר: "ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה. והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חיית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך". שנת השמיטה מלמדת אותנו על צדק חברתי. מבחינה טכנית, כל השדות צריכים להיות הפקר, וכל מי שזקוק למזון רשאי להיכנס לכל שדה ולקטוף את מה שהוא צריך.

במישור הפרטי, רעיון "השדה המופקר" מתקיים גם כיום בשנות שמיטה בישראל. מי שיש לו גינה, כדי לאכול מהתוצרת שגדלה בה, עליו לשתף אחרים. עושים זאת על ידי השארת השער פתוח או תליית שלט שמודיע לשכנים מתי מותר להם לבוא ולקטוף מהגינה. המסר כאן ברור: מה שגדל השנה אינו שייך לי, אלא לכולם.

מעבר לתוצרת החקלאית, שנת השמיטה מעודדת גם תחושת קהילה ודאגה הדדית. זו תקופה לעשות חשבון נפש ולחשוב כיצד ניתן לעזור למי שפחות ברי מזל מאיתנו.

שמיטה אינה רק חקלאות: שמיטת כספים וביטול חובות

שנת השמיטה אינה עוסקת רק בתחום החקלאי. בימי קדם, כל החובות שלא שולמו היו מתבטלים בשנת השמיטה. בפרשת ראה, דברים טו:א-י לומדים על שמיטת כספים:

"מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. וזה דבר השמיטה: שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה'. את הנכרי תיגוש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך... השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמיטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא. נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך".

הלל הזקן תיקן את הפרוזבול- מסמך המאפשר לגבות חובות לאחר שנת השמיטה.

במשנה, שביעית י:ג-ד נלמד: כאשר אדם כותב פרוזבול, אין הוא חייב לשמוט את חובותיו ויכול לגבותם לאחר השמיטה. הלל הזקן תיקן זאת כשראה שאנשים נמנעו מלהלוות כסף זה לזה ככל שהתקרבה שנת השמיטה מחשש שלא יוחזר להם בזמן, ובכך עברו על מה שנאמר:

"השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע..."

האם שמיטת כספים היא דאורייתא או דרבנן כיום?

בגמרא נשאל: כיצד ייתכן שלפי התורה שנת השמיטה מבטלת חובות והלל תיקן שהיא לא תבטל?

אביי עונה כי הלל תיקן את הפרוזבול רק לגבי שמיטה בימינו, על פי דעת רבי- ששמיטת כספים כיום היא מדרבנן. רבי למד מכפל הלשון בפסוק: "וזה דבר השמיטה שמוט"- אחד לשמיטת קרקעות ואחד לשמיטת כספים.

התורה השוותה ביניהן כדי ללמד שבזמן שמשמיטים קרקעות, משמיטים גם חובות. אך בזמן שאין משמיטים קרקעות, אין חיוב דאורייתא להשמיט חובות.

אביי ממשיך ומסביר שהחכמים תיקנו שגם כיום שמיטה תבטל חובות כזכר לשמיטה מהתורה, כדי שלא תשתכח. כיוון ששמיטת כספים כיום מדרבנן, הלל, כשראה שאנשים נמנעים מלהלוות זה לזה, תיקן את הפרוזבול.

הרמב"ם, רש"י, רבנו תם, הרשב"א והריטב"א פוסקים כשיטת רבי והלל ששמיטת כספים כיום היא מדרבנן.

בשנות השמיטה האחרונות, ארגונים ישראלים רבים יזמו פרויקטים שמטרתם לעזור למשפחות שנקלעו לחובות עקב מחלה או אובדן במשפחה, גירושין, אבטלה או משבר משפחתי אחר. הם מסייעים להן לארגן מחדש את כספיהן, לבנות תכנית להחזר חובות, למצוא מקורות פרנסה נוספים ולצמצם הוצאות כדי שיוכלו להישאר על רגליהן. פרויקטים אלו זורעים את הזרעים לעתיד טוב יותר עבור ישראלים שחווים תקופות קשות. יוזמות אלו מחברות את ההיבט של צדק חברתי הגלום בשנת השמיטה אל תוך חיי היומיום שלנו.

הרבנית שרונה מרגולין הליקמן היא בוגרת ישיבה יוניברסיטי-תואר ראשון ושני ובוגרת תוכניות אשכולות (תנ"ך) והלכתא במתן. היא עמיתה בתכנית חושן משפט במתן, המייסדת והמנהלת של עמותת תורת ריבה ירושלים, ושימשה כמדריכה הרוחנית הראשונה בארצות הברית. עלתה מניו יורק לפני 21 שנים.