פרשת כי תצא – מה רע בריבית?

איסור ריבית

בפרשתנו ישנן מספר מצוות שמביעות את התייחסות מיוחדת לקשר שצריך להיות בתוך עם ישראל. אחד האיסורים הקשים היום לקיום במשק הכלכלי הוא איסור ריבית כפי שכתוב בפרשה (דברים פרק כג, כ-כב): "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ: לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ".

שאלות על איסור ריבית

כשמתבוננים בפסוק מיד עולה השאלה, איך ייתכן שהתורה מצווה אותנו להשיך (להלוות בריבית) לנוכרי? אם זו פעולה לא יפה אז היא צריכה להיות אסורה כלפי כל אדם. וכי מותר לגנוב מגוי? וכי מותר להציק לנוכרי? - ואם זו פעולה חיובית, מדוע התורה מזהירה אותנו ומדגישה "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"?

ועוד יש לשאול, למה לא להלוות בריבית? הרי הלוואה בריבית היא טובה הן ללווה (שזקוק להלוואה) והן למלווה?

לא מרווחים על חשבון אחים

ונראה לענות, שאמנם אי אפשר לבנות את המשק הכלכלי ללא הלוואות וריביות. ואכן רוב אזרחי המדינה הצליחו לרכוש דירות בזכות ההלוואות שנתנו להם הבנקים, וכדי שיהיה שווה לבנקים להתקיים הם חייבים לקחת ריביות. ולכן לקחת ריבית זה ממש הגיוני, משום שכשיש לי כסף אני יכול להשקיע אותו בדברים שונים ולמנף אותו יותר, ואם במקום זה אני נותן אותו כהלוואה לפלוני ללא ריבית, אני בעצם מפסיד כסף.

התורה לא רוצה שנהיה עם של פראיירים חלילה. ולכן מצווה אותנו התורה שכלפי הגויים צריך לקחת ריביות, כי ככה העולם מתקדם, וככה ניתן לבנות כלכלה נכונה.

אך כשמדובר בעם ישראל זה שונה לחלוטין. לא סתם הכתוב כותב בפסוק: "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ". כשיש לך אח שנתקע בלי כסף, אל תנשוך אותו, זה לא מתאים. אתה צריך להרגיש שהוא אח שלך. זה לא אנושי להרוויח על חשבון אחיך בשעה שהוא תקוע.

על אף שאם לא תיקח ריבית אתה כביכול מפסיד כסף - אז מה! זה אח שלך! על אח שקשה לו לא מרווחים כסף!

איסור כניסה לביתו של הלווה

בהמשך הפרשה ישנה מצווה נוספת שמבטאת את אותו רעיון. אסור להיכנס לביתו של אדם שלווה ממך כסף, אסור להיכנס לביתו לקחת את המשכון עבור ההלוואה. כתוב (דברים פרק כד, י-יג): "כִּי תַשֶּׁה בְרֵעֲךָ מַשַּׁאת מְאוּמָה לֹא תָבֹא אֶל בֵּיתוֹ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ: בַּחוּץ תַּעֲמֹד וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתָּה נֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הַעֲבוֹט הַחוּצָה".

שאלות על איסור הכניסה לבית הלווה

למה לא להיכנס לביתו לבדוק אם באמת הוא צריך את ההלוואה? אולי יש לו המון כסף? אולי יש לו מקרר מלא אוכל, וקורנפלקס בכל הסוגים, טלוויזיה פלזמה ענקית, מזגן שדולק בכל החדרים על 20 מעלות?... זה נשמע לא הוגן, למה שאני אתן לו הלוואה כשיש לו את האייפון החדש ביותר, ולי בקושי פלאפון מתקופת אנטיוכוס? ועוד החצוף הזה מבקש הלוואה?!

התורה אומרת לך: יכול להיות שיש לו בבית דברים רבים. אבל הוא ביקש ממך הלוואה! אל תהיה "הוצאה לפועל", אל תתנהג כמו בסדום! אל תשפיל אותו בפני אשתו והילדים שלו. חשוב לבדוק, חשוב לחנך, חשוב להסביר אבל לא להשפיל. תמתין בחוץ בסבלנות. אסור לך לבייש אותו, זה אח שלך. שיעור חינוך תעביר לו בהזדמנות אחרת.

שיפוטיות יותר

אנו נמצאים כעת בחודש אלול. וכשאנו מנסים לחשוב במה אנו יכולים להשתפר, נראה שלכולנו יש מידת שיפוטיות יתר אחד כלפי השני: כלפי הממשלה, כלפי החילונים, כלפי הרבנים, כלפי כל הסובב אותנו... מתי בדקנו את עצמנו?

אם ננסה להיות יותר רגישים אחד כלפי השני, נמעט בשיפוטיות כלפי האחר, אין ספק שנזכה להיות רצויים ומקובלים לפני ה' לקראת יום הדין.

הרב הלל מרצבך הוא ראש תכנית כולל לרבני קהילות בירושלים