צרות של שדכנים ובחורה אולטימטיבית

שדכנים , מאז ומעולם, לא משנה כמה הם טורחים ומשתדלים, תמיד יבואו אליהם בטענות. אברהם אבינו כבר ידע את זה

רבקה שמעון
כב בחשון התשעט
,
31 באוקטובר, 2018 12:02
אהבה

אהבהצילום: שאטרסטוק

שדכנים , מאז ומעולם, לא משנה כמה הם טורחים ומשתדלים, תמיד יבואו אליהם בטענות. מצד אחד מציגים להם רשימת דרישות ומצד שני מותחים עליהם בקורת. למעשה, השדכן הוא צינור לרעיונות של הקב"ה. או שהרעיון יעבור חלק או שלא. בכל מקרה על השדכן להוסיף איזה touch  משל עצמו, אחרת השידוך עלול לקרוס.

את זאת ידע אברהם אבינו היטב.

 רשימת הדרישות של אברהם אבינו מאליעזר  ממוקדת ועוסקת בנושאים מהותיים. נערה לא כנענית, בת מולדתו ושהזוג יגור בארץ. מצד אחד אברהם אבינו ריאליסט. הוא משביע את אליעזר על סעיפי החוזה. הוא מתנה שאם האישה לא תאבה לשוב ארצה, אליעזר נקי משבועתו.

 רבנו בחיי ד"ה: אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני מפרט לנו א-ב של עקרונות השידוך. אם היינו היום מיישמים את האג'נדה שלו, כל רעיון היה נפסל. כך בתמצית כמה פנינים מדבריו:

 הזהירו בשבועה שלא יקח אשה לבנו מבנות כנען הזרע המקולל, לפי שהאשה מוכנת לפורענות תטה את האדם לצדה כי כן עשתה אם כל חי. גברים, ראו הוזהרתם.

 'ועל כן הוקבע בישראל מנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו להזכיר העם שיזהר בנשואיו, ושלא יקח אשה לשם יופי, שהרי הכתוב אומר (משלי לא) שקר החן והבל היופי'  בתקופתו עוד לא היה פייסבוק ולא תמונות שרצות בווטצאפ.

ולא לשם ממון, כי הממון עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים- ספר זאת לאלו שמתחתנים עם דירות.

 ולא לשם שררת הקרובים ובני משפחות שיהיה נעזר בהם ויוכל להשתרר, לפי שהוא נכשל ונענש בכל אחת ואחת משלש כוונות אלו. -חתן, לא תוכל להיות הקובע!

 אבל יצטרך שתהיה כוונתו לשם שמים ושידבק במשפחה הגונה, לפי שהבנים נמשכים במדותיהם בטבע אחר משפחת האם, כי כן טבע ביין להיות טעמו נמשך אחר הכלי אשר עמד בתוכו. נכון!

 ועוד יש בפרשה זו אזהרה לאדם שישא אשה מבנות משפחתו ושידבק בקרובותיו- ומה יהיה עם הבדיקות הגנטיות? ....

כי כשהבריות מזדווגות כל אחד ואחד אל מינו השלום מתקיים ומתרבה בעולם, ואם אולי ישא אשה למטה ממדרגתו יהיה לבו גס עליה ויגיע לו קלון, גם אם ישאנה למעלה ממדרגתו תתגאה עליו וכל ימיהם יעמדו בקטטה ומריבה.

 כלומר- היא עם ב.א. והוא עם מ.א. לא טוב, וגם ההפך!

ועל כן ראוי לאדם שישא אשה לשם שמים, הטובים ידבקו בטובים והרעים לא יוכלו להדבק רק עם הרעים, .... אז יהיה שלום על ישראל.

אברהם אבינו בוטח בקב"ה וסומך עליו שימציא לו את האישה המתאימה. נשים אל לב שאברהם אבינו לא מזכיר תכונות אופי או מראה חיצוני.

 

יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר-לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לִי לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת--הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי, מִשָּׁם.

אליעזר יוצא לדרך רחוקה, לצפון סוריה בגבול טורקיה. משימה לא פשוטה. הוא מגיע עייף וצמא  עם שיירת גמלים למקום זר. איך הוא אמור לחפש שם אישה?

הוא פונה בבקשה לקב"ה, שמאז בריאת העולם יושב ומזווג זיווגים.

 וַיֹּאמַר--יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה-נָא לְפָנַי הַיּוֹם; וַעֲשֵׂה-חֶסֶד, עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם.  יג הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב, עַל-עֵין הַמָּיִם; וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר, יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם.  יד וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי.

למעשה, כל שדכן נושא תפילה כזו בליבו כשפונים אליו. מאין השידוך ימצא? רק מהקב"ה!

הביקורת הראשונה על אליעזר מגיעה מהגמרא. הגמרא( תענית ד, א) מונה את אליעזר ברשימת האנשים  ששאלו לא כהוגן ונענו כהוגן . מה מטריד את חכמי הגמרא? "יכול אפילו חגרת אפילו סומא, זימן לו הקב"ה רבקה". כלומר, שמא, רחמנא לצלן, האישה תהיה בעלת מום, לא מושלמת. מזל שזימן לו ה' את רבקה.

 האבן עזרא דווקא מלמד עליו זכות: "ולא ידעתי למה, כי אילו היתה נערה אחרת...ומצאה שהיא ממשפחה אחרת, היה עוזב אותה ולא הפסיד כלום. ויאמר בת מי את. פירושו וכבר אמר לה קודם שיתן לה כלום". בכך הבהיר האבן עזרא שאת התכשיטים נתן לה רק אחרי שברר מי היא. הוא לא היה פזיז, כמו שניתן היה לחשוב למקרא הפסוקים.

האם אליעזר, שהיה כנעני, עוסק בניחושים, אבות וידעונים?  הספורנו מלמד עליו זכות:" התפלל שיהיה כך".

אור החיים מוסיף  עוד מודעות עצמית לתפילתו של אליעזר השדכן. "והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי ליעשות הדבר על ידו, כי ימצֵא לפעמים שתהיה מניעה לקיים דברי התפילה מצד האמצעי...(השדכן הצינור) וטעם שהוצרך לעשות סדר זה, כי חש לבל יטעוהו משפחת אברהם...יתנו לו שפחה משפחותם אשר אתם בבית".  

נראה שהפרשנים מפרגנים לאליעזר. הוא מתפלל, הוא עניו, לא ירמו אותו.

האם ה' שלח לו את מלאכו לפניו? לפי רבנו בחיי, "והנה רבקה יוצאת, כי מילת "והנה" לשון זימון הוא. ומיד: וירץ העבד לקראתה....מפני זה תמצא כי מן העת הזאת שהוברר לו כי המלאך עמו הוא נקרא בפרשה "איש", כי עד עתה קראו בשם "עבד".

הלואי עלינו מלאכים.

הבחינה שעורך אליעזר לרבקה המיועדת ליצחק היא בחינה במידת החסד ונדיבות הלב. אליעזר ידע שמן הראוי שלבית אברהם תכנס כלה שמצטיינת במידת החסד.

רבקה אמנו עומדת בקריטריון מעל ומעבר. לא נפרט.

בנוסף לגמרא, גם מפרשים אחרים הוטרדו ממראה החיצוני של הכלה המיועדת וכל פרשן בוחן את היופי מזווית אחרת.

ספורנו: טובת מראה, יפת הצבע.

רמב"ן: אותה הוכחת לעבדך ליצחק: אם תהיה ממשפחתו וטובת שכל ויפת מראה.

כלי יקר: רז"ל אמרו (תענית כד.) כל כלה שעיניה יפות כל גופה אין צריך בדיקה. וזה דבר שהחוש מכחיש כי כמה מכוערות בעולם שעיניהן יפות. ועוד קשה מה ראו חז"ל על ככה ליתן עצה לבדוק אחר יופי חיצוני זה והלא שקר החן והבל היופי, אלא ודאי שנתנו עצה לבדוק אחר מעשיה וזאת העצה היעוצה שיבדוק אם היא בעלת עין יפה וגומלת חסדים, כי אם עיניה יפות בבריות, אז היא בלי ספק שלימה בכל המדות, ולמדו רז"ל מן אליעזר שלא בדק את רבקה כי אם במדה זו כי מדה זו בנין אב על כל המדות.

 

המלבי"ם, ד"ה :'הנה אנכי דעתו היה שבין הנערות הרבות שיתקבצו עתה לשאוב מים יבחר את היפה שבכולם ואליה יאמר שתשקהו מים, ואחר שיבחר מהן את  היותר יפה בתואר ובמראה הלא יצטרך לדעת ג"כ טיב מידותיה, וזה יבורר ע"י שתאמר שתה.......שבזה ידע בבירור שהיא אשה טובה במידות בענווה ובנדיבות וברחמנות. ....והנערה טובת מראה. זה טעם שבחר בה אליעזר לבקש שתשקהו מים, כי היתה יפה מכל הבנות שיצאו אז.'

אני מעיינת בפסוקים , מעיינת במפרשים ומבינה, שמפרשה זו קבלנו את מקצוע השדכנות לדורות. touch   שאליעזר הוסיף משל עצמו , זו הדרך בה תאר בפני משפחת הכלה את הקורות אותו. הוא מחליק פינות ומשנה בעדינות את האמת. מיטיב להדגיש את מוטיב המשפחה, ומספר שאת התכשיטים הוציא רק אחרי שנודע לו מי היא. אליעזר הוא סוחר ממולח, לא יוכלו לסרב לו.

בקצור, רבקה אמנו, כלה נאה וחסודה. גם יפה, גם בעלת חסד ,ממשפחה טובה. נשים אל לב שהילדה הזו יצאה מבית אביה ללא נדוניה. אליעזר הביא אתו עשרה גמלים נושאים כל טוב. את משפחת הכלה אנחנו עוד נכיר בהמשך. חוץ ממינקת ונערות היא לא מביאה איתה כלום.

אבל הברכה בה ברכו אותה התקבעה לדורות בבית ישראל !  מרגש תמיד לראות חתן לוחש לכלה באוזן, מבעד להינומה:

אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו.

 

31.10.2018

1. מציע תחליף למילה שדכן : "דם שק" (משה אהרון עו"ד)


בס"ד.

שמלאכת השידוך צריכה לסיעתא דשמיה גדולה בבחינת :
אלי הייה בעזרי [אליעזר]
שמעשה השידוך כמוהו כהשקת דמים - דמשק - דם שק
שמחבר דם לדם

דווח על תגובה לא ראויה
03.11.2018

2. יצחק לא רק משודך אלא גם משדך..... (משה אהרון עו"ד)


הסיפור שמאחורי הסיפור : שרה והגר - הסוף

בס"ד.

את הסיפור הזה לא קראתם ולא תקראו בשום מקום. והסיבה פשוטה, הוא מעמיד באור אנושי פשוט את אבות האומה.
במקרה זה את אברהם ושרה. במיוחד הוא חושף ומדגיש את ערוותה של שרה אמנו .
ומחדש לנו שלא כל מה שהקב"ה במסגרת אין סוף שיקוליו מצדיק אדם יש בכך כדי אישור לאותו האדם או הכשר מוחלט של אותו המעשה שעשה .
בכל זאת מתבקשת אותה ההוגנות לציין כי המדרשים בכל זאת מרמזים באורח קלוש על יסודות מעטים של הנרטיב .
אך בפירוש לא מקשרים וארוגים אותו לכלל סיפור המעשה שבכאן ואחרית כראשית.
ליבתו של הסיפור הוא אותו המעגל האלוקי של מעשה וגמול. מסתבר שגם האבות עשו משגים ועוולות ואף שילמו על כך

אם כן במה דברים אמורים : בסיפור הגר ושרה.

כשרה התבוססה בעקרותה וחיפשה כל דרך להגיע לכלל לידת ילד. היא מסרה את שפחתה הגר לאברהם לאישה בתקווה שהיא תבנה ממנה שהרי חסד עליון שכזה שאתה מעניק אפשרות לשפחה להגשים עצמה בהורות ובבעל, נפקותו בהשפעת שמים לעורר גמול לעושה החסד.
ובאותה המידה ובאותו העניין.
וכך זכתה שרה ונפקדה גם היא בבן לאחר לידת הגר את ישמעאל.
והנה אך גדלים הנערים שרה משנה במידה מסויימת את עורה. היא כל כך חוששת לחינוכו של יצחק מפני משובותיו של ישמעאל שהיא מבקשת לגרשו ביחד עם אמו.
אברהם נחרד לדרישתה ומנסה להתעקש.
ה' מתערב ומורה לו : "שמע בקולה".
כל הפרשנים מהללים את שרה שהרי קבלה לכאורה הכשר ואישור ההשגחה העליונה לדרישתה. משל "הייתה" כבנות צלופחד
שעליהן אמר ה' : "כן בנות צלופחד דוברות " .
ואילו כאן רק אמר הקב"ה :"שמע בקולה" ודוק מבלי לחוות דעה כי "קולה" נכון ביותר מצד האמת המוחלטת .
וזה למעשה ההבדל הגדול בין התמיכה בשרה להצדקת ה' את בנות צלופחד.
וכך הגר נזרקת למדבר עם בנה ישמעאל ולפתע הגלום בשמה "הגר"= הרג", הופך לממשי ולכעין מציאות אפשרית .
היא מיואשת זורקת את הילד- נער : ישמעאל אל תוך אחד הסיחים על מנות לא לראות בגסיסתו ומתתו.
והנה מלאך מן השמים השווה למלאך מן השמים שדבר לאברהם בעקדה .[שבח להגר וגנות לעקדה]
מדבר אליה מרגיע אותו ומורה לה כי רק חיים עומדים בפניה ובפני בנה .
ומראה לה באר של חיים והיא מיד מכנה אותה "באר לחי רואי" לאמור לא הרג ומיתה הראני לבסוף ה' אלא באר של חיים והיא זוכה גם כן להבטחה על זרעו של ישמעאל .
והנה נפנה עתה מבט לעולם אחר אותו הסמוי מהעיין שכל כולו גלום בסוגיית או בחידת המעשה והגמול .
אך ומיד לאחר פטירת שרה לא אחר מאשר יצחק מחפש בנרות את הגר להתנחם בחיקה על מות אימו .
והוא החל פוקד את משכנה של הגר בבאר לחי רואי שוב ושוב עד כי מגיע שלב שלא אחר מאשר יצחק משדך שוב את הגר לאביו אברהם לאישה משל אם בזכותה נולדתי ובזכות מיניקותה גדלתי תשוב היא להיות אימי ואף אשת אבי.
וכך שב אברהם ונושא את הגר לאישה .
והפעם מעותרת בשם בעל משמעות אחרת ושונה .
שם מיוחד המשקף הן את גורלה שבעבר והן את גורלה מכאן ואילך : "קטורה" נהייה שמה.
לאמור : עד הינה הייתה קורבן של קטורת שנצרווה באש על לא עוול בכפה. והנה עכשיו בחסדי ה' שלא תמו, היא הולכת לתקופה חדשה כאשתו הראשונה של אברהם להוליד לו וללדת ממנו עוד ילדים.

נ. ב. שלא נובן שלא כהלכה או כחד סטריים : הגר כבת אדם גם היא לא טלית שכולה תכלת .כשאברהם חי אתה והיא ילדה לו בן היא הקלה ראש בגבירתה שרה.....

נכתב על ידי Moshe.Aharon , 3/11/2018 18:23

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

סמוטריץ' וטיבי בדיון צילום: ללא קרדיט

רגע לפני פיזור הכנסת - סמוטריץ' וטיבי בשיתוף פעולה

קרא עוד