צבא או שירות לאומי?

אדם שמתלבט בהחלטה על ´שנה הבאה´, צריך קודם להכין את ה´משכן´, להגדיר את גבולות הגזרה האפשריים להתלבטות בכלל, שהרי לא כל אפשרות מתקבלת על הדעת. לאחר מכן יש להכניס את הלב

חדשות כיפה יואל פרנקנבורג 21/02/14 11:42 כא באדר א'

צבא או שירות לאומי?

הגיע הזמן בשנה שבו אנשים, צעירים ומבוגרים, מתחילים לחשוב מה הם "יעשו בשנה הבאה". הבולטים והבולטות שבהם הם השמיניסטים, שטרודים בשאלה מה יעשו שנה הבאה. בין אם השאלה היא 'הסדר' או 'מכינה', לבנים ובין אם השאלה היא צבא או שירות לאומי לבנות, ובין אם ההתלבטות היא בין אפשרויות רבות אחרות.

לא פעם, כאשר באים להתייעץ איתי בקבלת החלטות מעין זו, ההתלבטות חוזרת אל השאלה הבסיסית- מה צריך להשפיע על ההחלטה שלי באופן מובהק יותר- ה'שכל' או ה'רגש'. כמובן, שהדברים בדרך כלל לא מוגדרים כל כך, אבל בהחלט ניתן להבחין לא פעם בפער מובנה בין הרצון הרגשי לתבונה השכלית.

אז איך מחליטים?

*

בפרשה שלנו אנחנו מתעסקים בבניית המשכן על ידי בצלאל. על פי המדרש הידוע, בצלאל נקרא כך משום שמשה רבנו אומר עליו שהוא היה 'בצל א-ל'. מכיוון שהוא ידע לבנות קודם את המשכן ורק לאחר מכן את הכלים, על אף שמשה ציווה קודם על הכלים ורק לאחר מכן הוא ציווה על המשכן עצמו. אלא שאם זו הדרך, ואכן בצלאל הוא ה"צודק", צריך להבין מדוע משה רבנו, בהסבריו על המשכן- התחיל דווקא מהכלים ולא מהמשכן.

כדי להסביר זאת, נשווה את הכלים- ללב. לב המשכן, עיקר המשכן. הרי הכלים הם העיקר. לעומת זאת, המסגרת, ההגדרה- זהו המשכן עצמו, המבנה.

משה רבנו מתחיל מהלב. ודאי שהלב הוא החשוב ביותר, ולכן יש להתחיל ממנו. רק לאחר מכן, הוא עובר לדבר על היריעות והקרשים. על המסגרת, הטכנית, המדויקת.

לעומתו, בצלאל, הוא איש המעשה. כאשר צריך לקבל החלטה למעשה- בצלאל מבין שההגדרה של החשיבות, היא לא ההגדרה בביצוע. בביצוע, יש לבחון מה קודם למה. כאן, המסגרת קודמת ללב. על מנת לבנות כראוי את המשכן, בצלאל מבין שעליו להתחיל מהקירות, מהמסגרת. רק לתוכה, ובתוכה- הוא יוכל להכניס את הלב, את הכלים, את עיקר המשכן.

*

כל זה נכון, עקרונית, גם בקבלת החלטות. העיקר- זו השאלה מה הלב שלנו חושב. מה הרגש, העמוק- מרגיש. אלא שבזמן קבלת ההחלטה, בביצוע, יש להגדיר את גבולות הגזרה- את ההגדרות השכליות, לפני שמכניסים פנימה את הלב. כדי להכניס את הלב, יש לבנות לו מסגרת שתכיל אותו.

לצורך הדוגמא, אדם שמתלבט בהחלטה על 'שנה הבאה', צריך קודם כל להכין את ה'משכן'. הוא צריך להגדיר את גבולות הגזרה האפשריים להתלבטות בכלל. שהרי לא כל אפשרות מתקבלת על הדעת. לאחר שהגדרנו את גבולות הגזרה, יש להכניס את הלב. לאן הלב מושך אותנו בשנה הבאה? אם נדע להקשיב לו טוב- הרי נשתמש ב'חכמת הלב', שאיתה בצלאל בונה את המשכן. ואיתה, גם נקבל את ההחלטות הטובות בחיים.

בהצלחה חברים וחברות!

שבת שלום!