פרשות השבוע עוסקות בביצוע הצו להקמת המשכן, מן הציווי עד להקמה. נוספה אליהן פרשת "החודש", המצווה על קרבן פסח וחג המצות, פרשה זו חותמת את ארבעת השבתות המיוחדות.
פרשת "החודש" סמוכה לראש חודש ניסן, וקריאתה בציבור נועדה לעורר על קיום מצוות החג, הממשמש ובא. הפטרת פרשת "החודש" לקוחה מספר יחזקאל והיא עוסקת בהכנת העם למועדים במקדש, וביניהם קרבן פסח וחג המצות.
הנבואה בהקשרה התנ"כי
נבואת ההפטרה הושמעה בבבל 14 שנה לאחר החורבן, והיא חלק מפרקי הנחמה שהשמיע הנביא יחזקאל לגולים מיהודה בבלה. זהו סיור נבואי-וירטואלי בירושלים העתידית, שתחזור ותבנה, ובמרכזה: תיאור החיים השוקקים במקדש. העם יחוג את מועדיו, וביניהם את חג הפסח.
מצב בהפטרה : יחסי המנהיג והעם מול ה
הדמות המרכזית הפועלת במקדש, בתיאור ההפטרה, הוא הנשיא (הנשיא נזכר בהפטרה כ-10 פעמים). הנשיא, בספר יחזקאל, הוא המלך. הוא פועל במקדש כנציג העם, מול הכהנים, משרתי הקדש. נשיא - משמעו: ראש, מנהיג. נשיא הוא גם כינוי לענן נושא גשם ("נשיאים ורוח - וגשם אין"). המשותף לשניהם: הם נישאים מעל סביבתם. המנהיג, המלך - מעל עמו. הענן - מעל אדמתו.
ייעוד ההתנשאות מעל סביבתם אינה לטובת עצמם אלא לטובת סביבתם. הנשיא-המלך קבל מעמד נישא כדי לארגן ולהיטיב את חיי העם, ולא את חיי עצמו. הענן קבל את מימיו מן הארץ, כדי לחזור ולהוריד אותם על הארץ ולהשפיע עליהם טובה. כשענן מוריד את כל טיפותיו על הארץ, לא נותר ממנו דבר...
המציאות העתידית המתוקנת בעם ישראל, המתוארת בנבואת הנחמה של יחזקאל, כוללת את שיבת העם לארצו ולמקדשו. שם יחוג העם את חגיו - כהנים בעבודתם וישראל במעמדם. עם ישראל יתייצב על כל רבדיו, מן הנשיא עד עם הארץ, בבית ה. פעילותו של הנשיא לפני ה תהיה מתוך תחושת שליחות - הוא פועל מכח העם "ובעד כל עם הארץ". כולם עומדים במקדש לפני ה, עובדים אותו ומשתחווים לו. "והנשיא בתוכם, בבואם יבוא ובצאתם יצאו".
דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון