הפרשה בקולנוע - 12 מי יודע?

פרשתנו עוסקת במשפחה הגדולה ביותר בתורה, משפחת יעקב. משפחה זו תהפוך תוך זמן לא ארוך לעם וכל השאר הסטוריה. דורון צ´יטיז נזכר בסרט ´12 במחיר 1´

חדשות כיפה דורון צ׳יטיז, המכללה האקדמית הרצוג 28/11/14 10:27 ו בכסלו התשעה

הפרשה בקולנוע - 12 מי יודע?
Shutterstock, צילום: Shutterstock

פרשתנו עוסקת במשפחה הגדולה ביותר בתורה, משפחת יעקב. משפחה זו תהפוך תוך זמן לא ארוך לעם וכל השאר הסטוריה. המשפחה הגדולה הקודמת היא משפחתו של נחור, שאף הוא היה אב ל-12 בנים, 8 בנים מאשתו העיקרית, מלכה, ו-4 בנים מפילגשו ראומה. גם במשפחתו אנו שומעים על לידת בת, אך היא הנכדה ולא הבת. רש"י מסביר את סיבת פירוט הולדת הבת (די נדיר בתורה שבנות נולדות) בכך שמידע זה חשוב להמשך. אברהם משיא את בנו לבת הזאת. אותה בת היא גם אמו של יעקב, רבקה. אם נסתכל במשפחת יעקב נראה שנולדים לו 13 ילדים, 12 בנים ובת. גם אצל יעקב 8 מהילדים נולדו לנשים העיקריות (לאה ורחל) ו-4 מהפילגשות (בלהה וזלפה). פירוט הולדת הבת, דינה, אף היא תורמת לסיפור חטיפתה בידי שכם בהמשך הספר.

אין משפחה בתורה שאנו יודעים עליה כל כך הרבה כמו משפחתו של יעקב. ספר בראשית ימשיך לעסוק בסיפור משפחה זו עד לסיומו של הספר, וחובה עלינו ללמוד מכל פרט בחייהם המורכבים של יעקב ובניו. אנו יודעים שכל בניו של יעקב (חוץ מבנימין, שסיפור לידתו הטראגי יסופר בפרשת וישלח) נולדו במשך 7 שנים (יעקב נישא לרחל שבוע אחרי הנישואין ללאה, עבד עוד שבע שנים והיה מוכן לעזוב אחרי לידת יוסף בתום 7 שנות העבודה). בביתו של יעקב היו ילדים רבים, בגילאים כה קרובים. הם גדלו יחד ולמדו יחד על ברכי אביהם ולא פלא שהיו כה קרובים אחד לשני. התורה צריכה לפרט ולחדש לנו שהם שנאו את יוסף (ומכלל הן אתה שומע לאו).

עם ישראל, אותו עם שזכה לראות את ניסי יציאת מצרים ולקבל את התורה, הוא צאצאיהם של אותם שבטים. כל אחד מהם זכה לגדול בביתו המיוחד של יעקב ולהיהפך לאחד משבטי ישראל. התורה לא מספרת לנו כיצד היה לגדול בבית יעקב, והמדרשים מגשרים חלק מפער זה. דומני שעלינו להפעיל דמיון רב ויצירתיות רבה כדי להפנים את סיפור חייהם של יעקב, נשותיו וילדיהם. בקולנוע ישנן משפחות רבות אשר בורכו במספר ילדים גדול. הסרט הראשון שעלה לי לראש בהקשר למשפחתו של יעקב הוא "12 במחיר 1" (Cheaper by the Dozen) משנת 2003.

[embed]

]

הסרט מספר את סיפורם של טום וקייט בייקר, הורים ל-12 ילדים. הם חיים בעיירה קטנה, כדי שיוכלו לגדל את תריסר ילדיהם. שני ההורים התפשרו על הקריירות שלהם (נחמד לראות סרט הוליוודי שמראה בכלל את האפשרות של גידול ילדים כאידאל לעומת קריירה ועשיית כסף) כדי להגשים את חלומם של משפחה גדולה ומרובת ילדים. הכל משתנה כאשר טום מקבל הצעת עבודה שהוא אינו יכול לסרב לה (אימון קבוצת הפוטבול שתמיד חלם על אימונה) בדיוק בזמן שקייט כותבת ספר על גידול 12 ילדים. הם עוברים לעיר הגדולה (שיקגו) וחייהם מתחילים להתדרדר. טום מנסה ללהטט בין אימון קבוצת פוטבול לגידול ילדיו בזמן שאשתו נוסעת למסע פרסומי כדי לשווק את ספרה החדש. התובנה הצפויה מראש היא שמשפחה מאושרת שווה יותר מכל קריירה, זוהרת ככל שתהיה. הסרט מפגיש לכל אורכו את שאלת תכנון המשפחה אל מול ההגשמה העצמית, ועושה זאת בהומור, בקלילות אך בהתמודדות רצינית עם השאלה.

(צילום: יחצ)

אם נשווה את משפחת בייקר למשפחתו של יעקב (להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן), נראה כמה הבדלים בולטים. קודם כל, כמות האנשים. יעקב היה נשוי ל-4 נשים שונות, מה שיצר חיכוכים ובעיות משל עצמן (ראובן והדודאים, ראובן ובלהה וכו'). טום היה נשוי לאשה אחת, וכל מהות המשפחה היא יחידה מלוכדת אחת. ליעקב נולדו 13 ילדים, לעומת 12 הילדים במשפחת בייקר. בחיים הפוסט-מודרניים, בו לכל אחד יש את הייחודיות שלו ואת דרכו האישית, אצל משפחת בייקר יש לחלק מהילדים חדרים משל עצמם, כל אחד נוטה לכיוון אקדמי אחר ולכל אחד יש את הייחודיות שלו (אפילו ההורים מתחילים לנסות להגשים פנטזיות תעסוקתיות ולפתח את הקריירה האישית שלהם על חשבון כל המשפחה).

כמובן שבני יעקב ניחנו אף הם כל אחד בייחודיות משלו, שבאה לידי ביטוי בברכות האישיות שקיבלו מאביהם (ואחר כך בברכות משה לצאצאיהם). אך אצל בני יעקב כולם ללא יוצא מן הכלל היו רועי צאן. אם נסתכל על האחים המקראיים שקדמו לבני יעקב, נראה שקין והבל עסקו בתחומים שונים (רעיית צאן ועבודת אדמה), יצחק וישמעאל נבדלו אף הם בבחירת המקצוע (איש צמוד קרקע לעומת נווד במדבר) ויעקב ועשו הלכו גם הם לאפיקים שונים זה מזה (צייד לעומת רעיית צאן). לעומתם, בני יעקב כולם המשיכו את מסורת אביהם, והתמקצעו בעבודה שעבד אביהם בתמורה לנישואיו עם רחל ולאה. זה אולי מה שאיחד אותם לכדי מקשה אחת של שבטי ישראל (גם כשבאו ליוסף בשנות הרעב, הם היו צוות מגובש של עשרה אחים).

בסרט רואים את שיתוף הפעולה של הילדים בעבודות הבית ובלוגיסטיקה היומיומית של ניהול בית עם כל כך הרבה נפשות. אצל בני יעקב, יכולים לראות (בהמשך הספר) את הדאגה אחד לשני, חיפוש מזון במצרים, שאילת שלום האחים ע"י יוסף ועזרה כוללת בניהול הבית. יעקב היה בסביבות גיל 90 כשנולדו רוב ילדיו וסביר להניח שברגע שיכלו תרמו את חלקם בניצוח על משימות הבית הרבות.

ילדי משפחת בייקר מחפשים כל הזמן תשומת לב אישית מההורים, ובמיוחד מאימם, דבר שכמעט בלתי אפשרי במשפחה גדולה כל כך. לפחות אצל יעקב היו 4 נשים שונות, וכל אם יכלה לטפל בילדיה שלה. ולסיום ההשוואה, ניתן להזכיר שבשתי המשפחות נעלם אחד הילדים כתוצאה מיחס מזלזל של שאר האחים. אך אם אצל משפחת יעקב יוסף נמכר לעבדות אחרי שנזרק לבור ע"י אחיו, במשפחת בייקר רואים התגייסות כללית של כל בני המשפחה ברגע שמארק נעלם. אף אחד לא נרגע עד שהוא חוזר הביתה בשלום.

מצד שני, המדרש מתאר את הסוגיא אותה למדו יוסף ויעקב לפני מכירתו למצרים, מה שמצביע על הקשר האישי שהשתדל יעקב אבינו להקדיש לילדיו.

'12 במחיר 1' נותן לנו הצצה קטנה לתוך חיי משפחה גדולה, אל תוך מערכות היחסים המיוחדות הנרקמות בין האחים ובין הוריהם, אל האתגרים בחייהם היומיומיים ואל דרכים שונות לפתרונן.

בקישור הבא, ניתן לצפות בכתבה על משפחה מצפת עם 19 ילדים (כולל שיטות פעולה לוגיסטיות של מעקב אחרי כל כך הרבה ילדים).

[embed]

]

יעקב אבינו ידע לזהות אצל כל אחד מילדיו את נקודת האור הייחודית לו ולפתחו בדרכו שלו. זכיתי לראות את מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין לומד תורה עם נכדיו בבית המדרש, מה שגם עשה עם ילדיו על בסיס יומיומי וקבוע, והעמיק עמם את הקשר האישי תוך היותו דוגמא אישית לתלמידיו הרבים שניסו ללכת בעקבותיו. השאלה שנשאר לנו לשאול את עצמנו היא כיצד ניתן בעולם השונה כל כך היום לתת את תשומת הלב הראויה לכל ילד כפי שהוא צריך וזקוק לו. ככל שנמשיך לשאול את השאלה הזאת, נזכה אולי להעמיק את הקשר עם ילדינו ותלמידינו, כך שירגישו את האהבה והתמיכה של הוריהם ומוריהם. וכמו שאמר פעם הרב שלמה קרליבך: "כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו".

שבת שלום

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן