לפרשת דברים

מהו הקשר בין הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם". אותו אנו קוראים פסוק במנגינה של מגילת איכה לבין מגילת איכה ?

חדשות כיפה הרב יעקב מאיר 18/07/07 00:00 ג באב התשסז

פרשת השבוע, פרשת דברים, נקראת תמיד בשבת שלפני תשעה באב. הפרשה כוללת את תחילת נאומו של משה רבינו לפני מותו, ובו דברי התוכחה שלו לעם ישראל.

אחד מפסוקי התוכחה הוא "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם". אנו קוראים פסוק זה במנגינה של מגילת איכה, שאותה אנו קוראים בתשעה באב כדי לזכור את מוראות החורבן. מהו הקשר בין פסוק זה לבין מגילת איכה ? המדרש אומר שזהו קשר של ניגוד, של הזדמנות שהוחמצה:


"אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד (הפסוק הראשון של מגילת איכה)".


אך על מה בדיוק מבוסס המדרש הזה, האם רק על הדמיון שבמילה הפותחת את שני הפסוקים, או שישנו כאן קשר רעיוני ?

רש"י על הפסוק "איכה אשא לבדי" אומר "מלמד שהיו ישראל טרחנין", ומסביר שם, שבני ישראל לא ויתרו על שום הזדמנות של הגעה לבית משפט ושל סחיבת הדיונים ביניהם. משה רבינו שלא יכל לעמוד בעומס, הקים את מערכת המשפט ההיררכית הראשונה של עם ישראל (שרי אלפים, שרי מאות וכו). אך הבעיה הטכנית של משה עדיין אינה מצדיקה קריאה עצובה של הפסוק הזה, וכנראה שישנה כאן בעיה נוספת, מלבד העומס על בתי המשפט.

אולי ניתן למצוא את הבעיה במדרש אחר מפתיע מאוד. התלמוד מחפש את הסיבה לחורבן ירושלים ואומר:


"לא חרבה ירושלים אלא מפני שהעמידו דבריהם על דין תורה".


ומי שקורא מתקשה להאמין, מכל הסיבות שבעולם, מצאה הגמרא דווקא את קיום דין תורה כסיבה לחורבן ? אדרבה, מדוע לא מצויינת סיבה זו דווקא כסיבה לגאולה ? מה רע בכך שעם ישראל ירצה להישפט דווקא לפי דין תורה ? כאן יש לשים לב למילה אחת חשובה - "אלא", כלומר "רק". כלומר, אין שום בעיה עם מי שרוצה לדון בדיני תורה, וזהו אף דבר טוב ומומלץ, הבעיה נעוצה באי ההזקקות המוחלטת גם לאפשרות אחרת המוזכרת שם בגמרא - "לפנים משורת הדין". כאשר אדם מחליט ללכת לבית המשפט הדן לפי דין תורה, אין בכך פסול, אך אם חברה שלמה אינה מוכנה להתפשרות, אינה מוכנה לשום סוג של ויתור ביחסים שבין אדם לחבירו, אזי אין זאת רק בעיה של העומס על בתי המשפט, אלא של יחסים לא תקינים ברמה המוסרית. שורת הדין צריכה להוות את הפתרון האחרון הבא רק לאחר שאין דרך לפתור את הסכסוך בפשרה בין שני הצדדים. "אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד", לו היינו זוכים לאמץ את ביקורתו של משה, ולהיות יותר גמישים ביחסינו עם האחר, לא היינו נזקקים לעבור את מוראותיו של החורבן. ועכשיו שלא זכינו הרי עלינו ללמוד את הלקח מן החורבן - הבית שנחרב על שורת הדין יבנה בע"ה על לפנים משורת הדין.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן