סגור

פרשת בחוקותי: על הערכים

פרשת היובל, מוסיפה עוד פרמטר לערך השדה- המרחק מהיובל הבא.

ד"ר משה מאיר
יח באייר התשעט
,
23 במאי, 2019 10:20

צילום: shutterstock

הפרשה הקודמת - פרשת בהר - פרשה את הרעיון המהפכני של היובל. בפרשתנו, אנחנו נפגשים עם האדוות של המהפכה, מערכות כלכליות ומשפטיות המושפעות ממנה:

וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַה' וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם.
וְאִם הַמַּקְדִּישׁ יִגְאַל אֶת בֵּיתוֹ וְיָסַף חֲמִישִׁית כֶּסֶף עֶרְכְּךָ עָלָיו וְהָיָה לוֹ.
וְאִם מִשְּׂדֵה אֲחֻזָּתוֹ יַקְדִּישׁ אִישׁ לַה' וְהָיָה עֶרְכְּךָ לְפִי זַרְעוֹ זֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים בַּחֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כָּסֶף.
אִם מִשְּׁנַת הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ כְּעֶרְכְּךָ יָקוּם.
וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ.[1]

לכל מוצר בשוק יש ערך. הערך - איננו ערך מוחלט. הוא תלוי בגורמים שונים. חכמי הכלכלה העמידו את התנאי הבסיסי לערכו של מוצר, ביחס שבין ההיצע ובין הביקוש. פרשת היובל, מוסיפה עוד פרמטר - המרחק מהיובל הבא. ככל שיש יותר שנים עד היובל, ערך השדה עולה. שהרי, ביובל, יחזור השדה לבעליו. במרחבי משנת החכמים, פרושים עוד גורמים לערך, חלקם משותף לכל שוק, חלקם קשור לשדה המשחק ההלכתי.

המושג 'ערך', משמש אותנו גם באזור שפה אחר, באזור האתיקה והמוסר. האם הכלל שהצגנו - השתנות הערך בהתאם לגורמים שונים - תקף גם ביחס לערך המוסרי? בכדי לענות על השאלה הזאת, יש להקדים ולהתבונן במושג ה'ערך' המוסרי. ישעיהו לייבוביץ', עסק רבות בהגדרה זו, הנה חלק מפרי התבוננותו [ע"פ 'שיחות על מדע וערכים']:

  • 'ערך' איננו 'ידע' מסוים.
  • 'ערך' מנוגד ל'צורך'.
  • 'צורך' ביחס לטבע, מורה על 'הכרח' [אבן צריכה ליפול].
  • 'צורך' ביחס לאדם, מורה על 'ראוי'. [אני צריך ללכת לבקר את חברי החולה].
  • 'צורך' שהוא ה'ראוי' הוא 'דרישה' שהאדם נדרש לעשות.
  • יש משמעות נוספת ל'צורך' בהקשר של האדם. 'האדם צריך לאכול'. המבנה הפיזי של האדם מצריך אותו לאכול, אבל הוא יכול להתגבר עליו מפני שהוא רוצה לצום או לשבות רעב. מכאן שביחס לאדם, מושג ה'רצון' קשור ל'צורך'.
  • 'אדם צריך להיות הגון' לא מתאים להוראה [ג] - ל'הכרח'.
  • [ז] לא מתאים ל[ו], כיוון שב[ו] יש תועלת באכילה.
  • [ז] משמעו 'צורך' שהוא מצד הראוי, ולא מצד הצורך התועלתני.
  • 'למה אתה צריך להיות הגון?' התשובה לכך היא 'מפני שאני רוצה'. ה'רצון' הזה, מנוגד ל'תועלת'.

עד כאן פרי ההתבוננות של ליבוביץ' במושג ה'ערך'. אפשר לחלוק עליו, אבל בואו וניקח את המושג שלו ונתבונן בו לאור פרשתנו. האם ערך הוא מושג מוחלט או יחסי?

קאנט חשב שערך חייב להיות מוחלט, אחרת הוא לא יכול לתפקד כערך. אם האיסור לשקר הוא ערך, הרי - לדעתו - הוא תקף גם כשרוצח רודף אחר אדם, האדם מתחבא בביתך, והרוצח שואל אותך אם הוא מתחבא בביתך. אם תשקר - תציל את חייו, אבל תפגע בערך. אם לא יהיה ערך של איסור לשקר, החברה תתמוטט. לכן - חושב קאנט - עליך לומר לו את האמת.

חכמים חשבו אחרת. הם הורו שמפני דרכי שלום, מותר לשקר. הצורך קטן יותר מאשר במקרה של קאנט, ובכל זאת. כיוון שערך הוא יחסי. אין ערך מוחלט. כמו הערך הכספי של השדה, שהוא יחסי - ביחס ליובל.

אבל אם ערך הוא יחסי, מה המשמעות שלו?
אתגר קרת בסיפור 'אל תעשה את זה!' [בתוך 'תקלה בקצה הגלקסיה'] מספר על איש ההולך עם בנו ולפתע מבחין באדם העומד על ראש הגג ומתכוון לקפוץ. הוא צועק לו 'אל תעשה את זה!' הוא מבין שהאדם הולך להתאבד. הילד שלו חושב שלאדם הזה יש כוחות על והוא הולך לעוף. הוא תופס את הילד שלו - בן חמש - ומתחיל לעלות לגג כדי להציל את האיש. שכנה רואה אותו וחושבת שהוא הולך לזרוק את הילד וקוראת לו 'אל תעשה את זה!'. מתברר שהאיש - האבא - גרם לתאונה בה נהרגה אשתו. הוא רצה להתאבד והחליט שלא. מתברר שהשכנה איבדה ילד. בסוף - הוא לא הספיק, האדם קפץ. הילד מאשים את אבא שבגללו לא ראו את האיש עף, מלמטה ראו יותר טוב. שלושתם - אבא ילד ושכנה - יושבים לאכול גלידה.

החיים הם ערך. יש מצבים שבעיני האדם הם מאבדים את ערכם. התורה אוסרת על ההתאבדות, אבל בין לאיש ההלכה ובין למי שאינו איש הלכה - הרצון במצב שכזה הוא למות. השאלה עם הערך יגבר. יש מצבים נוספים - יציאה לקרב. יש בה סכנת מוות. איך היא נאבקת בערך החיים? ערכים ורצונות נאבקים כל הזמן זה בזה. יש רצונות שהופכים לערכים, ויש ערכים שהופכים לרצונות. זאת מערכת דינאמית שאיננה יכולה לנווט את האדם, על האדם להעמיד אותה בכל יום ויום. ערך הוא רצון המוכן לגבור על רצון אחר ועל צורך. היכולת לגבור ולהתגבר היא מהותו, לכן הוא כלי עבודה חשוב לפלס את הדרך בחיים. אני בונה לעצמי יום יום את מערך הערכים שלי, ומוכן להגמיש ולשנות אותו לאור הנסיבות - בהם צצים ערכים אחרים, נעלים וחשובים יותר.

גם חכמים עמדו על הסוד הזה. הם חידשו מערכות של התנגשות בין ערכים, בהם ערך דוחה ערך. מילה דוחה את השבת. פיקוח נפש דוחה שבת. מה עושים כאשר ערך לוויית המת מתנגש בערך לימוד תורה? יש הטוענים שההכרעה ההלכתית מורה שאין התנגשות בין ערכים, שבשורה התחתונה ההלכה מורה מהו הערך והוא הופך להיות מוחלט. אני חושב שמשנת החכמים מורה שערכים מתנגשים זה בזה, וגם אם נפסקה הלכה בהתנגשות אחת - תורת ההתנגשות במקומה עומדת. איש ההלכה חייב כל הזמן להתמודד עם התנגשויות, להכריע ולבחור. יש חולקים עלי.

זאת תורת הערכים - הכלכליים, והמוסריים. הם דינאמיים ומשתנים ובכל זאת - כלי העבודה לחיים בעלי משמעות.  

 

[1] ויקרא כ"ז י"ד - י"ח

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
העברת
מתנות
לאביונים
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב יהודה מרמורשטיין בראיון מיוחד לחדשות כיפה צילום: חדשות כיפה

מרגש: הסיפור מאחורי עמותת 'עלה'

קרא עוד