בהעלותך - לצאת לפנסיה

בפרשתנו "בהעלותך" אנו פוגשים את תנאי התעסוקה של הלווים שהיו מופקדים על הצדדים הטכניים של המשכן. הם פירקו, סחבו ובנו את הכל בכל חניה מחדש. הם היו 'הגוף' המבצע, ומשום כך ניתן להם גיל פרישה, 50

הראלה ישי 04/06/15 00:04 יז בסיון התשעה

בהעלותך - לצאת לפנסיה
פרטי, צילום: פרטי

'זה לא הגיל - זה התרגיל' - סיסמא מוכרת וקליטה אך לא אמינה במיוחד. לאף אחד מאתנו לא נעים לגלות עוד כמה שערות לבנות על הראש או קמטים על הפרצוף, ולצערנו הרב, חוסר הנעימות הזה יכול להתפתח ולהפליג למקומות רחוקים ומסוכנים. אמנם התחתנו במצב מסוים אך מה לעשות, הזמן עושה את שלו, לא נעים להודות, אבל הזדקנו.

בפרשתנו "בהעלותך" אנו פוגשים את תנאי התעסוקה של הלווים שהיו מופקדים על הצדדים הטכניים של המשכן. הם פירקו, סחבו ובנו את הכל בכל חניה מחדש. הם היו 'הגוף' המבצע, ומשום כך ניתן להם גיל פרישה, 50. לעומתם, תפקידם של הכהנים היה שונה בתכלית, הם הקריבו קורבנות, הקטירו קטורת וכו'. הם היו הלב, הפנימיות, ולנפש אין גיל פרישה, אף אחד לא יכול להוציא אותה לפנסיה.

לעומת הגוף שמתבלה עם השנים, הנפש מרוויחה מתהליך ההתבגרות והזקנה, כמו יין משובח שהזמן שעובר רק מיטיב עמו.

האמון הרב שיש לנו בגוף ובכוחותינו הפיזיים השכיח מאתנו את העובדה שלנפש יש חוקים משלה, היא בעלת חיים ורעננות עצמיים, היא לא תלויה בשום דבר ובאף אחד. גם בגוף מקומט עם זקן ארוך ולבן יכולה לשכון נפש צעירה ורעננה.

בידינו הבחירה, האם לתת לתהליך ההתבלות של הגוף להבלות גם את עולמנו הפנימי, לתת לו לחבל במערכת הזוגית ובתא המשפחתי עד שנאבד עניין וחשק, או לשמוח בכל שניה שעוברת, להאמין שככל שאנו מתקדמים, האהבה רק גדלה והחיבור רק מעמיק.

הכותבת היא בעלת משרד השידוכים דו-לב.

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר