פרשת בא: יש לנו בנות שונות זו מזו

החכם שואל מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה ה’ אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם?

בתורה הוא מקבל תשובה מפורטת: "וְאָמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּצִיאֵ֧נוּ ה’ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ וַיִּתֵּ֣ן ה’ אוֹתֹ֣ת וּ֠מֹפְתִ֠ים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכׇל־בֵּית֖וֹ לְעֵינֵֽינוּ׃ וְאוֹתָ֖נוּ הוֹצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֙עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֵֽינוּ׃ וַיְצַוֵּ֣נוּ ה’ לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כׇּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־ה’ אֱלֹהֵ֑ינוּ לְט֥וֹב לָ֙נוּ֙ כׇּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשׂ֜וֹת אֶת־כׇּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י ה’ אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ (דברים ו, כ-כה).

ואילו ההגדה עונה לו על משהו שכלל לא שאל: "וְאַף אַתָּה אֱמוֹר לוֹ כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח: אֵין מַפְטִירִין אַחַר הַפֶּסַח אֲפִיקוֹמָן".

פרשת השבוע פרשת בא

הרשע שואל: מָ֛ה הָעֲבֹדָ֥ה הַזֹּ֖את לָכֶֽם? תשובת התורה אליו היא בהסבר מסודר: "וַאֲמַרְתֶּ֡ם זֶֽבַח־פֶּ֨סַח ה֜וּא לַֽה’ אֲשֶׁ֣ר פָּ֠סַ֠ח עַל־בָּתֵּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּמִצְרַ֔יִם בְּנׇגְפּ֥וֹ אֶת־מִצְרַ֖יִם וְאֶת־בָּתֵּ֣ינוּ הִצִּ֑יל וַיִּקֹּ֥ד הָעָ֖ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃ וַיֵּלְכ֥וּ וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה ה’ אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ" (שמות יב:כו-כח).

ואילו ההגדה מקשה עליו ומדגישה לנו את המילה "לכם" בשאלתו, ומכריזה עליו שהוא מוציא עצמו מן הכלל, וזאת למרות שגם החכם אמר "אתכם" בגוף שני! אלא שבענין הרשע הקפידה ההגדה: "וּלְפִי שֶׁהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל כָּפַר בְּעִקָּר. וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו וֶאֱמוֹר לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם". לִי וְלֹא־לוֹ. אִלּוּ הָיָה שָׁם, לֹא הָיָה נִגְאָל", אך... איפה אמרה (לו) התורה: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם"?

שאלת התם כביכול פשוטה: מַה־זֹּ֑את? התורה גם לו נותנת הסבר מפורט: "וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו בְּחֹ֣זֶק יָד הוֹצִיאָ֧נוּ ה' מִמִּצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ וַיְהִ֗י כִּֽי־הִקְשָׁ֣ה פַרְעֹה֮ לְשַׁלְּחֵ֒נוּ֒ וַיַּהֲרֹ֨ג יְהֹוָ֤ה כׇּל־בְּכוֹר֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִבְּכֹ֥ר אָדָ֖ם וְעַד־בְּכ֣וֹר בְּהֵמָ֑ה עַל־כֵּן֩ אֲנִ֨י זֹבֵ֜חַ לַֽיהֹוָ֗ה כׇּל־פֶּ֤טֶר רֶ֙חֶם֙ הַזְּכָרִ֔ים וְכׇל־בְּכ֥וֹר בָּנַ֖י אֶפְדֶּֽה׃ וְהָיָ֤ה לְאוֹת֙ עַל־יָ֣דְכָ֔ה וּלְטוֹטָפֹ֖ת בֵּ֣ין עֵינֶ֑יךָ כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִיאָ֥נוּ ה' מִמִּצְרָֽיִם" (שמות יג, יד-טז).

ההגדה לעומת זאת בחרה רק בפסוק הראשון מתוך ההסבר: "בְּחוֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". זהו, די והותר!

וזה שאינו יודע לשאול? עליו אמרה התורה: וְהִגַּדְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא לֵאמֹ֑ר בַּעֲב֣וּר זֶ֗ה עָשָׂ֤ה ה' לִ֔י בְּצֵאתִ֖י מִמִּצְרָֽיִם׃ וְהָיָה֩ לְךָ֨ לְא֜וֹת עַל־יָדְךָ֗ וּלְזִכָּרוֹן֙ בֵּ֣ין עֵינֶ֔יךָ לְמַ֗עַן תִּהְיֶ֛ה תּוֹרַ֥ת ה’ בְּפִ֑יךָ כִּ֚י בְּיָ֣ד חֲזָקָ֔ה הוֹצִֽאֲךָ֥ ה’ מִמִּצְרָֽיִם׃ וְשָׁמַרְתָּ֛ אֶת־הַחֻקָּ֥ה הַזֹּ֖את לְמוֹעֲדָ֑הּ מִיָּמִ֖ים יָמִֽימָה (שמות יג, ח-יא), ואילו ההגדה קצרה והדגישה לנו: אַתְּ פְּתַח לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה’ לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. רגע, זה נשמע מוכר! אכן, זו תשובת ההגדה לרשע. חז"ל רומזים לנו שיש קשר מסוכן בין אדישות ורשעות. ידועה האמירה המפורסמת (למרות שלא ברור מי אמר אותה בראשונה): "כל מה שנחוץ כדי שרוע יגבר, הוא שמספיק אנשים טובים לא יעשו כלום".

המהר"ל מפראג שואל בהגדה לפסח שלו, למה התייחסה התורה דוקא לארבעה בנים אלו? וכי אין סוגי בנים נוספים, כמו הבן הפיקח, השוטה, או העצלן? מדוע אליהם לא התייחסה התורה באופן מפורש?

בנוסף, נשאלת השאלה, למה הראשון הוא החכם, ואילו השני הוא הרשע? הלא אם הראשון הוא החכם, השני שכביכול עומד נגדו, היה צריך להיות שוטה, או לחילופין, אם אנחנו דנים בבן רשע, הרי לעומתו היה צריך להיות צדיק, ולמה נכתבים החכם והרשע כביכול אחד נגד השני?

ונראה לומר, כך לפי המהר"ל, שודאי ישנם סוגי ילדים נוספים אולם כאן אנו עוסקים במצווה להעביר את המסר והידיעה, ולכן יש להתייחס אליהם דוקא ביחס לצורת קליטתם, קבלתם והתייחסותם לידיעות המועבורת אליהם, וכלפי תכונות אלו של קבלת הידיעות והשימוש בהם, יש, לדעת המהר"ל, רק ארבעה סוגים:

האחד, מי שבידיעות וההשכלה שיש לו, משתמש כבסיס להתפתחות נוספת, ומנסה מתוך מה שכבר יודע, להוסיף ולהחכים. זהו ה"חכם", כי הוא עסוק כל ימיו בקניית חוכמה והוספת דעת.

השני (וכוונתו לתם) טוב לו במה שכבר בידו, וחסרון ידיעתו לא מפריע לו, רק כשיראה משהו שעומד בסתירה לידיעותיו הקודמות, ינסה לברר "מה זאת". אדם כזה נקרא "תם": הוא מרגיש שלם ולא בהכרח מחפש להוסיף ידע. כך נאמר על יעקב בתחילת דרכו "איש תם יושב אוהלים" (בראשית כה,כז), ולכן, החיים מטלטלים אותו ומציבים לו אתגרים שונים כדי לאפשר לו להתפתח ולגדול למי שהוא צריך להיות כאבי האומה.

השלישי (כוונתו לרביעי בהגדה) לא רק שלא מחפש ידע, אלא גם כשנתקל בדברים שונים ומשונים, לא מנסה להתעניין בהם, והוא "אינו יודע לשאול".

לעומת שלושתם הסוג הרביעי (הרשע בהגדה) שונה. הוא לא נמצא בהמשכיות לאחרים, אלא הוא בעל אותה תכונה כמו החכם: הוא מעוניין להשתמש בידיעות שלו להוסיף חוכמה, אלא שמטרתו בחוכמתו היא להרע. חז"ל מאירים לנו כאן שהתכונה עצמה איננה הענין, אלא איך אנחנו משתמשים בתכונות שלנו.

פרשת השבוע פרשת בא

זאת ועוד: בעברית אנחנו מדברים על "יצר הרע" אבל לא על "יצר רשע", למרות שבאנגלית שניהם יתורגמו אותו הדבר. מהו בעצם ההבדל בין "רע" ורשע"?

ה"רע" עושה טעויות, נסחף אחרי יצרו, לא בוחר נכון ונופל מדרך הישר. כל זה יכול לקרות לכולנו, ועל כך אפשר לעשות תשובה ולתקן דרכנו. אבל הרשע, ע"פ חכמי ההגדה, הוא לא מי שסתם טעה, אלא מי שמטרתו היא ללעוג ולקלקל לאחרים.

על דרך הפשט, ההבדל בין שניהם הוא האות "שין" שצורתה כשיניים. האות שין מספרת לנו על משהו שחוזר על עצמו שוב ושוב כמו לעיסת אוכל בשיניים או כמו שנאמר לנו "ושיננתם לבניך", לימוד שאנחנו חוזרים ו"משננים" אותו. לכך נאמר "הקהה שיניו" – צריך להוציא את ה"שין" מתוך הרשע כדי שיהיה לסתם רע! כך, הוא יוכל לעשות תשובה ולתקן את דרכיו, ואנחנו נוכל להתמודד איתו.

אך אולי החשוב מכל כאן שכבר התורה הבינה שיש לנו ילדים שונים, ושכל אחד מהם הוא עולם ומלואו וזקוק לדרך חינוך שונה. דבר זה היא מדגישה לנו דוקא בפרשה הזו, ביציאה מעבדות ושעבוד לחירות וגאולה. חלק מהחירות היא היכולת להיות מי שאנחנו, ולאפשר זאת לאחרים, גם לילדינו. הדבר נכון במיוחד בחינוך: אותו ההסבר לא ידבר לכולם באותה צורה והדבר מצריך עבודה, עקשנות ויציריות, אך עדיין, אין זו סיבה לוותר על העברת הסיפור שלנו מדור לדור.

הכותבת היא הרבנית ד"ר מיכל כהנא, מורת דרך, מלווה רוחנית ויותר מכל, תלמידה ומורה לתורה ותלמוד במסגרות שונות בארץ ובחו"ל . הבלוג השבועי שלה נמצא ב - http://www.miko284.com