חדשות כיפה

פרשת בא: ליל כלולות הפסח- כיצד?

ליל הסדר הוא אחד מן הזמנים שעם ישראל אוהב לחגוג. בכל מגזר, בכל חברה, בארץ ומחוצה לה מתכנסים בני משפחה או חברים וחוגגים את ליל הסדר כרצונם. לילה אהוב.

צילום: shutterstock

הלילה הזה הוא זכר ליציאת מצרים. יציאה היסטורית של עם מעבדות לחרות. הרב קוק הכתיר את האירוע כדוגמא היסטורית של 'אביב העמים'. ממנו ילמדו את האידיאל של החופש.

אבל יש בו בלילה הזה נקודה פנימית נסתרת נוספת. זהו בעצם ליל הכלולות שלנו עם הקב"ה. הכנת השה לזבח פסח, מריחת הדם על המשקוף והמזוזות, מעין ביאה ראשונה. תלבושת מיוחדת ,הכנה למסע. מתנות שאולות מהשכנים. הכנת לחם בחיפזון וגולת הכותרת התכנסות בבית פנימה ואכילת צלי הפסח. חתונה. קבלה והכרזה שאנו שייכים לגואלנו- ה'.

בפרשתנו, פרשת בֹּא, מכין הקב"ה את משה ואת בני ישראל להנהגת ליל סדר עתידי. נמסרות מפי ה' הוראות לעתיד קרוב והוראות לעתיד רחוק.

וְהָיָה כִּי-תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לָכֶם--כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר; וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הָעֲבֹדָה הַזֹּאת.   וְהָיָה, כִּי-יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם:  מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת, לָכֶם.   וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח-פֶּסַח הוּא לַיהוָה, אֲשֶׁר פָּסַח עַל-בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת-מִצְרַיִם, וְאֶת-בָּתֵּינוּ הִצִּיל; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲווּ.

על המילה 'פסח' כותב הרב יצחק הוטנר בספרו פחד יצחק :

" כפל ביטוי מצינו בעניין פתיחת הפה בליל ט"ו. ביטוי אחד אומר: כל המרבה לספר הרי זה משובח. והביטוי השני אומר: לחם עוני. לחם שעונין עליו דברים הרבה."(מאמר טז)

הרב הוטנר מסביר שהמילה 'פסח' מורכבת משתי תיבות: פה- סח. מצד אחד אנו יושבים ומדברים הרבה ביציאת מצרים, מוציאים מן הפה דיבורים רבים. מצד שני ובמשולב אנו גם מכניסים לפה את הסימנים והמאכלים הקשורים למצוות הספור. מצה ומרור וכו'. לחם עוני.

כל זה, מסביר הרב, קשור לאמרה 'עשרה קבין שיחה ירדו לעולם תשעה מהם נטלו נשים' וקשור לרש"י על הפסוק בבראשית: ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך, רש"י : אע"פ, שאליו תשוקתך, מכל מקום אין לך רשות לתובעו בפה.

והנה כשעצמיותו של אדם סגורה היא באוצרו הפנימי, ואי אפשר לו לבטא אותה במישרים ובהדיא, הרי היא בוקעת ועולה מתוכו דרך צדדים וצדי צדדים, ולא עוד, אלא שהצדדים מתפתלים זה בזה, עד כדי כך, שהביטוי נאחז בסבך בקרני הצדדים הללו, וממילא בא החזון בריבוי דברים.

קצרה היריעה להביא כאן את דבריו הנפלאים. אך תמצית דבריו היא שאנו, עם ישראל, יושבים בליל הסדר כאשה המצפה לדודה. מכיוון שהמציאות עדין רחוקה משלמות, אין ביכולתנו להביא לידי ביטוי את אהבתנו השלימה. אין ביכולתנו לבטא את כל כמיהתנו, ערגתנו לקב"ה, אז אנחנו משתמשים בכל מיני קבין של שיחה. שירים, פתגמים, הגדות מצוירות, טקסים וכל מיני אכילות. אלו הן תשעה קבין של שיחה שנטלנו כנשים כדי שבאיזה שהוא אופן נבטא את חשקנו לה'. כמו אשה שמוצאת לעצמה כל מיני דרכי ביטוי להביע את אהבתה הכמוסה המסותרת לבעלה.

מאז למדתי את המאמר הנפלא הזה מהרבנית רבקה שפירא, אני נוהגת לדבר עליו ולהסביר אותו מדי שנה לפני פסח.

אך בזמן האחרון אני שואלת את עצמי אם לא הגיע הזמן להציף את אהבתנו לגואלנו בצורה גלויה ולעשות את מה שהוא ציווה אותנו, לפני יציאתנו לגלות: להקריב את קרבן פסח! מה נשאר לנו מפסח? ניקיונות מעייפים. התעסקות מיותרת במצות יד או מכונה. בדיקת הכשרים במרכולים וריצה אחרי קניית בגדים לחג. כל זה טוב ויפה, אם מקיימים את מצוות הפסח כהלכתו- הקרבת קרבן פסח! אני כבר רואה בדמיוני איך אנו ממנים את אחד הילדים לקנות שה עבור המשפחה, שולחים אותו להר הבית בערב פסח. ברכב, ברכבת הקלה, אין בעיה להזדרז ולחזור הביתה לאכילת כולנו מזבח הפסח. רחובות ירושלים, המלונות, האכסניות, יהיו בתפוסה מליאה ותושבי ירושלים יתארגנו לקליטת החוגגים.

 וכי יאמרו אליכם בניכם: מה העבודה הזאת לכם! רגע, גם היום אומרים לנו, לא רק הבנים, אלא גם אנשים בצבור: מה העבודה הזאת לכם! מה אתם צריכים את המנהגים הפרימיטיביים הללו...להזכירכם ,בהגדה של פסח אלו הן מילותיו של הרשע, לא עלינו....

כן, אנחנו רוצים ,לא בדרך הסמויה והנפתלת כמו שמתאר אותה הרב הוטנר, אלא בצורה גלויה ופומבית. אין זה אומר שיתבטל ליל הסדר, אלא יתווסף לו המימד הגלוי של ביטוי האהבה בין עם ישראל לגואלנו ה'. בפרשתנו, בני ישראל רק שומעים שיום יבוא הם יגיעו לארץ המובטחת. הם מאמינים ומקבלים. אנחנו בדורנו, כבר הגענו לארץ המובטחת, בחסד ה' עלינו, שבעים שנה אנו חוגגים את היציאה הזו מעבדות לחרות. הגיע הזמן לחוג אותה כמו שצריך. הקרבת הפסח בהר הבית!

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: צופיה לקס - יהושוע מנשה יאיר אורבך - רנה גרשי לוי נויה מנדל- רובי נח - רגעים של שמחה אחיות במה- אבישג שאר ישוב

צפו: סידרנו לכם פורים שמח!

קרא עוד