על החופש הגדול, ימי בין המצרים והרצון לתיקון

מדוע יש לנו נטייה, בעיצומה של הנאה, לזכור גם את החוסר וקושי? בנימין שינברג משוכנע שהדבר טבוע עמוק בערכי היהדות, כמו גם האמירה הישראלית הכל כך נפוצה: "יהיה בסדר"

בנימין שינברג
ג באב התשעז
,
26 ביולי, 2017 15:04
לא רק נהנים בחופשת הקיץ

לא רק נהנים בחופשת הקיץצילום: פלאש 90. ליאור מזרחי

חופשת הקיץ תופסת אותי תמיד ברגשות מעורבים, עוד מאז שהייתי נער. רצה הגורל ויולי-אוגוסט חופפים לימי 'בין המצרים', אותם שלושה שבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב. וכך, בזמן שבו אמורים לעשות חיים וליהנות בלי סוף אנחנו מוצאים את עצמנו מוגבלים - פחות בריכה וים, פחות סרטים, פחות מוזיקה.

התחושה הזו מזכירה לי את שבירת הכוס בחתונה. מחיאות הכפיים של מאות האורחים אולי מבלבלות לפעמים, אבל בשורה התחתונה יש כאן שבירה, מעשה של הרס. ברגע הכי מאושר בחיים, בזמן שבו הכל נראה שלם - אנחנו מזכירים לעצמנו שבעצם לא. משהו עדיין שבור.

ההרגשה הזו מלווה אותנו כל החיים. אנחנו נהנים, מתקדמים, מתפתחים, אבל ברקע תמיד עומדת איזו מועקה. משהו בסיסי מאוד מרגיש לנו חסר. מידי פעם זה מתפרץ - משבר ביחסים, קשיים בעבודה, מוות של אדם קרוב.

האם יש סיכוי לשינוי? האם אי פעם המציאות תתעלה מעל כל החסרונות? השכל אומר שלא. הרי החסרונות רבים כל כך! אבל האינסטינקט הישראלי מתעקש שכן. תשאלו ישראלי ברחוב, "מה יהיה?". התשובה המיידית היא "יהיה בסדר". איך אתה יודע? מי אמר לך שיהיה בסדר?!  תחושה פנימית בלתי מוסברת מבטיחה לנו שבסוף יהיה טוב.

בית המקדש. לא פעם כשאני מדבר עם אנשים על המקדש אני נתקל ברתיעה. "אתה באמת מייחל להקמת המקדש? בית מטבחיים עם ריח של מנגל כל היום?"

אז כן, אפשר להתייחס כך למקדש כמו שאפשר להתייחס לנישואים וילדים כאל "ערימות כלים וריח של חיתולים". כשמסתכלים רק על הפרקטיקה במנותק מהמהות היא באמת נראית סתמית, אפילו מרתיעה.

אבל מאחורי הפרקטיקה היהודית יש מגמה, ישנה שאיפת טוב ותיקון רדיקאלית. אותה עמדה נפשית שמאמינה ש'יהיה טוב' היא זו שאומרת בכל שנה 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה'. אותם נביאים שהתנבאו על קץ המלחמות ושלום עולמי, על תיקון כל החסרונות עד החיסרון הגדול מכולם, "בילע המוות לנצח"; הם אותם הנביאים שהבטיחו "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים".

אז האם המקדש רלוונטי בדורנו? בעיניי הוא הדבר הכי רלוונטי. דור של התקדמות כל כך גדולה מצד אחד ותחושת חוסר פנימי מצד שני, דור ששואף בכל מאודו לתיקון מוחלט של המציאות אבל אינו רואה שום דרך מעשית לעשות זאת - הדור הזה מבין שחייב להיות במציאות רובד עליון יותר, עומק אלוקי שנותן משמעות לחיים ויביא בסופו של יום לשלמות אינסופית כאן בתוכנו.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
אילוסטרציה צילום: shutterstock

בקרוב בישראל? תם הסגר על מוקד התפרצות נגיף הקורונה

קרא עוד