למה לשון הרע זה דבר כל כך חמור?

למרות שעמ"י חטאו במדבר עשר פעמים, גזר דינם נחתם רק לאחר שחטאו בלשון הרע בחטא המרגלים. הסיבה לחומרה: לשון הרע היא ניצול לרעה של כח הדיבור הרוחני, הפריבילגיה המיוחדת שמבדילה את האדם מבעלי החיים

הרב אלדד יונה הרב אלדד יונה 07/06/18 15:53 כד בסיון התשעח

למה לשון הרע זה דבר כל כך חמור?
צילום: shutterstock

בכמה מקומות מזהירה אותנו התורה על עניין איסור לשון הרע. מלבד הציווי המפורש "לא תלך רכיל בעמך" (ויקרא, י"ט, ט"ז) מצווה עלינו התורה גם "זכור את אשׁר עשׂה ה' אלקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים, כ"ד, ט'), שעניינו לזכור שמרים קיבלה צרעת כעונש על דיבור לשון הרע. 

המשנה בערכין (דף ט"ו עמוד א') משווה בין מאנס בתולה שהיה משלם קנס 50 כסף למוציא שם רע על אשתו שהיה משלם קנס כפול, בסך 100 כסף, ואומרת "נמצא האומר בפיו חמור מן העושה מעשה שכן מצינו שלא נתחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע שנאמר (במדבר יד, כב) 'וינסו אותי זה עשר פעמים'". 

כלומר, עם ישראל חטאו במדבר עשר פעמים, אבל רק בעקבות חטא המרגלים, שדיברו לשון הרע על הארץ, נגזר דינם להישאר במדבר 40 שנה. נשאלת השאלה, כמובן, מדוע אמירה בפה בלבד חמורה יותר מן המעשה הפיזי. 

בהמשך (שם, עמוד ב') מביאה הגמרא ברייתא מעניינת אף יותר: "תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות: עבודת כוכבים, וגילוי עריות ושפיכות דמים. כתיב הכא 'לשון מדברת גדולות' וכתיב בעבודת כוכבים (שמות ל"ב, ל"א) 'אנא חטא העם הזה חטאה גדולה'. בגילוי עריות כתיב (בראשית ל"ט, ט') 'ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת'. בשפיכות דמים כתיב (בראשית ד', י"ג) 'גדול עוני מנשוא'". 

לכל אחד משלוש העבירות החמורות בתורה קורא הפסוק "עוון/חטאה/רעה גדול/ה" ללמד שמדובר לא בעוון רגיל אלא במגה-עוון. אבל, וזה המעניין, לגבי לשון הרע כתוב "גדולות" בלשון רבים, כלומר, העוון הזה כל כך חמור שהוא כנגד שלוש העוונות הגדולים ביחד. שוב, נשאלת השאלה מדוע. 

החפץ חיים בספרו "שמירת הלשון" ב"שער הזכירה", הביא כמה הסברים מדוע עוון זה של לשון הרע הוא כל כך חמור. העיקרי בהם (שם, פרק א') הוא: "דִּכְמוֹ שֶׁבְּעִנְיְנֵי הַיְסוֹדוֹת שֶׁהִטְבִּיעַ ה' יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם...הַיְסוֹד הָרוּחָנִי הוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר חָזָק מֵהַיְסוֹד הַגַּשְׁמִי, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין נֶחְשָׁב אֶצְלוֹ הַגַּשְׁמִי לִמְאוּמָה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁבְּהִתְגַּבֵּר הָאֵשׁ עַל דָּבָר הַגַּשְׁמִי מְכַלֵּהוּ, וְכֵן בְּהִתְגַּבֵּר יְסוֹד הָרוּחַ הוּא יָכוֹל לְפָרֵק הָרִים וּלְשַׁבֵּר סְלָעִים... כֵּּן הַדָּבָר בָּעִנְיָנִים הָעֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ צִיצִית וְלוּלָב וְשׁוֹפָר וְכָל הַמִּצְוֹת, אַף שֶׁעַל יָדָם פּוֹעֵל גַּם כֵּן תִּקּוּנִים גְּדוֹלִים בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְעַל יָדָם גַּם כֵּן נִתְקַדֵּשׁ הָאָדָם לַה'... 

"אַף עַל פִּי כֵן אֵין שׁוּם הִשְׁתַּווּת בֵּינָם לְבֵין לִמּוּד הַתּוֹרָה, כְּמוֹ דְּאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי פֶּרֶק א' דְּפֵאָה, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת אֵינָם שָׁווֹת לְדָבָר אֶחָד מִן הַתּוֹרָה, וְהַטַּעַם כִּי כָּל הַמִּצְוֹת הֵם מִצְטָרְפוֹת אֶל הַגֶּשֶׁם, כְּמוֹ מִצְוַת צִיצִית, אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם, אֶלָּא עַל יְדֵי לְבִישַׁת בֶּגֶד שֶׁהוּא גַּשְׁמִי, וְכֵן סֻכָּה וְלוּלָב וּכְהַאי גַּוְנָא כָּל הַמִּצְוֹת, לֹא כֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה, שֶׁעִנְיָנוֹ תָּלוּי בְּכֹחַ הַדִּבּוּר שֶׁהוּא כֹּחַ פָּשׁוּט רוּחָנִי בִּלְבַד, וּלְכָךְ פְּעֻלָּתוֹ שֶׁפּוֹעֵל לְמַעְלָה נוֹרָא עַד מְאֹד, וְעַל כֵּן קְדֻשַּׁת תַּלְמוּד תּוֹרָה הוּא כְּנֶגֶד כֻּלָּם. וְכֵן הַדָּבָר לְהֶפְכוֹ בְּעִנְיַן קִלְקוּל, כִּי בְּכָל הָאֵיבָרִים שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בָּהֶן עֲוֹנוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהֵן גַּשְׁמִיִּים, אֵין קִלְקוּלוֹ לְמַעְלָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ, לֹא כֵן בַּעֲוֹן לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת, שֶׁפּוֹעֵל פְּעֻלָּתוֹ עַל יְדֵי כֹּחַ רוּחָנִי בִּלְבַד, קִלְקוּלוֹ לְמַעְלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים הוּא חָזָק וְנוֹרָא עַד מְאֹד, וּלְכָךְ עָנְשׁוֹ גַּם כֵּן הוּא כְּנֶגֶד כֻּלָּם".

כח הדיבור, אומר החפץ חיים, הוא רוחני נטו. הוא מעל מעשה גשמי שמשולב בו גם קדושה או פגם. לכן, מעלת לימוד התורה גדולה משאר המצוות מצד אחד, ואילו חומרת לשון הרע גדולה משאר העוונות מהצד השני. אם נתרגם זאת למונחים המקובלים בימינו - התודעה חזקה יותר מהחומר. תיקון התודעה, ע"י לימוד תורה, הוא גדול מאוד, ואילו פגיעה בתודעה, ע"י לשון הרע על הזולת, היא חמורה מאוד. 

רעיון דומה אומר החפץ חיים בהמשך (שם, פרק ג'): "כִּי יָדוּעַ הוּא שֶׁיִּתְרוֹן הָאָדָם מִכָּל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הוּא בְּמַה שֶׁהוֹסִיף בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת נֶפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת... וְזֶהוּ רַק אִם הוּא מְתַקֵּן בְּכֹחַ הַדִּבּוּר, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. לֹא כֵן אִם הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדִבּוּרוֹ לְרַע, הוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מֵהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, כִּי הִיא אֵינֶנָּה מְקַלְקֶלֶת עַל כָּל פָּנִים". 

כוח הדיבור, הוא פריבילגיה שניתנה רק לבני אדם. על האדם להשתמש בפריבילגיה זו כדי לעשות את רצון ה', ולא בכדי להרע ולהזיק ע"י לשון הרע. ניתן להוסיף, שזה שתכונה זו ניתנה דווקא לאדם, בחיר הבריאה, מוכיחה כמה עצמתה, לטוב ולרע, גדולה. 

אם נשאל את האדם הפשוט, מה חזק יותר, הרוח או החומר, סביר שנקבל תשובה שהחומר חזק יותר. אבל למעשה הרוח חזקה בהרבה. כל ההמצאות הפיזיות שמקלות את חיינו התחילו בתכנון שכלי של הממציאים. כל המלחמות, למרות השימוש באמצעי לוחמה פיסיים, בעצם מתחילות מתפיסות ורצונות של הצדדים. החומר בא בעצם לשרת את הרוח. פגיעה ברוח היא פגיעה חמורה מאוד. 

כשאדם מדבר לשון הרע הוא יכול חלילה לפגוע בפרנסה של אדם במשך עשרות שנים, יכול להוביל להתאבדויות, למלחמות, לאלימות. הוא יכול למוטט ביטחון עצמי של אדם שבעקבות זה לא ינצל את הפוטנציאל שלו, מה שישפיע גם על רווחתו הגשמית הפיסית. 

ונסיים בדבר מעניין נוסף. ידוע הדבר שצרעת הייתה באה על האדם בגלל עוון לשון הרע (ערכין ט"ו עמוד ב'). והנה, כאשר ישנו בית חשוד בצרעת מצווה התורה (ויקרא, י"ד, ל"ו): "וְצִוָּה הַכֹּהֵן וּפִנּוּ אֶת-הַבַּיִת בְּטֶרֶם יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַנֶּגַע וְלֹא יִטְמָא כָּל-אֲשֶׁר בַּבָּיִת וְאַחַר כֵּן יָבֹא הַכֹּהֵן לִרְאוֹת אֶת-הַבָּיִת", וכן מציינת בהמשך שאם הכהן התרשם שהבית טמא (שם, פסוק ל"ח): "וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן-הַבַּיִת אֶל-פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת-הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים". 

נשאלת השאלה, מה ייתן שיוציאו מהבית את כל החפצים לפני שיבוא הכהן ומה ייתן שהכהן יצא מהבית לפני שיוציא מפיו את ההוראה שהבית טמא, והרי הנגע היה בבית מלפני שהכהן הגיע? 

אלא, שלימדה התורה מוסר לבעל הלשון הרע על כוחו של דיבור. לא הנגע לבדו מטמא את הבית, אלא אמירתו של הכהן. לא רק המצב הפיסיקלי האובייקטיבי הוא היוצר את הטומאה, אלא המצב התודעתי הנוצר מאמירתו של הכהן. אכן, אין מוסר גדול מזה לבעל הלשון הרע, שלומד על בשרו מהו כוחה של מילה.

הרב אלדד יונה

הרב אלדד יונהצילום: באדיבות המצולם

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן