שלום וברכה!
אני לומד בישיבת הסדר, שיעור ד'. כבר מאז סוף לימודי בישיבה התיכונית ועד עכשיו מנקרות לי בראש השאלות הבאות:
אני לא מבין מה אני עושה בעולם למה אני נמצא פה לכתחילה? הרבה פעמים אני מרגיש שאין תועלת בחיים ואין לי ברירה אלא פשוט להעביר 120 שנה על הצד הטוב ביותר, כאילו החיים בדיעבד!אין לי איזה כיוון או מטרה שיחזיק אותי כל החיים עם מרץ ורצון לשאוף למשהו.אשמח אם תבהירו לי את מהות האדם בעולמו, ואם תמליצו לי ספרים בנושא.
עוד שאלה בנוגע להקמת משפחה.אני מתפקד יחסית טוב מבחינת משמעת עצמית וכו'. אך אני לא מרגיש שאני ראוי לקחת אחריות על חיים של אנשים אחרים ולהקים משפחה. אני רואה הורים שאני בכלל לא מבין באיזה זכות הם הורים לילדים? הם בקושי יודעים לקחת אחריות על עצמם כל שכן על ילדיהם! אולי אם היו מתכוננים לזה יותר המצב היה יותר טוב.
תודה רבה אשמח לתגובה מוקדמת ככל האפשר!