הלכות ראש השנה תשע''ט

תקיעת שופר, הכנת אוכל בחג, הכנות לחג ועוד. הרב הלל מרצבך עושה סדר בהלכות החג

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 06/09/18 12:59 כו באלול התשעח

הלכות ראש השנה תשע''ט
צילום: shutterstock

   א.    התרת נדרים – לא לשכוח לערוך התרת נדרים. איש יכול לעשות התרת נדרים גם עבור אשתו.

     ב.    השארת נר דולק – יש צורך להשאיר נר ארוך [48 שעות] מערב חג ראשון על מנת שיוכלו באמצעותו להדליק נרות ביום טוב שני, וכן לצורך בישולים ביו"ט למי שחפץ בכך.

     ג.     הכנת כיריים לבישול – מי שחפץ לבשל על כירי גז ביום טוב, יכין שעון גז (חג"ז), כדי לקבוע בעזרתו את כיבוי הלהבה. בכיריים חשמליות יש לכוון שעון שבת.

     ד.    הכנת תנור אפייה מי שחפץ לבשל או לחמם ביו"ט בתנור חשמלי או כיריים חשמליות, יחברם מבעוד יום לשעון שבת, ויכוונם למצב הפעל ON הגברת והנמכת החום במכשירים הנ"ל אסורה ביו"ט [שש"כ יג, סעי' י].

    ה.    הכנת מדיח הכלים – מי שחפץ להדיח כלים לצורך יום טוב במדיח חשמלי יחברו מבעוד יום לשעון שבת, יכוון את שעת ההפעלה, וישאיר אותו במצב הפעל ON.

     ו.     הכנה מחג ראשון לחג השני – אין להכין מיום ראשון של ראש השנה ליום השני, ועל כן את סעודת ליל יו"ט שני, כולל עריכת השולחן, הפשרת המאכלים וחימומם, יש להכין רק לאחר גמר היום הראשון של ראש השנה.

 

ההכנות לחג

     ז.     זמן ההדלקה – ראוי להדליק הנרות בערב יום טוב ראשון מבעוד יום. אומנם מצד הדין יכולה אישה להדליק נרות החג גם אחרי כניסת החג ואף סמוך לקידוש, ובתנאי שתעביר אש מאש קיימת. אם מעבירה באמצעות גפרור תיזהר שלא לכבות אותו אלא תניח אותו שיכבה מעצמו.

    ח.    בליל יום טוב שני אין להדליק נרות אלא אחר צאת יום טוב הראשון (יש לשים לב לזמנים בלוחות).

    ט.    הכנת הנרות - מי שנוהג לחמם את תחתית הנר ולהדביקו בפמוט, אינו יכול לעשות כן ביו"ט, ולכן יש להכין מערב החג מערכת נרות גם ליום טוב השני.

     י.     מי שאינו מדביק אלא רק מסיר את שאריות הנר הישן מן הפמוט ומניח נר חדש, יכול לעשות כך גם ביו"ט. וכן מותר להחליף שמן ופתילה ביום טוב, להוציא את הישן ולהניח חדש גם כשהפתילה ספוגה בשמן, וכן לנקות שאריות שעווה מן הנר במים חמים, ובתנאי שלא יעשה כן מיו"ט ראשון ליו"ט שני, אלא לאחר צאת יום טוב הראשון [עפ"י מקראי קודש עמ' קכג].

   יא.   תפילות - כתב החיי אדם [כלל קלט]: "בליל ראש השנה יכנס לבית הכנסת ביראה ורעד, כי כבר הגיע העת להכין כסאות למשפט בשמיים ממעל... ויתפלל בכוונה גדולה, וכל שכן שלא ישכח להוסיף מה שתיקנו חז"ל להוסיף בתפילה, זכרנו ומי כמוך, המלך הקדוש, כתבנו, ובספר".

   יב.   אכילת הסימנים - נהגו עפ"י הגמרא, לאכול "סימנים" ולהתפלל לשנה מוצלחת. את ה"סימנים" נכון לאכול לאחר ברכת המוציא, לפני הגשת המנה הראשונה. ויש נוהגים לאוכלם אחר הקידוש לפני הנטילה. ויש נוהגים בהם אחר ברכת המזון.

    יג.    מי שאוכלם אחר המוציא מברך ברכה ראשונה רק על פירות שאין נאכלים עם הפת [תמר, או תפוח], או על ירק שאינו נאכל עם הפת, ולא על ירק הנאכל עם הפת [כגון סלק או כרתי].

   יד.   אמירת הבקשה ללא אכילה - מי שאינו חפץ לאכול מאחד מהסימנים מאיזו סיבה, יביט במאכל ויאמר את הבקשה.

   טו.   כעס - יזהר שלא לכעוס בימי ראש השנה [בן איש חי ניצבים, ו].

   טז.   יו"ט שני - שהחיינו - גם בלילה השני מברכים בקידוש "שהחיינו". ונכון להביא פרי חדש שלא טעמו ממנו ולהניחו על השולחן בלילה השני, ולכוון בברכת שהחיינו גם עליו וגם על החג השני. אם אין פרי חדש אעפ"כ מברכים שהחיינו.

 

תקיעת שופר

    יז.    נשים בתקיעת שופר - נשים אינן חייבות לשמוע קול שופר, אך נהגו לבוא לבית הכנסת ולשמוע שופר, ויש להם שכר על כך.

   יח.   ברכה על תקיעה לנשים - אישה השומעת תקיעות לבד, אם היא ספרדייה לא תברך, ואם היא אשכנזייה תברך "לשמוע קול שופר".

   יט.   מספר התקיעות - אף שדי מעיקר הדין לשמוע 30 קולות נהגו ישראל לשמוע 100 קולות. אך לחולה בביתו ומי שלא נמצא בבית הכנסת תוקעים רק 30 קולות.

     כ.    הפסק בתקיעות - אסור להפסיק בדיבור שלא לצורך תפילה או תקיעות עד סיום התקיעות שאחר מוסף. ואם הוצרך לברכת אשר יצר אחר 30 קולות ראשונים רשאי לברכה [מקראי קודש עמ' רעו].

  כא.  תשליך - רוב עדות ישראל נהגו לילך ביום ראשון של ר"ה אחר תפילת מנחה אל מקור מים, ולומר שם את פסוקי התשליך ואת הבקשות. מי שלא יספיק לעשות תשליך אחר מנחה, יכול לעשותו קודם מנחה. ואפשר גם לעשותו אחר השקיעה קודם צאה"כ [פסק"ת תקפג, ט]. מי שאינו יכול ללכת אל מקור מים רשאי לומר את התשליך ליד גיגית או כוס מלא מים, וזה עדיף מלאומרו ליד ברז מים זורמים [מקראי קודש עמ' שעא משם הגר"מ אליהו]. אם לא עשה ביום ראשון טוב לעשותו ביום השני אחר מוסף [בן איש חי].

 

הכנת מאכלים ביום טוב

   כב.   אוכל שטעמו אינו משתנה - אם מכינים אותו יום קודם לכן, כמו עוגות ועוגיות יבשות, ריבות וקונפיטורות, פיצוחים קלויים, יש להכינו לכתחילה קודם יו"ט, ובפרט בדברים שהדרך להכין מהם כמות למספר ימים. אם לא הכינו לפני יו"ט וצריכים להם ביו"ט יש לעשותם בשינוי.

   כג.   הפרשת תרומות ומעשרות - אסורה ביום טוב, ולכן אם יש פירות שהם טבל או דמאי יש לתקנם מערב יום טוב. אם לא הפרישו מהם הרי הם מוקצה, ואסורים בטלטול.

   כד.   הפרשת חלה - מותר להפריש דווקא כשלשים בצק ביום טוב לצורך יו"ט אך לא ממאפה שכבר נילוש קודם יום טוב, כיון שהייתה אפשרות לעשות זאת מערב יום טוב. ולכן צריך להיזהר להפריש מהמאפים הביתיים קודם החג.

   כה.  חיתוך ירקות - חיתוך סלט פירות או ירקות בסכין מותר ביו"ט בסכין, ואף לחתוך חתיכות דקות, ואין צורך לעשות זאת סמוך לסעודה כמו בשבת. אך לא ישתמש בכלי המיוחד לחיתוך פירות או ירקות בצורות מיוחדות [שש"כ יא, יב]

   כו.   לסחוט פירות - דין יום טוב כמו שבת, ואסור לסחוט פרי אלא א"כ סוחט אותו על אוכל מוצק והוא נבלע בו [כגון לתוך סלט] או מתקן אותו [כגון על דג].

   כז.   ברירת אורז - מותר לברור רק את הכמות המיועדת ליו"ט. יברור ביד את הפסולת מן האורז ולא יציף את האורז במים, כדי להפריד קליפות ואבנים, ועדיף לברור לפני יו"ט [שש"כ פ"ד והערה לו].

   כח.  ניקוי ירקות עלים – ירקות עלים שצריכים שריה במי סבון, מחשש תולעים, יש לעשות זאת מערב יום טוב. ואם רק מחמת אבק וריסוס אפשר לשרותם גם ביו"ט [שש"כ ג, כב].

  כט.  הנמכת האש - להבת גז שעלולה לשרוף את התבשיל ניתן להנמיך אותה לקטנה יותר, אך לא לכבותה.

     ל.    לאפות ולבשל בתנור חשמלי - אם התנור נדלק ונכבה באמצעות שעון שבת מותר לאפות ולבשל בו. הגברת והנמכת החום בתנור חשמלי, אסורה [שש"כ יג, סעי' י].

  לא.  הכנת מאפים חלות וכד' - יש להשתמש בקמח מנופה מערב יום טוב שנשמר במקפיא [מחשש להתלעה חוזרת]. אם לא ניפה מעיו"ט ינפה ביו"ט בשינוי כגון ע"ג השולחן וכד'. ניתן ללוש, להתפיח, להפריש חלה [במידה וישנה הכמות הראויה], ולאפות בתנור המופעל ונכבה ע"י שעון או ב"טאבון" המחובר לגז שיכובה ע"י שעון.

   לב.   הפרשת החלה - אסור לשרוף חלה ביו"ט אלא יניחנה בפח.

   לג.   הוספת מים למיחם - מותר להוסיף מים למיחם החשמלי אם חסרים מים, אבל אסור ללחוץ על הכפתור ולהרתיח. ניתן להרתיח מים על כירי הגז ולהוסיף למיחם. את כירי הגז אין לכבות אלא באמצעות שעון גז.

   לד.   הכנת תה וקפה - ניתן להכין ביום טוב כדרכו בחול. הרתחת המים תעשה באופן המותר כאמור לעיל.

   לה.  הדחת כלים - מותרת רק כשצריכים להשתמש בהם שוב ביום טוב, ואין שוטפים כלים ביו"ט ראשון עבור השני.

   לו.   מותר לשטוף כלים במים חמים מדוד חשמל [שהודלק מבעו"י] או דוד שמש, אף שנכנסים במקומם מים קרים לדוד [שש"כ ב, סעי' ז; ברוך שאמר פל"ו סעי' ה].

   לז.   טלטול מוקצה – אסור ביום טוב כמו בשבת. נוסף לזאת ביום טוב החמירו חכמים [גם לשיטת הרמ"א: משנ"ב סי' תצה ס"ק יז] לאסור בטלטול, עצמות שאינן ראויות למאכל אדם, שהתפרקו מן הבשר ביום טוב, או קליפות שקולפו מן הפרי ביו"ט אף שראויות כרגע למאכל בעלי חיים [וזה נקרא "מוקצה דנולד"]. ולכן יניחם בצלחת שכבר יש בה מעט מאכל אדם, ואז ניתן יהיה לטלטל את העצמות לפח האשפה כשהם על גבי הצלחות, או יניח את הקליפות והעצמות על מפה חד פעמית, יחד עם שיירי מאכל אדם, ואז יוכל לטלטלם לאשפה.

   לח.  טלטול מחוץ לעירוב- בשונה משבת, מותר להוציא ביו"ט אל מחוץ לעירוב כל דבר שיש לו בו צורך לאותה הליכה, לצורך אוכל נפש [מזון] או צורך הגוף [ממחטה, משקפי קריאה, מפתח של דלת הבית] או צורך מצווה [סידור].

  לט.  איסור תחומין - נוהג ביום טוב כמו בשבת, ואין לצאת מחוץ לעירוב יותר מ- 960 מ' אף אם לא מטלטלים.

    מ.    איפור - כדינו בשבת כך דינו ביום טוב.

  מא.  תרופות - מי שיש לו כאב קל בגופו, נחלקו הפוסקים אם מותר לו ביו"ט לקחת משכך כאבים, או שאסור כמו בשבת. ומי שמצטער הרבה, יכול להקל.

  מב.  משחה - מריחת משחה אסורה ביו"ט כמו בשבת. וכשיש פצע יניח על הפצע בלי למרוח. ויש מתירים למרוח משחה רכה ביותר כעין סבון נוזלי [מנוחת אהבה ח"ג כ, ט]

   מג.   מיזוג הבית יש לדאוג למיזוג מערב יום טוב כמו בשבתות. במידה ולא הוכן מזגן, והחום גדול, יש מקום להתיר על ידי אמירה לגוי, ויעשה שאלת חכם [חזון עובדיה, שש"כ יג, לט].

 

 

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן