קיצור הלכות פורים

הקדמה

• כתוב בתיקוני הזוהר¹: "פורים אתקריאת על שם יום הכפורים, דעתידין לאתענגא ביה, ולשנויי ליה מענוי לענג", היינו - יום הכפורים נקרא בשמו ע"ש הפורים, שכן עתיד יוה"כ להתהפך גם הוא ליום של עונג כחג הפורים. ע"פ קביעה זו של הזוהר משמעשיום הכיפורים רק מתקרבלמדרגת חג הפורים, ועל כן קבעו המקובלים את המימרא : "כיפורים כ-פורים".

• בחג זה ניתן להגיע למדרגות קדושה ורוחניות עצומות דוקא מתוך חיי החול, שכן זהו היום היחיד בשנה שבו "אין הגשמי מתנגד לרוחני²". על כן, יש לדקדק לעסוק ביום קדוש זה בעיסוקי שמחה, בשתיה, בצחוק ובליצנות המביאים לידי קדושה וגילוי הקב"ה ולא חלילה באלו המביאים לידי קלות ראש, הוללות וריקנות.

• האוצר הרוחני הטמון ביום זה הוא עצום וכך כתב הרב חרל"פ³ זצ"ל : "...פורים הוא יום התגלות פנימיות רצונם של ישראל, וכל השנה היא הכנה לפורים...אשרי מי שזוכה ליישר דרכיו ולדעת את אשר לפניו להלוך ולעלות מעלה מעלה, מדרגה לדרגה, עד אין קץ ותכלית הלוך וגדול, הלוך וגדול" .

קריאת המגילה

• זמן קריאת המגילה ביום מזריחת החמה עד שקיעתה. אם סיימו הקריאה לאחר השקיעה - לא יברכו הברכה שלאחרי המגילה.

• צריך הקורא לכוון להוציא ידי חובה את השומעים וצריכים השומעים להתכוון לצאת ידי חובה, ובדיעבד אם לא נתכוונו:

  • בקריאה בבית - לא יצא .

  • בקריאה בבית הכנסת - יצא יד"ח, שמן הסתם הכוונה להוציא ולצאת.

• אם דילג או שינה אפילו אות אחת ונשתנתה משמעות הקריאה - לא יצא ידי חובה. כגון : ישב במקום ישֵׁב, נפל במקום נופל וכו'.

• את הפסוק "בערב היא באה ובבוקר היא שבה" יש לקרוא במלרע (לשון הווה) ואם קרא במלעיל - עליו לחזור ולא יצא יד"ח.

• יש להזהר בעשרת בני המן לא לדלג על אותיות בגלל המהירות.

• במילים "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" יגביה את קולו ובמילים "האגרת הזאת" ינענע את המגילה.

• לכתחילה יש לקרוא את כל המגילה מתוך הכתב ומתוך מגילה כשירה, ובדיעבד אם קרא את רובה מן הכתב הכשר והשאר קרא בע"פ או ממגילה פסולה יצא ידי חובה, ולכן :

  • מי שמפסיד מספר מילים כתוצאה מ"אי קיום הוראות הפסקה באש" עליו להשלים בעצמו את המילים ממגילה כשירה עד שמדביק את הקורא, וחייב לקרוא בעצמו עד שמדביק את הקורא, כיוון שאם לא קרא את המגילה כסדרה - לא יצא.

  • אם אין לו מגילה כשירה, רשאי להשלים ממגילה רגילה או בע"פ ובתנאי שלא יווצר מצב שקורא כך את רוב המגילה. גם כאן - עליו להדביק את הקורא.

• מי שאין לו מגילה כשרה - לא יקרא עם הבעל קורא ויש אומרים שאף במגילה כשרה לא יקרא בעצמו כיוון שיש דעות שהקורא בעצמו נחשב כקורא ביחידות, אף שנמצא במנין.

ברכות המגילה

• המנהג הנכון שהש"ץ יברך והקהל יתכוון לצאת.

• ברכת שהחיינו :

  • אשכנזים : מברכים גם ביום, ויש לכוון דוקא בברכה של היום לפטור את שאר מצוות היום. (ומכיוון שהש"ץ מברך ומוציא - יש לכוון זאת בשעת ברכתו).

  • ספרדים : מברכים רק בלילה, ואז מכוונים לפטור את שאר מצוות היום.

• אין לענות ברוך הוא וברוך שמו, בתוך הברכות, כיוון שצריך לצאת בהן ואסור לו להפסיק באמצע ברכה.

• אין לדבר בין הברכות שלפני קריאת המגילה , לבין הברכות שלאחריה, ואם דיבר בין הברכה שלפני הקריאה ובין תחילת הקריאה - צריך לחזור ולברך (אלא אם כן דיבר מענייני הקריאה).

• הקורא ללא מנין :

לאשכנזים : לא מברך את הברכה שלאחר המגילה.

לספרדים : מברך.

קריאת המגילה לנשים

• קריאה במנין נשים נחשבת כקריאה במנין⁴, כיוון שערך המנין כאן הוא ה"פרסומי ניסא" המתקיים ברוב עם .

• יש פוסקים שסוברים שעדיף שתשמע המגילה מגבר הקורא ויש הסוברים שאשה תקרא בעצמה. לדעת רוב הפוסקים, יש להתיר לכתחילה קריאת מגילה לנשים בה תקרא אשה ותוציא אחרות ידי חובתן⁵ וכן ראוי להורות במקום בו הנשים מעוניינות בכך.

• לשיטת האשכנזים אשה תברך "לשמוע מגילה" ולא "על מקרא מגילה". יש פוסקים אשכנזיים הסוברים שגם אשה מברכת "על מקרא מגילה" וכל מקום ילך לפי מנהגו . לספרדים תברך כרגיל.

• מנהג האשכנזים שאחת מהנשים תברך הברכות שלפני ותוציא האחרות בברכה (אם יש עשר נשים ומעלה), אמנם הנוהגים שהקורא מברך ומוציא את הנשים ידי חובתן יש להם על מי לסמוך (שכן משמע מהמשנה ברורה). במקרה זה, אם הקורא כבר יצא ידי חובה, יברך "לשמוע מגילה" לשיטת הפוסקים האשכנזים (ועיין מה שכתבנו לעיל לגבי מנהגים שונים גם בקהילות האשכנזים).

• את הברכה שלאחר הקריאה יש לברך רק אם יש מנין נשים.

דין הנוסע לירושלים

הזמן הקובע את מצוות הפורים הינו "עלות השחר". לפיכך:

• מקרים בהם חוגג בי"ד בלבד(בכל אחד ממקרים אלו):

  • תכנן לחזור לפני עלות השחר של ט"ו (גם אם נתעכב וחזר לאחר מכן)

  • חזר ביום י"ד לפני השקיעה.

  • נסע ביום ט"ו לאחר עלות השחר.

• מקרים בהם חוגג בט"ו בלבד :

  • נסע לפני עלות השחר של י"ד ותכנן לחזור לאחר עלות השחר של ט"ו (אא"כ חזר לפני שקיעת החמה של י"ד, שאז חוגג בי"ד כדלעיל)

• מקרים בהם חוגג בי"ד ובט"ו:

  • אם נסע לאחר עלות השחר של י"ד ותכנן לחזור לאחר עלות השחר של ט"ו - אמנם בט"ו עדיף שלא יברך על קריאת מגילה בעצמו אלא ישמע הברכה מהש"ץ, ואם לא יכול - מברך בעצמו. והספרדים יקראו בלי ברכה. ויש פוסקים אשכנזים (ערוך השלחן ועוד) הסוברים שאינו חייב כלל בפורים בט"ו.

משלוח מנות ומתנות לאביונים

• עדיף להדר במצוות מתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות.

• עיקר זמנן של מצוות הפורים ביום עצמו ולכן, אין יוצאים ידי חובה במשלוחי מנות ומתנות לאביונים שנותנים לפני פורים או בליל הפורים.

• הנמצא במקום בו אין עניים, יכול לתת את כסף הצדקה לשליח אשר ייתן בו ביום.

• ניתן לתת צ'ק בתור מתנות לאביונים רק בתנאי שניתן להשתמש בצ'ק בו ביום - אם הבנקים פתוחים או שהצ'ק סחיר ואינו למוטב בלבד.

• שני טעמים למצוות משלוח המנות:

  • תרומת הדשן- על מנת לתת אוכל לסעודת פורים למי שאין לו (ומחלקים לכולם כדי שלא לבייש את מי שאין לו)

  • מנות הלוי (הר"ש אלקבץ) -כדי להרבות אהבה ורעות.

ראוי לצאת ידי חובת שני הטעמים. לכן עדיף לכלול במשלוח המנות פריטים אשר ניתן להשתמש בהם בסעודת פורים. כמוכן, אם מקבל המשלוח אינו בביתו, רצוי ליידע אותו טלפונית שיש לו משלוח ליד דלתו כדי להרבות אהבה ורעות בו ביום.

• לדעת רוב הפוסקים, גם נשים חייבות במשלוח מנות ואין יוצאות ידי חובה במשלוח של האיש.

• יש מי שאומר שעדיף לשלוח את משלוחי המנות דוקא ע"י שליח, וגם נער/נערה הקטנים מגיל מצוות נחשבים כשליח לעניין זה.

שאר מצוות היום

• לאחר קריאת המגילה בלילה, אומרים "ואתה קדוש" ולאחר מכן קדיש שלם⁶.

• יש להתפלל מנחה לפני סעודת הפורים.

• אפילו סיימו הסעודה לאחר צאת הכוכבים - אומר על הניסים.

• אע"פ שמותרת כל מלאכה בפורים , המנהג הוא שלא לעבוד בפורים אם אין הדבר הכרחי, וכל העובד ביום זה - כתבו חכמים שאין רואה במלאכתו ברכה.

דיני אבל בפורים

• בשני ימי הפורים אין נוהגים מנהגי אבלות בפרהסיא⁷, אלא מתאבלים בצנעה בלבד.

• אבל מחויב⁸ גם הוא לשתות יין אך לא בליצנות והוללות.

• למנהג האשכנזים, אבל לא יקרא את המגילה על מנת להוציא אחרים.

• אין שולחים משלוחי מנות לאבל, אך אם שלחו לו - יקבל בנימוס. כמוכן, מותר לשלוח לבני משפחתו של האבל משלוח מנות.

• האבל שולח משלוחי מנות אך לא ירבה במיני מתיקה, אלא ישלח סתם מיני מאכל.

• האבל צריך "למעט במיני שמחה שעושין"⁹, ולכן לא ילך למסיבות פורים וכד'. אמנם למיני שמחה של קדושה ומצווה, כגון: מסיבת פורים בעל אופי עמוק ורוחני, יש להקל.