על בגד ובגידה

מה לבגדי הכהן הגדול ולתחפושות בפורים? מה מתפקידי הבגדים מבחינה פנימית וחיצונית? ראש אולפנת בני"ע רעות, מתן אדלר, מסביר על משמעות הבדים שאנו עוטים על גופנו ועל האישיות שתלווה אותנו הרבה אחרי שנסיר את מסכות החג

מתן אדלר
י באדר התשעח
,
25 בפברואר, 2018 9:54
תחפושת

תחפושתצילום: שאטרסטוק

בפרשתנו הכתוב מאריך במיוחד בתיאור בגדי הכהן  הגדול. הכתוב מתחיל בציווי: "וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת..." (שמות כ"ח, ב' - ד')

בעל ספר החינוך מבאר את משמעות בגדים אלה: "בזמן שהכהן לובש את הבגד, מיד נזכר ומתעורר בלבו לפני מי הוא עובד". כלומר, לבגדים יש תפקיד בעבודת הכהן: לעורר את לבו ולהביאו ליראה וענווה הראויים למי ששליחותו ועיסוקו הם בקודש.

הנצי"ב מוולוז'ין, בעל העמק דבר, מבאר אחרת את תפקיד הבגדים: "שיהא נכבד בעיני הבריות שיבינו וידעו שהוא במטרה עליונה מהם". כלומר, אין הבגדים לצורך עבודת הכהן, אלא לצורך נראותו בעיני העם וייחוד מעלתו לעומת מחנה ישראל.

משני הפירושים אנו רואים שני תפקידים בבגד. כלפי פנים - מייעד ומכוון, וכלפי חוץ - מגדיר מעמד. הבגד מגדיר זהות. על ידי בחירת הבגדים, האדם מגדיר את זהותו וייחודו גם פנימה וגם החוצה. פנימה - אדם בוחר את בגדיו בהתאם לזהות הפנימית שלו. בעצם בחירת סגנון הבגדים האדם קובע מי הוא, ובמה הוא מאמין. ניתן להוסיף עוד ולומר כי בחירת הבגד היא בחירה מגדירת-זהות בסיסית וטבעית ביותר: שלא כמו גופינו הניתן לנו מלידה ואין לנו עסק טבעי בצורתו החיצונית, לעומתו, בגדנו הוא רק בידינו. כך שהבגד - עושה את האדם.

ואכן אם נתבונן נראה כי אדם נורמטיבי בוגר נוטה שלא לשנות את קוד לבושו באופן ניכר, בדיוק בהתאם לכך שהוא נוטה שלא לשנות באופן קיצוני את אמונותיו.

וגם סכנה יש בכך. לא בכדי מציין אליעזר במילונו תחת השורש בג״ד זה שעניינו בגידה, בהערת השוליים: ״ויש סוברים שהוא השורש בגד הראשון, במשמעות כיסוי, ומזה הסתעף המושג בגידה מפני שהבוגד הוא מכסה ומסתיר את רגשותיו  וכן מעל ומעיל״, כך שבבחירת סגנון לבוש יכול אדם אף לבגוד בעצמיותו ובאמיתות מחשבותיו ולסגל לעצמו אורח חיים לא-לו.

כלפי חוץ - הבגד מקרין אל החברה והסביבה מי הוא האדם הניצב מאחורי הבגדים. לאן הוא החליט להשתייך, לאיזה פלח אוכלוסייה, לאיזה מגזר וכו'. לא באמת ניתן להינצל מן ה"תיוג" הראשוני שעושה החברה בהתאם לבגדים. חולצה (מכופתרת או טריקו? בפנים או בחוץ? חלק או מקושקש?) מכנסיים (קצר? עם כיסים? ג'ינס? טרנינג?) כיסוי ראש (חלקי? מלא? ללא? כובע או מטפחת?) והדוגמאות עוד רבות... במילים אחרות: לבשת - הוּלְבָּשְת!

הבגדים הם הפְּנִים של האדם אל תוכו והם אף הפָּנִים שלו החוצה.

ימי פורים קרבים אלינו, ימים בהם נהגו ישראל להתחפש. כמה נחמד (גם למבוגרים...) להרגיש "אחשוורוש" ליום אחד, "גיבור על" או "מלכת הלילה". להיות מישהו אחר. שלא יכירו אותנו, ולו לשנייה... לשחק לכמה שעות עם זהותנו...

גם במגילת אסתר אנו רואים שהבגדים הם מוטיב חוזר:

מרדכי היהודי, איש מרכזי היושב בהנהגת ממלכת אחשוורוש. ה"בגד" שלו, הוא בגד שררה. אסתר בת דודתו, המלכה המועדפת,  לובשת גם היא בגדי מלכות. הכל נראה נפלא, אלא שאז קורה דבר ונגזרת גזירת השמד: "וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה".     

קריעת הבגדים של מרדכי היא ביטוי לסופו של עידן בו היהודי "חי בבגדי השררה של הגוי". כשאסתר שומעת על "קריעת הבגדים של מרדכי ויציאתו בלבוש שק", היא ממהרת לשלוח אליו בגדים חדשים. ההצגה חייבת להימשך...  

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתִּלְבַּשׁ אֶסְתֵּר מַלְכוּת, וַתַּעֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית הַמֶּלֶךְ הַפְּנִימִית, נֹכַח בֵּית הַמֶּלֶךְ; וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, בְּבֵית הַמַּלְכוּת, נֹכַח, פֶּתַח הַבָּיִת.

המדרש (בראשית רבא) שם לב לביטוי "ותלבש אסתר מלכות" ושואל: הרי אסתר, מלכה, אם כך, מה העניין הגדול שאסתר לובשת בגדי מלכות? האם יעלה על הדעת שתלבש בגדים אחרים? מסביר המדרש: "לבשה מלכות בית אביה". אסתר הסירה את בגדי "ממלאת מקומה של ושתי" ולבשה את בגדי "צאצאית בית שאול המלך. אסתר היא מצאצאי יוסף שגם הוא "קרע את מעילו" והכריז "עברי אנכי".

בגדי המלכות החדשים של אסתר הקרינו את עוצמת הנחישות במשימה שקיבלה על עצמה "להציל את עמה ואת מולדתה". לא עוד אסתר הפרסית. מכאן ואילך אסתר הפועלת בשליחות מכח האחריות שנפלה עליה: "מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". גם מרדכי זוכה, אחרי שהוא קורע את תחפושתו, לסיבוב ניצחון ברחובה של עיר.

תחפושת, בסופה לרדת והמסכה סופה להיקרע. ומי תישאר? רק הזהות של האדם שאותה אימץ בשאר ימות השנה. בה טרח ובה יגע. רק הזהות מלאת האמת, הטוב והיושר שאותה טיפח האדם בעבודה על מידותיו ובהנהגת עצמו למעשים טובים מתוך יראת שמיים  היא זו שתעשה את בגדיו כבגדי כהן גדול.

הכותב הוא ראש אולפנת "בני עקיבא" רעות, פתח תקוה

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

x
מקום השרפה בשכונת תלפיות צילום: תיעוד מבצעי מד"א

עוזרים למד"א להילחם בנגיף הקורונה

קרא עוד