הלכות יום הכיפורים המלאות

ההכנות הגשמיות והרוחניות לצום, פרטי דיני הצום ומנהגיו, התפילות והוידוי, העינויים, הפטורים מן התענית, צאת הצום ולאחר הצום. גמר חתימה טובה

הרב הלל מרצבך
ט בתשרי התשפ
,
08 באוקטובר, 2019 10:07
יום כיפור

יום כיפורצילום: shutterstock

לקראת יום הכיפורים

א.    מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן קבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב לחטאנו. (דברים ל, רמב"ם הל' תשובה)

ב.    במצוות שבין אדם למקום, יש להתוודות בפני ד', ולא לפרט את החטא לאחרים. (יומא פו:). במצוות שבין אדם לחברו, יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות לפני השם.

ג.     אם פגע בחבר אך חברו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע, אם הוא מעריך שהחבר לא יפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס וייעלב מידיעת הפגיעה נגדו, עליו להימנע מבקשת סליחה. (שו"ת נוב"י תנינא)

ד.    ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להימנע מאכילת לחם של נכרי וחלב נכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג)

 

ערב יום כיפור

ה.    'כפרות' - יש הנוהגים לעשות כפרות על תרנגול או על כסף. (רש"י נהג לעשות על ירק, אך אין לשנות. רמ"א ומג"א סי' תרה) אך ישנם גדולים שביטלו המנהג זה, מכמה טעמים (רמב"ן ורשב"א בשו"ת ח"א שצה, וכן פסק בשו"ע סי' תרה).

ו.     נהגו הגברים לטבול במקווה בערב יום כיפור. (רא"ש יומא פ"ח כד בשם רס"ג). אך לא מברכים על הטבילה (רא"ש שם, שלא כרס"ג)

ז.     מצוות עשה מן התורה לאכול בערב יום כיפורים, ובמיוחד במאכלים מענגים (יומא פא:, רא"ש שם, שו"ע סי' תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל לנו את הצום ע"י האוכל (רא"ש, רבנו יונה, ב"ח סי' תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו "שהתענית שאחר העונג קשה יותר על האדם" שישנו צער לגוף מההיפוך הפתאומי (ערוה"ש סי' תר"ד סע' ד).

ח.    מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת, ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש אך לא בחזרת הש"ץ.

ט.    תוספת יום הכיפורים לעינוי היא מדאורייתא לפי כל הפוסקים. לכן, בערב יום הכיפורים מקפידים להפסיק לאכול מזמן הדלקת נרות, לפני הדלקת הנרות תסיר האשה את נעלי העור מרגליה.

י.     מדליקים נרות חג בברכה, וכן שהחיינו, ככתוב במחזור. בנוסף יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. (משנ"ב תרי ס"ק יד) בנוסף לנר לעילוי נשמת אביו או אמו שנפטרו.

יא.   האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. ויבקשו מחילה אחד מהשני (כתבי האר"י).

יב.   הגברים מתעטפים בטלית לפני השקיעה בברכה, מנהג קדום שהגברים הולכים עם 'קיטל' כדי להדמות למלאכים וכדי להזכיר לנו את יום המיתה לעוררנו בתשובה, ואין לשנות מנהג קדמונים.

 

מהלכות הצום

יג.    ביום כיפור יש להימנע מחמשה דברים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות. (גמ' יומא, רמב"ם פ"א ה"ד. לדעת הרא"ש כולם מדרבנן חוץ מאכילה ושתייה, ולדעת רמב"ם הכול מדאורייתא).

יד.   יש להימנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג) אך רחיצת ניקיון מותרת (ראשונים ומג"א שם סק"א).

טו.   יולדת, מעוברת, וחולה (שקשה לו לעמוד)- מותרים לרחוץ כדרכם, לשם בריאותם. (רמב"ם פ"ג ה"ב, ערוה"ש תריג ס"ט)

טז.   מותר לרחוץ ילדים ביום כיפור אם יש צורך, במים פושרים, אך לא בחמים. (ב"ח ומג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב)

יז.    ראוי להימנע מלשים דאודורנט ביום כיפור (בשם הגר"ש אליישיב). ומי שזה מאד יפריע לו או לאחרים, יכול/ה לשים ספריי אך לא משחה.

יח.   יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מן הדין מותר, וכן נהגו (ערוך השולחן שם ס"ה).

יט.   יש להימנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום אפשר להקל. (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו סע' א, ולא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו)

כ.    ילדים עד גיל מצוות פטורים מצום יום כיפור, ונהגו לחנכם לצום מעט. (ב"ח ומג"א ססק"ב)

 

הפטורים מן התענית

כא.  אישה בהריון בכל שלב החשה כאבי ראש משמעותיים - מותרת לשתות מים בשיעורין. (בשם הגר"י פישר)

כב.  אישה בהריון עם צירים, תשתה ללא שיעורין גם ללא כאבי ראש. (בשם הגר"א נבנצל)

כג.   אישה בהריון בחודש התשיעי (ללא כאב כלשהו) – נחלקו פוסקי זמנינו. יש אומרים שלא תשתה. (בשם הגרש"ז אויירבך)  ויש אומרים שתשתה בשיעורים (הרב משה צוריאל). ויש מקום להקל בזה.

כד.  אישה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ - אסורה לצום. (שו"ע תריז ס"ד)

כה.  אישה שילדה בשבעה ימים סמוך ליו"כ, אם היא או רופא רוצים שתאכל - אוכלת בשיעורין, ואם לא מספיק לה - אוכלת כדרכה. (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד)

כו.   מניקה שחוששת שיגמר החלב אם תצום - מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א), אלא אם התינוק מוכן לשתות תחליף חלב (שו"ת אז נדברו ח"ט ט)

כז.   אדם שהקיא בצום הקאה משמעותית, ואיבד נוזלים, יפסיק את הצום וישתה מחשש להתייבשות.

כח.  חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד. (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח)

כט.  חולה ללא סכנה שבצום חש שאם לא יאכל יסתכן - אוכל לשיעורין. (שו"ע תריח ס"א)

ל.     מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח 30 סמ"ק כל 7-9 דקות (ערוה"ש תריח סי"ד), וישתה מעט פחות מצד אחד של הפה, כל 7-9 דקות. (שו"ע תריח ס"ז)

לא.  חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים. (אג"מ או"ח ח"ג צ"א)

לב.   האוכל ביו"כ, לא עושה קידוש, אך יוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י, משנ"ב וחי"א), והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד).

לג.   חולה שהותר לו לאכול ולשתות, אסור לו להחמיר על עצמו. נפש ישראל חשובה יותר מצום יום הכיפורים.

 

יום הכיפורים

לד.   בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות. (תו'ס יומא עז:, ושו"ע סי' תריג)

לה.  הכוהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. ואם שמרו על ניקיון לא נוטלים שוב במוסף (ע"פ ערוה"ש תריג ס"ד בשם רמב"ם). אך בנעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה.

לו.   אנו מובטחים מ-ה' שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.

לז.   הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, ישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין או תפילה בכלל.

לח.  אישה הרואה שקשה לה הצום מאד, בעלה פטור מן התפילה במניין ועליו לסייע לה, שתשכב, תצום ולא תתאמץ. וכן הפוך כמובן.

לט.  את תפילת נעילה יש להיזהר להתפלל ולסיים לפני שקיעה, כדי שיוכלו הכוהנים לעלות לדוכן ולברך ברכת כוהנים (הכוהנים עולים לדוכן רק ביום ולא בלילה). ואת תקיעת השופר ניתן לתקוע כ-20 דקות אחר שקיעה.

 

צאת יום הכיפורים

מ.    סוף הצום - חולים שצמו ומי שמרגיש חולשה יכולים לאכול במוצאי יום הכיפורים לאחר מועד תקיעת השופר [גם אם לא שמעו שופר]. ומי שבריא ימתין עד לזמן המוזכר בלוחות, ויאכל רק לאחר ההבדלה.

מא.  מקדשים את הלבנה אע"פ שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו. (אחרונים)

מב.  מבדילים על נר שדלק כל החג (יומא ושו"ע תרכד ס"ד) ועל יין. מברכים "ברכת בשמים" רק כשחל יוה"כ בשבת. ויש נוהגים לברך על הבשמים לאחר ששתו מכוס של ההבדלה.

מג.   לאחר צאת החג, נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה (ערוה"ש), ואוכלים בשמחה. (רמ"א תרכד ס"ה)

מד.  יש שנהגו שתפילת שחרית למחרת מתחילה חמש דקות קודם הזמן הרגיל. (משנ"ב תרכד סי"ד

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

דגן נגד המפגינים צילום: יחידת קשרי החוץ של המועצה האזורית שומרון

משלחת מישראל הותקפה על ידי פעילי BDS

קרא עוד