יום חמישי, יב' ניסן
בשנה זו, בה ערב פסח חל בשבת, יש מחלוקת האם להקדים את התענית, או לבטלה לגמרי. לספרדים היא אינה חלה השנה, ולאשכנזים היא חלה. ונהגו גם הספרדים להשתדל להגיע לסיום מסכת אם אפשר. על כל פנים, אבות לבכורים, ונשים בכורות, פטורים בשנה זו מהתענית ומסיום מסכת. בבוקר עושים סיום מסכת עבור הבכורות, והמשתתפים בה פטורים מן התענית. לאחר תפילת מעריב של יום חמישי בודקים את החמץ לאור הנר בברכה, ככתוב בסידורים.
גם השנה, שהבדיקה מוקדמת, אין לאכול פת או עוגה כביצה, כחצי שעה קודם הבדיקה. אך מותר לאכול ירקות ופירות, ולשתות, כמה שירצה. ראוי ליטול ידיו לפני הבדיקה. בודקים עם נר את כל המקומות אשר סביר שיש בהם חמץ, כולל רכב (עם פנס). אין לדבר באמצע בדיקת חמץ. ניתן לבדוק בברכה אחת כמה בתים. אפשר למנות שליח לבדוק את החמץ במקומות שונים בבית. נהגו להניח י' חתיכות חמץ ולמצוא אותם בבדיקה.
לאחר הבדיקה, אומרים ביטול חמץ של ערב, כנוסח שבסידורים. יש להבין את הנאמר, ולומר את הביטול גם במילים פשוטות המובנות למבטל. הביטול הוא עיקר המצווה ועל כן יש להשקיע בו זמן וכוונה.
יום שישי, יג' ניסן
בשנה זו, כל העדות אומרות 'מזמור לתודה' בתפילת שחרית. מעיקר הדין, מותר לאכול חמץ כל היום. יש שנהגו לחדול מאכילת חמץ לאחר שעה רביעית.
שורפים חמץ. לא לשכוח לרוקן את שואב האבק שמלא פרורים מהימים האחרונים. מותר לבער את החמץ כל היום, אך ראוי לבערו בשעה חמישית כמו בכל שנה.
לאחר השריפה לא אומרים השנה ביטול חמץ ביום שישי. אלא מבטלו בשבת. משייר חמץ מצומצם לשתי סעודות שבת, וליום שישי. מעיקר הדין, במשך היום מותר לאכול מצות, עד ליל שבת. למעשה, יש בזה מנהגים שונים.
מותר לעשות מלאכה כמו בכל יום שישי.
יבדוק החסה והכרפס ביום שישי, כי אסור בשבת לבדוק ולהכין עבור פסח. אך יקפיד שלא להשרות את החסה במים כל השבת, משום שאז היא כמבושלת וזו בעיה עבור מצוות מרור. לכתחילה יצלה את הזרוע ביום שישי. בדיעבד יכול לצלות במוצ"ש, ויאכל מעט מהצלי למחרת או ייתן לקטן.
יש לפתוח מראש את הסלוטייפ עם האותיות המודפסות של חבילת המצות לפני כניסת שבת.
יש להכין את החרוסת ביום שישי, ואם שכח, יכול להכינה בשינוי כלשהו, במוצ"ש.
יש להכין מראש את הנרות והפמוטים לשבת ויום טוב. יש להכין גם נר שידלק 26 שעות.
לכתחילה טוב לדאוג לנרות יום טוב גדולים אשר ידלקו עד חצות הלילה ואכילת האפיקומן.
המצות המיועדות לפסח הנן מוקצה ביום השבת (אך בליל שבת אינן מוקצה), ואסור להזיזן. לכן יש לסדרן במקומן מראש.
יש להכין פיתות לשבת בבוקר, כך שהלחם לא יתפורר ויתפזר בבית. אין להכין דייסה, צ'ולנט דביק, וכדומה, עבור שבת זו, שמא יישארו שאריות חמץ דבוקים בכלים.
ראוי בשבת להימנע מלהיכנס למקום שמכר או השכיר לנכרי, ובשעת צורך מותר.
מדליקה נר של 26 שעות, ולאחר מכן נרות שבת בברכה.
שבת, יד' ניסן
מצה יכולה להיחשב כ 'לחם משנה' בשבת. המצות המיועדות לפסח הינן מוקצה ביום השבת, אך אינן מוקצה בליל שבת.
שכח לבדוק חמץ ביום חמישי בערב, יבדוק בשישי. שכח בשישי, לא יבדוק בשבת עצמה אלא לאחר מכן.
שחרית של שבת בבוקר צריכה להיות מוקדמת, או קצרה ללא פיוטים רבים, על מנת שנספיק לסיים את סעודת הבוקר עד סוף זמן אכילת חמץ.
יש לפרוש מפה עבור קליטת הפירורים, שמא יתפזרו בבית. מותר לטאטא את הרצפה המרוצפת בשבת. אולם אסור לשוטפה.
במהלך הסעודה בערב ובבוקר, הטוב ביותר הוא לאכול אוכל כשר לפסח, עם פיתות. פירורי חמץ הנשארים מהסעודה, משליכם לאשפה הציבורית, או להוריד בשירותים. אפשרות שניה, במקום לאכול פיתות ולסיים מהר עד סוף זמן אכילת חמץ, היא האפשרות לאכול מצה מבושלת. יש לבשל מראש לפני שבת כמה מצות במרק, ואז ניתן לברך עליהן המוציא בשבת, ואין צורך להזדרז לגומרן עד סוף זמן אכילת חמץ.
לא יערה לכתחילה מים רותחים מכלי ראשון של פסח (קומקום שעל האש, מיחם וכדומה), לכלי חמץ, אפילו הוא ריק.
לאחר הסעודה, מבטל את החמץ לפני סוף זמן ביעור חמץ. ויאמר את הנוסח של הבוקר הנמצא במחזורים.
מותר לישון בשבת כדי שיהיה ערני בליל הסדר, ואין בזה איסור הכנה. אך לא יאמר כך בפיו.
אחרי מנחה נהגו לומר סדר קרבן פסח.
לפי ספר הזהר הקדוש, אין סעודה שלישית בשבת זו. אולם לפי הנגלה יש לעשות סעודה, וכך ההלכה.
יש מהאשכנזים שנהגו לחלק את סעודת הבוקר לשניים, ולברך ברכת המזון באמצע, לפני סוף זמן אכילת חמץ, ואז לאכול שוב לשם סעודה שלישית. ובכך להרוויח שתי סעודות שבת עם לחם. ועליהם לסיים את הלחם בסוף זמן אכילת חמץ. ומנהג הספרדים, וחלק מהאשכנזים, לעשות סעודה שלישית רגילה, בזמן המנחה, כמובן ללא חמץ או מצה.
בסעודה שלישית ניתן לאכול עוגות מקמח מצה, מצה מבושלת או מטוגנת, קניידלך, וכדומה. אם אין, יאכל בשר, דגים, ירקות ופירות. ואם אין לו דבר לאכול, יאמר דברי תורה.
יש לאכול סעודה שלישית לפני שעה עשירית, שלוש שעות קודם השקיעה (בערך עד 14:30).
כאשר עברו כשלוש עשרה וחצי דקות מהשקיעה של יום שבת, אפשר להתחיל להכין דברים עבור החג. ובשעת הדחק, אפשר להתחיל להכין מיד לאחר השקיעה.
אסור לקחת את הקיטל בשבת להוליכו לליל הסדר במקום אחר.
יו"ט פסח - טו' ניסן
הדלקת נרות חג, לאחר צאת השבת. מעבירים מאש קיימת. מברכים 'להדליק נר של יום טוב', ו'שהחיינו' (וספרדיות לא תברכנה שהחיינו). ראוי להדר ולהניח מראש נרות עבים שיספיקו לדלוק עד סיום ליל הסדר.
תפילת יו"ט, עם 'ותודיענו' בשל מוצאי שבת.
בליל הסדר נתמקד בזיכרון השעבוד ובזיכרון הגאולה ונספר על כך לילדינו. עיקר עניינו של החג הוא העברת המידע והחוויה של השעבוד והגאולה האלוקית, הלאה לדור הבא.
אין היתר לצלם או לשדר או לצפות בליל הסדר על ידי אפליקציה או תכנת מחשב. גם אם אדם עושה את הסדר לבדו.
קידוש של יום טוב החל במוצאי שבת, ככתוב במחזורים (סדר יקנה"ז). מנהגי ליל הסדר רבים ומגוונים, ויש לעשות את הכתוב בהגדות כמנהג העדה. יש לקרוא את כל ההגדה בפינו, באופן שהדברים יהיו מובנים למשתתפים.
יש להדר אחר מצה שמורה לליל הפסח. מרן הרב קוק זצ"ל העדיף הלכתית מצות מכונה. ישנם פוסקים המעדיפים מצות יד.
כל אחת ואחד חייבים מהתורה לאכול כזית מצה לפחות. נוהגים לאכול שני כזית בתחילה, ואח"כ עוד כזית ב 'כורך', ועוד אחד באפיקומן (יש אוכלים שני כזית באפיקומן). ויש מנהגים אחרים לעדות שונות.
גודל כזית לכתחילה: אשכנזים - כגודל הנפח של זית גדול בימינו, שהוא כנפח חצי מצת מכונה. ספרדים - כשלושים גרם, שהיא בערך מצת מכונה שלימה (ספרדים יכולים להקל בכזית השני, ולאכול כחצי מצת מכונה ולא אחת שלימה).
יש להשתדל לבלוע את שני הכזית באכילה רגילה וזריזה (מעיקר הדין עד ארבע דקות).
יש לאכול את המצה ולשתות את הכוסות בהסיבה. אין להיסב בשעת הברכה אלא באכילה ובשתיה. נשים ספרדיות צריכות להסב, אך אם לא הסבו יצאו ידי חובה. ראוי גם לנשים אשכנזיות להיסב, אך אינן חייבות. וכולן חייבות שלא לעמוד.
שותים ארבע כוסות יין (מי שקשה לו יכול לשתות מיץ ענבים). בכל כוס שותים רביעית. נפח רביעית - כחצי כוס חד פעמית. לכתחילה שותים בבת אחת רביעית. אם יש צורך אפשר לשתות רביעית תוך 4 דקות. אם שתה רוב רביעית ולא את כל הרביעית, יצא.
נהגו שהילדים מחביאים/מוצאים את האפיקומן, ומקבלים תמורתו פרס, לחבב את המצווה עליהם.
לאחר אכילת האפיקומן אין לאכול, אך מותר לשתות. יש להשתדל לאכול את האפיקומן לפני חצות, אך היו גדולים שלא הקפידו כשיטה זו. ראוי להאריך בסיפור יציאת מצרים, ויש שנהגו כך עד אור הבוקר.
מותר לטאטא את הרצפה המרוצפת. אולם אסור לשוטפה.
שחרית של יו"ט. תפילת הטל. שכח 'מוריד הטל' ואמר 'משיב הרוח' - אם נזכר עד סוף הברכה, חוזר לראש הברכה. אם לא, חוזר לראש התפילה.
מותר לאכול ביו"ט ביום בשר צלי.
חול המועד
סופרים ספירת העומר. שכח לספור, יספור ביום ללא ברכה ובשאר הלילות בברכה. שכח גם ביום, יספור בשאר הלילות ללא ברכה.
יו"ט שני של גלויות
אורח מחו"ל, חייב רק במצוות החג מהתורה, ויכול לעשות מלאכות מדרבנן .
המנהג הנפוץ הוא שאין מניחים תפילין בחול המועד בא"י.
אין לעבוד בחול המועד. אמנם, אם יפסיד את מקום עבודתו בשל כך, מותר.
תמיד קיים הפסד מכך שלא עובדים במועד. בהפסד הקרן (דהיינו מה שכבר יש לו) מותר. בהפסד רווח, אסור לעבוד, משום שזו עצם התקנה. גם כשמותר לעבוד בהפסד קרן, זהו רק מלאכה דלה, שאינה של אומנים (אלא אם האומן שינה מדרך עבודתו הרגילה). במקרה של הפסד רב, מהקרן, מותר גם מלאכה רבה.
אם מדובר בצרכי רבים חיוניים, במזון המתקלקל מהר (ירקות), מותר. במזון הנשאר זמן (פירות), ובשאר צרכי המועד שנשארים זמן, מותר למכור בצנעה דהיינו כשדלת החנות סגורה ומוכר לאדם יחיד כל פעם בצנעה.
כתיבה מדוייקת אסורה, חובבנית מותרת ונהגו להתחיל באלכסון.
מי שנאלץ לעבוד בחול המועד, יכול לעבוד גם במקום שלא הוכשר לפסח. אך לא ימכור חמץ.
אין להתגלח ולהסתפר בחוה"מ. אך הרגיל להתגלח בכל יום מימות השנה הרגילים, ואם לא יתגלח בחוה"מ יצטער מגירוד ואי נעימות בפניו, מותר לו להתגלח בחול המועד.
אין לכבס בחוה"מ, אלא אם נגמרו הבגדים הנקיים לתינוקות.
שביעי של פסח החל בשבת
הדלקת נרות בערב החג, מברכים 'להדליק נר של שבת ויום טוב'.
יש שנהגו לומר שירת הים בציבור, ובמיוחד על חוף הים. ויש להיזהר מטלטול מוקצה, ומטלטול הסידור בכרמלית.
בני חו"ל שומרים יו"ט שני נוסף, של גלויות, כמבואר בסידורים.
ימי ספירת העומר
עד ל"ג בעומר אין להתחתן ואין להסתפר/להתגלח. מי שהוזמן לחתונה מותר לו ללכת.
אין להאזין בימי הספירה לשירים עליזים או רועשים, אנו אבלים על מותם של תלמידי רבי עקיבא. שירים רגילים מותר לשמוע מהרדיו ומטייפ וכד', אך לא מלהקה חיה.
לקראת חג העצמאות מותר להסתפר ולהתגלח (החל מצהרי יום הזיכרון). וכן מותר לשמוע מוזיקה עליזה, אפילו חיה.
ביום ל"ג בעומר מותר להסתפר ולהתגלח, ולספרדים בבוקר ל"ד.
יהי רצון שנמשיך לראות בשוב ד' לציון ברחמים.