גופא, אמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמן, שמתוך שלא לשמן - בא לשמן, שבשכר מ"ב קרבנות שהקריב בלק הרשע - זכה ויצאה ממנו רות.
לעומת מה שאמרו בסוגייתנו שיש מעלה אף בעסוק שלא לשמה, אמרו במסכת ברכות (יז, א) שכל העושה שלא לשמה - נוח לו שלא נברא, וכן בירושלמי (ברכות א, ה) אמר רבי יוחנן על הלומד שלא לעשות שנוח לו אילו נהפכה שלייתו על פניו ולא יצא לעולם.
רש"י בברכות מסביר שבסוגייתנו מדובר על מי שמקיים כדי שיכבדוהו, וכן מחלקים התוספות שם שבברכות מדובר על הלומד כדי לקנתר, בעוד שבסוגייתנו ובפסחים (נ, ב) מדובר על הלומד על מנת שיכבדוהו.
התוספות בפסחים מוסיפים שאף הלומד לשם יהירות או כדי לקפח את חביריו בהלכה נוח לו שלא נברא.
המאירי בפסחים מוסיף שגם הלומד מיראה, כדי שלא תבוא עליו פורענות, נקרא לומד שלא לשמה, אלא שעליו אמרו בסוגייתנו שמתוך לימוד זה בודאי יעלה במדרגתו ויבוא לידי לימוד מאהבה שהוא הלימוד לשמה.
תירוץ אחר כותב הר"ש (תוספות הרשב"א לפסחים) שבסוגייתנו מדובר על לימוד תורה שלא על מנת ללמדה, וזהו הלימוד שלא לשמה שמתוכו יגיע ללימוד לשמה. בדומה לכך מיישב מהר"ם חלאווה בפסחים שמדובר על הלומד כדי לדעת חכמת התורה, אבל כשעוסק בתורה להתגבר ולקנטר - עליו נאמר שנוח לו שלא נברא.
בדרך אחרת מיישב את הסתירה בעל המכתם. לדעתו כוונת הגמרא היא שאמנם ראוי שילמד אפילו שלא לשמה שכן מתוך כך יגיע לידי לימוד לשמה, אולם מי שלמד ועדיין לא הגיע למדרגה זו - נוח לו שלא נברא.
גם הרמב"ם בתשובה (מהדורת בלאו תשובה תנה) מפרש בדרך זו, שהעוסק בתורה שלא לשמה ראוי לו שלא נברא, אך בכל זאת טוב לעסוק בה שלא לשמה מאשר שלא לעסוק בה כל עיקר, שכיון שעוסק בה, אפילו שלא כהוגן - מתוך שלא לשמה בא לשמה.
על פי זה מובן מדוע אין הרמב"ם מביא בשום מקום בהלכותיו את מאמר הגמרא בברכות שנוח לו שלא נברא, שכן אין לו שום משמעות הלכתית, בעוד שאת מאמר את הגמרא בסוגייתנו הוא מביא בהלכות תלמוד תורה (ג, ה) "לפיכך אמרו חכמים: לעולם יעסוק אדם בתורה בין לשמה בין שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה", וביתר הרחבה בהלכות תשובה (י, ה): "כל העוסק בתורה כדי לקבל שכר, או כדי שלא תגיע עליו פורענות - הרי זה עוסק שלא לשמה, וכל העוסק בה לא ליראה ולא לקבל שכר אלא מפני אהבת אדון כל הארץ שצוה בה - הרי זה עוסק בה לשמה. ואמרו חכמים: לעולם יעסוק אדם בתורה ואפילו לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".
עיסוק בתורה שלא לשמה - נזיר כג, ב
"מתוך שלא לשמה בא לשמה" – מה באמת הדין בעיסוק בתורה שלא לשמה – הרב ירון איתן
