חידון ללומדי הדף היומי

תשובות

1. 1. על מי נאמר:

א. "... ניטפל לו (= לנוכרי) ר' אילעאי אמר לו מהיכן אתה וכו' "(ס"ד: מעל שליש העמוד). אין טעם לפגם בהיטפלות זו, שכן בלשון חכמים משמעותה התלוות לזולת, ללא כל משמעות לוואי שלילית.

ב. "ומעשה בצדוקי אחד שהיה דר עם רבן גמליאל במבוי בירושלים ואמר להם רבן גמליאל לבניו בני מהרו והוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו מה שאתם מכניסין עד שלא יוציא התועב הזה ויאסר עליכם שהרי ביטל רשותו לכם", ס"ח: 3 לפני ההתרחבות.

1. 2. באיזה עניין נזכר:

א. "באותה שעה למדנו שכוון רבן גמליאל ברוח הקודש", ס"ד: בשליש העמוד.

ב. "... כיון שהגיע לסולמא דצור ירד ר"ג מן החמור וכו' ", ס"ד: מתחת לאמצע העמוד.

ג. "אמר רבי חנינא ל"ש אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט וכו' ", ס"ה. 9 למעלה.

1. 3. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. "אמר רב יהודה אמר שמואל אפילו שכירו ואפי' לקיטו נותן עירובו ודיו אמר רב נחמן כמה מעליא הא שמעתא אמר רב יהודה אמר שמואל שתה רביעית יין אל יורה אמר רב נחמן לא מעליא הא שמעתא... אמר ליה רבא מאי טעמא אמר מר הכי... אמר ליה הדרי בי", ס"ד. 10 למעלה.

1. 4. מניין ש:

א. "ואין מעבירין על האוכלין אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי לא שנו אלא בדורות הראשונים שאין בנות ישראל פרוצות בכשפים אבל בדורות האחרונים שבנות ישראל פרוצות בכשפים מעבירין", ס"ד: 6 למטה.

1. 5. מה המשותף ל:

א. ארבע הזדמנויות, שבהן זכה אדם ברווח חומרי ללא מאמץ, ולכן - כדי שיקיימנו בידו - מומלץ לו להקדיש חלק ממנו למילי דשמיא, ס"ד. 2 למטה.

ב. שלושתם קשורים בהלכות שנלמדו מ"מעשה בר"ג שהיה רוכב על החמור והיה מהלך מעכו לכזיב... ושלשה דברים למדנו באותה שעה למדנו שאין מעבירין על האוכלין ולמדנו שהולכין אחרי רוב עוברי דרכים ולמדנו שחמצו של נכרי אחר הפסח מותר בהנאה", ס"ד: 11 למעלה.

ג. שניהם מוזכרים כמסיחים שהפריעו לריכוז בלימוד, ס"ה. מתחת לאמצע העמוד.

ד. "מקבלין קרבנות מפושעי ישראל כדי שיחזרו בתשובה חוץ מן המומר והמנסך יין והמחלל שבתות בפרהסיא", ס"ט: בשליש העליון.

1. 6. השלם:

א. "בשלשה דברים אדם ניכר בכוסו ובכיסו ובכעסו ואמרי ליה אף בשחקו", ס"ה: 2 למעלה.

1. 7. שונות:

א. "דהא אנא כל כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צילא דעתאי", ס"ד. מעל אמצע העמוד.

ב. "אמר רב כל שאין דעתו מיושבת עליו אל יתפלל משום שנא' בצר אל יורה (ס"ה. מעל אמצע העמוד). רש"י: ושמא בספר בן סירא הוא.

ג. "אבוה דשמואל כי אתי באורחא לא מצלי תלתא יומי שמואל לא מצלי בביתא דאית ביה שיכרא רב פפא לא מצלי בביתא דאית ביה הרסנא" (ס"ה. 8 לפני ההתרחבות). שלוש הנסיבות המנויות לעיל הן גורם העלול להסיח את דעתו של המתפלל.

ד. "רב חסדא ורב ששת כי פגעי בהדי הדדי רב חסדא מרתען שיפוותיה ממתנייתא דרב ששת ורב ששת מרתע כויה גופיה מפלפוליה דרב חסדא", ס"ז. 10 למעלה.

ה. "בדאורייתא מותבינן תיובתא והדר עבדינן מעשה בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא", ס"ז: 3 למטה.