שאלות
1. באיזה עניין נזכר:
א. המספרים 4, 5, 6 בהקשר אחד?
ב. מעין מעליות, ומה היה השימוש בהן?
ג. ים המלח?
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. האוכל חלב ואינו לוקה?
ב. שהשתמש בתרופה צמחונית כדי לרפא את בתו?
ג. רבקה , שהיא אחת מארבע, אך לא אשתו של יצחק?
ד. שבנסיבה מסוימת (לא בפיקוח נפש) מותר ליהודי להתעטף בבגד שעטנז?
ה. הלוחשות שלעולם אינן צועקות?
ו. שלמרות נפילתה היא איננה בהכרח נעצרת?
א. פוטיתא, נמלה, צרעה?
ב. קול, מראה וריח?
4. השלם:
א. "שלך אי אתה .......... אבל אתה רואה של ................. ושל ..................".
ב. "אין ................. מן הדין".
ג. "בכל ................חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים".
ד. "מאי ........ דדמא דידך......... טפי".
ה. "שני .............. הבאים ........... אין מלמדין".
ו. "כל דין שאתה .... תחלתו להחמיר וסופו להקל ..... דין"
5. שונות:
א. איזה שימוש רפואי בחלק מגוף הבהמה מוזכר בענייננו?
ב. (שאלת חידוד): "כי ההוא דאתא לקמיה דרבא ... א"ל ליקטלוך ולא תקטול מאי חזית דדמא דידך סומק טפי וכו'" (כ"ה: 10 למעלה).
האם האמורא הזה חלוק על ההלכה בעניין שניים שהלכו במדבר וכו' (ב"מ ס"ב.), המנומקת בעיקרון "חייך קודמים לשל חברך"?
ג. באיזה מקרה בענייננו עלולים אורחים לגרום נזק עקיף לרכושו של אדם שלישי?
ד. היכן יוצא הכתוב נגד התופעה המכונה "ראש קטן"?
ה. אילו הן שלוש האמירות בענייננו, שמשמעותן תואמת את הביטוי העממי: "תקע לעצמו גול עצמי"?
תשובות
1. באיזה עניין נזכר:
א. "אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צירעה לוקה שש", כ"ד. שורה אחרונה.
ב. "לולין היו פתוחין בעליית בית קדשי הקדשים שבהן משלשלין את האומנים בתיבות כדי שלא יזונו עיניהם מבית קדשי הקדשים", כ"ו. 9 למעלה.
ג. "אלא ר' אליעזר דעצי אשירה דתנן...יוליך הנאה לים המלח, כ"ז. 8 למעלה.
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך אכילתן למעוטי מאי אמר רב שימי בר אשי למעוטי שאם אכל חלב חי שפטור", כ"ד: 10 למעלה.
ב. "מר בר רב אשי אשכחיה לרבינא דשייף לה לברתיה בגוהרקי דערלה" (רש"י: בוסר זיתים קטנים משום רפואה), כ"ה: מתחת לשליש העליון.
ג. "הכניסה לרבקה ודשה כשירה" (כ"ו. 3 למטה, רש"י: עגלה ערופה רבקה שקושרין ארבע פרות ביחד).
ד. "מוכרי כסות מוכרין כדרכן (רש"י: מעוטפין בכסות כלאים דאין מתכוין להנאת לבישה) ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים", כ"ו: 13 למעלה.
ה. "לא שנו אלא גחלים עוממות אבל גחלים לוחשות אסורין", כ"ז. 4 למטה.
ו. "כגון שנפלה דליקה מאיליה בעצי הקדש", כ"ז: מתחת לשליש העמוד.
3. מה המשותף ל:
א. "אכל פוטיתא לוקה ארבע נמלה לוקה חמש צירעה לוקה שש", כ"ד. שורה אחרונה.
ב. "אין בהן משום מעילה" (כ"ו. באמצע העמוד), דהיינו אין עבירת מעילה בהקדש אם נהנה באחד מאלה שאין בהם הנאה ממשית.
4. השלם:
א. "שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה", כ"ג. 8 לפני ההתרחבות.
ב. "אין מזהירין מן הדין", כ"ד. 7 למטה.
ג. בכל מתרפאין חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים", כ"ה. בשורה התחתונה.
ד. "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי", כ"ה: בשליש העליון.
ה. "שני כתובין הבאים כאחד אין מלמדין",כ"ו. 1 לפני ההתרחבות.
ו. "כל דין שאתה דן תחלתו להחמיר וסופו להקל אינו דין", כ"ז: מעל לשליש התחתון.
5. שונות:
א. "...שאם הניח חלב של שור הנסקל על גבי מכתו שהוא פטור", כ"ד: מתחת לשליש העליון.
ב. כלל וכלל לא, שכן באירוע המתואר בענייננו נדרשת פעולה מעשית כדי להרוג את הזולת, מה שאין כן במסכת בבא מציעא, שם מות הצמא נגרם מ"שב ואל תעשה" של הזולת.
ג. המוצא בגד שוטחו לצורך אוורור, מה שאין כן כש"נזדמנו לו אורחין לא ישטחנה... בין לצורכה בין לצורכו... דקלי לה אי משום עינא בישא אי משום גנבי", כ"ו: 10 למעלה.
ד. "... לא מצא עצים לשורפו (=את החמץ) יהא יושב ובטל (רש"י: בתמיה) והתורה אמרה תשביתו שאור מבתיכם", כ"ז: מעל לשליש התחתון.
ה. "היינו דאמרי אינשי כפא דחטא נגרא בגווה נשרוף חרדלא" (= הכף שעשה הנגר - בתוכה ישרפנו החרדל), כ"ח. 7 למעלה.