בשבת קראנו בבית הכנסת את פרשת ויקרא, אך לא כולם ששים להיכנס לפרשיות הקרבנות. עיסוק בענייני זבחים ומנחות, שחיטת בהמות וזריקת דם, נמצא במקום די נמוך בסדר העדיפויות אצל רבים, גם בתוך עולם התורה. במכתב שמתפרסם כאן לראשונה, קורא הרב אהרון ליכטנשטיין ללומדי התורה ובפרט לאנשי החינוך בציבור הדתי, להגביר את העיסוק בענייני קדשים.
"מן העתיקות שבמסורות תכניות לימוד התורה בראשית דרכם של ילדי ישראל", כותב ראש ישיבת הר עציון, "היא הפתיחה בלימוד והוראת תחום הקדשים המופיע בספר ויקרא. 'יבואו טהורים ויתעסקו במעשה טהורים'. לצערנו, המסורה הזאת נשחקה במידה משמעותית, מתוך תחושה שהדבר בזמננו קשה למדי. ניתן אמנם להבין את השינוי הזה ואף להזדהות עם הגורמים שהובילו להעדפת תחומי לימוד אחרים במרוצת הדורות; ועם זאת - חס לנו ואל לנו להתעלם מתכני כולם של מקדש וקדשיו.
"צריך להיות ברור לנו שמעבר לעצם הסלידה מדירוג ונתינת מעמד נחות לעולם כל כך עשיר, שהינו מעיקרי וגופי תורה, לא יעלה על הדעת שלימוד של תחומי קדשים יעשה 'מקופיא ולא מקיבעא'. נכון הדבר שכבר בימי חז"ל, וגם בהמשך הדרך בתקופת הראשונים, ניתנה עדיפות מעשית ללימוד תחומים הנוהגים בזמן הזה, המרוכזים בסדרי מועד נשים ונזיקין. סביר להניח שהיה בכך משום התוויית מבנה וסדרי לימוד מתאימים, אך בדרך זו לא היה משום התעלמות מהקצאת מקום נכבד לתחומי קדשים, ברמה הולמת ומתאימה".
משיכתו של הרב ליכטנשטיין לסוגיות קדשים איננה חדשה, והוא ממשיך בכך גישה רבת שנים של עיסוק בקדשים בישיבות הבריסקאיות, ובכל זאת במכתב הנוכחי יש הפתעה - התייחסות לתקופה ההיסטורית שבה אנו נמצאים, בהקשר של קביעת תכני הלימוד. עיקרון שתופס מקום מרכזי בישיבות הציוניות-דתיות, אבל לא במשנתו של הרב ליכטנשטיין.
"ייתכן שדווקא בזמננו", כותב הרב, "קיים צורך לחיזוק לימוד זה במסגרת שיבת ציון והרחבת מפת לימוד התורה הכרוכה בה; דווקא בתקופתנו יש לשאוף להחזיר עטרה ליושנה ולהחדיר תכני וערכי לימוד ענייני קדשים בבניית עולמם הרוחני וזהותם התורנית של תלמידינו."
"אמנם אין בכך כדי לקבוע את תכניות הלימוד באופן מפורט. מלאכה זו היא חלקם של מחנכים, מלמדים ומעצבי תוכניות לימוד הנדרשים להתאים את הלימוד שלהם לציבור התלמידים שלהם. ברם, אשר לפן העקרוני - ודאי שמן הראוי ומן הרצוי לכלול לימוד ענייני קדשים כמרכיב יסוד בלימוד התורה בשלביה השונים. בעיסוק בתחומים אלו חייב להיות פן של לימוד יסודי, ולא כתחום שנדחק לקרן זווית. ייתכן ויש לתת הדעת על לימוד חלקים של מסכתות יסוד מסדר קדשים, אך ניתן גם לבחור חלקים העשויים להיות קלים יותר לתפיסה, כגון פרקים ממסכת חגיגה ופסחים ורוב מסכת יומא. פרקים אלו עשויים לפתוח צהר לעולם עשיר זה ויצירת קשר נפשי עמו".