תורה ועבודה במשנת הרב קוק

על תורה ועבודה במשנת הראי"ה קוק זצ"ל. מה צריכים להיות היחסים בין גשמיות לרוחניות וכד'.

חדשות כיפה הרב שלמה אבינר 22/12/02 00:00 יז בטבת התשסג

האם התרוממות בקדושה צריכה להביא התנתקות מבנינו של עולם ובנין הארץ. להיפך, אומר מרן הרב קוק: "ההתגברות הרוחנית העליונה מחזקת את התכנים המעשיים ומגברת את ההתעניינות בעולם ובחיים וכל אשר בם". ככל שאדם יותר גדול בתורה, יותר הוא מבין את הערך של עבודת ישוב הארץ ופיתוח כל ענייני החיים.
אם כן איך נסביר שרשב"י התנגד לעבודה הציביליזאטורית של הרומאים באמרו: "כל מה שתקנו, לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקים - להושיב בהן זונות, מרחצאות - לעדן בהן עצמם, גשרים - ליטול מהן מכס". בהחלט, יש מקום לשער שהרומאים לא עשו לשם שמים, אך סוף סוף אלו דברים טובים כשלעצמם. זאת ועוד, כאשר אחרי שנה יצא מן המערה וראה הוא ובנו אנשים שחורשים וזורעים אמר: "מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה! כל מקום שנותנים עיניהם מיד נשרף" הרי אם אין קמח אין תורה?
מסביר הרב קוק שרשב"י התיחס למצב של עם ישראל בגלות, בה כמה שאפשר יש להתכנס בעניינים רוחניים. אמנם באותה תקופה עדיין ישבנו בארצנו, אך הרומאים כבר שלטו בנו והחורבן הגמור היה קרוב "רק בזמן החורבן וקרוב לו שהחיל הישראלי נעתק מאדמתו והוצרך להכיר את תעודתו רק במעמדו הרוחני המופשט, הושרשה ביחידים הדרכה לפרישות מחיי שעה בשביל חיי עולם". כלומר, גם בזמן הגלות פרישות קיצונית היא בלתי אפשרית "וגם על זה יצאה מחאה שמימית". שכידוע "יצאה בת קול ואמרה: להחריב עולמי יצאתם חזרו למערתכם". אך כמה שאפשר יש להתרחק מעניינים חמריים.
"אבל כאשר הגיע התור של בנין האומה בארצה והצורך המעשי של הסדורים המדיניים והחברתיים נעשה חלק מתכנית פעלי הכלל, הרי הם גופי תורה". הרי אנו מצווים במצוות ישוב הארץ וארגון כל אלה הכרחיים הם, נמצאים הם כחלק של המצווה. בחו"ל, אמר רבנו בחיי בעל ספר חובת הלבבות, שככל שמרבה העולם ישוב, מוסיפה עבודת ד' חורבן. לא כן בארץ ישראל אומר רבי משה מפרסבורג בעל החתם סופר וזה לשונו: "וכאילו תאמר: לא אניח תפלין מפני שאני עוסק בתורה הכא נמי לא יאמר: לא אאסוף דגני מפני עסק התורה. ואפשר אפילו שאר אומנויות שיש בהם ישוב העולם, הכל בכלל מצוה". ולכן רבי ישמעל שחולק על רשב"י וסובר ש"ואספת דגנך" הוא כפשוטו, לא אמר דברי לפי החתם סופר: "אלא בארץ ישראל ורוב ישראל שרויין בה אז עבודת הקרקע גופה מצוה משום ישוב ארץ ישראל".
בארץ ישראל הקודש אינו צורר את החול והחול אינו צורר את הקודש וכך מסיים הרב קוק: "כל מה שיתרחבו הגורמים המעשיים ויתבססו יותר, יפעל כח המלא קדושה וחיי אמת על העולם ועל החיים ואור ישראל יאיר פני תבל בכליל יפעתו".