לא רק יחסי ציבור

האם השבטים רבו ביניהם מי יקפוץ ראשון או שאף אחד לא רצה? יעקב שטרן מסיק מסקנות מהמחלוקת במדרש גם לימינו

חדשות כיפה יעקב שטרן 28/04/16 02:13 כ בניסן התשעו

לא רק יחסי ציבור
shutterstock, צילום: shutterstock

"יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו", כתב הרב קוק זצ"ל בספרו מגד ירחים. ואכן סיפור יציאת מצרים הוא סיפור יחודי ביותר והשפעתו רחבה על תרבויות ואומות אחרות במהלך ההיסטוריה האנושית. זה איננו סיפור על עוד שחרור לאומי, אלא אב-טיפוס של החירות האוניברסלית.

לעומת זאת, קריעת ים סוף הינה אירוע מכונן-לאומי שבו עומדת למבחן המנהיגות השבטית של עם ישראל. מאז ועד ימינו אנו שואבים ממעשהו של נחשון בו עמינדב, נשיא שבט יהודה שקפץ ראשון למים, השראה ומודל לחיקוי לתעוזה ולאומץ בשעת מבחן.

מדרש ידוע ומפורסם במסכת סוטה (לו:ב) מתאר לנו את קורות ההתרחשות בטרם מעשה הגבורה, בקריעת ים סוף: "הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:כשעָמְדוּ יִּשְׂרָאֵל עַל הַיָּם הָיוּ שְׁבָטִים מְנַצְּחִים זֶה עִם זֶה, זֶה אוֹמֵר: אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם וְזֶה אוֹמֵר אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם. קָפַץ שִׁבְטוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְיָרַד לַיָּם תְּחִלָּה..."

אך המדרש ממשיך עם גרסה נוספת ושונה להתרחשות:"אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: לֹא כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, אֶלָּא זֶה אוֹמֵר: אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם וְזֶה אוֹמֵר: אֵין אֲנִי יוֹרֵד תְּחִלָּה לַיָּם. קָפַץ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב וְיָרַד לַיָּם תְּחִילָּה..."


לכאורה, ניצבת לפנינו מחלוקת עובדתית בין רבי מאיר לרבי יהודה בתיאור ההיסטורי ובשאלה מי הוא "הראשון שקפץ?" לדעת רבי מאיר כל אחד ואחד מבני ישראל הגיע לרמה רוחנית כל כך גבוהה עד שהוא מתעקש להיות זה הראשון שמוסר את נפשו ו"וקופץ למים". רבי יהודה, לעומת זאת, אינו בטוח בכך כלל וכלל. עם ישראל רק כעת יצא ממצרים ושוחרר מעבדות ארוכה, העם עושה את דרכם החדשה, והוא מתקשה לראות אותם עומדים בניסיון קשה שזה עתה נחשפו אליו עד כדי מסירות נפש למענו.

את המחלוקת נוכל ליישב באמצעות רעיון נפלא של רבי ישראל יהושע מקוטנא, הנמנה על מבשרי הציונות, שמסביר אחרת את דברי התנאים. לדעתו לא מדובר כאן כלל על מחלוקת בין רבי יהודה לרבי מאיר. להפך. כל אחד משלים את רעהו.

רבי מאיר התכוון שבאמת כל אחד מהשבטים אמר והכריז שבשעת הצורך, הוא יהיה הראשון ש"יקפוץ למים" וייתן מעצמו אף אם כרוך בכך סיכון רב. אלא, שהצהרות לחוד ומעשים לחוד ובסופו של דבר ברגע האמת - "לא כך היה מעשה!" כפי שמכריז רבי יהודה במדרש. בשעת המבחן נדרשת גם עשייה אקטיבית ולא רק דיבורים ונכונות, וכאן, הפער כבר גדול מאוד. רבי יהושע מקוטנא מדגיש את הפער בין היכולת לדבר גבוהה-גבוהה לבין מה שבפועל, בעת צרה, יש לעשות, בבחינת "אמור מעט ועשה הרבה".

בחיי היום-יום שלנו לעיתים אנו מוכנים ורוצים לתת מעצמנו ולהקריב, אך אילוצים שונים מונעים מאיתנו מלבצע, וכאן ההבדל ונקודת המבחן. לא בפער האידיאלי אם כי במישור המעשי. הדבר נכון במיוחד כשאנו מדברים על מנהיגי העם. לעיתים מרוב "הצהרות והבטחות" חסר העיקר מן הספר, ולא נמצא החלק היישומי של הדברים.

מנהיגותו של נחשון בן עמינדב מלמדת אותנו מאז ועד לימינו אנו, שבניגוד לכללי יחסי הציבור והפרסום, בסופו של דבר, אנו מצפים ממנהיגינו בראש ובראשונה לעשות, ולשמש דוגמה אישית, לא רק להראות נכונות ולומר מילים יפות.

לכל זמן ועת אמר קהלת. עת לדבר ועת לעשות (ולקפוץ) ראשון.

הכותב הינו יו''ר פורום הצעירים הדתי-לאומי בגבעתיים ורכז בתכנית מצפ''ן במרכז אונו למשפט חברתי-קליני

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן